בע"ה

ב' חשון תש"פ – כפר חב"ד

"חשוב טוב – יהיה טוב"

נקודה משיעור אמונה ובטחון (27) – שיעור לבנות תיכון יעלת חן

סיכום שיעורי הרב יצחק גינזבורג שליט"א[א]

שינוי המציאות בכח המחשבה

הפתגם הכי מפורסם בחסידות לגבי בטחון, המבטא דווקא את הבטחון הסביל, הוא "טראכט גוט וועט זיין גוט", "חשוב טוב יהיה טוב"[ב]. נאמר ביחס אליו ווארט שכמדומני לא אמרנו אף פעם, הנוגע גם לכמה סיפורים שהיו בזמן האחרון. ובהקדים:

כשאני אומר "חשוב טוב יהיה טוב" אני חושב שהפירוש הפשוט הוא שיש לי איזו בעיה – מחלה או משהו כזה – ועלי לתכנת את הראש שלי לחשוב טוב ואזי יהיה טוב בפועל. ככל שאתקע מחשבתי בחוזק (כביטוי בחסידות[ג]) בטוב הנראה והנגלה, תוך אמונה שכך יהיה בלי שום צל של ספק – לא להיות מקטני אמונה – כך הדבר יתממש. הדבר קשור לנושא השיא של כל המאמר שאנחנו לומדים – הנושא של פרק ח – "קביעה רצונית", שלפי תוקף האמונה והרצון וגם השכל הדבר יתממש בפועל ממש. יש כח במח לנווט ולכוון את המציאות החיצונית.

שוב, כשאומרים "חשוב טוב יהיה טוב" בדרך כלל הכוונה לדבר שנוגע לי אישית. המשפט "חשוב טוב יהיה טוב" בא כעין תשובה ל"דאגה בלב איש יַשְׁחנה [ישיחנה לאחרים[ד], או גם לעצמו כאשר מהרהר האדם בינו לבין עצמו בדאגה שמטרידה אותו] – ודבר טוב ['חשוב טוב יהיה טוב'] ישמחנה"[ה].

"חשוב טוב" על הזולת

התוספת שמסבירים כעת היא שזו ההנחיה גם אם אני רוצה לעזור למישהו אחר – לא נוגע לי ("כל ישראל חברים"[ו] ו"כל ישראל ערבין זה בזה"[ז], אבל בפשט מדובר במישהו אחר). יש ביטוי בו פותח הרבי הקודם את הלקוטי דבורים – "מחשבה מועלת"[ח]. אם אני חושב על מישהו בקצה השני של העולם המחשבה מועילה, פועלת, מוציאה אותו מהגלות – רק בכח המחשבה אני יכול למשוך אותו, כמו מגנט, ולהוציא אותו מהמצוקה שלו (כמסופר בלקו"ד שם).

אם כן, מה פירוש "חשוב טוב"? לא רק שכאשר יש לי בעיה עלי לחשוב שיהיה בסדר, שהכל יסתדר על הצד הטוב ביותר, אלא שכל הזמן אני צריך לחשוב טוב על אחרים שיש להם בעיות. תמיד יש לקיים "חשוב טוב" על הזולת, חבר שלך שנמצא באיזו בעיה, ו"יהיה טוב", יהיה לו טוב בפועל, כמו שאמרנו שהמחשבה מועלת, פועלת מציאות.

"יהיה טוב" במחשבה-דבור-מעשה

אם נעמיק, יש ב"יהיה טוב" שלש רמות. בנפש יש שלשה לבושים, מחשבה דבור ומעשה. כדי שמשהו יהיה טוב באמת הוא צריך להיות טוב בכל הרמות, בכל קומות המודע של הנפש:

קודם כל צריך להיות טוב במחשבה. ידוע ש-מחשבה אותיות בשמחה[ט], "עבדו את הוי' בשמחה"[י], לחשוב שמח. הכל מתחיל במחשבה, וגם "יהיה טוב" מתחיל בכך שיהיה טוב בפועל בעולם המחשבה.

אחר כך ה"יהיה טוב" צריך לרדת קומה, מעולם המחשבה, עולם הבריאה, לעולם היצירה, שבאדם הוא לבוש הדבור.

רק אחר כך עובר את הפרסה בין היצירה לבין העשיה, שנקראת "אף עשיתיו"[יא] – פרסה קשה – ואז נעשה טוב בעולם העשיה, בלבוש המעשה, כלומר בפועל ממש, שאני פותח את העינים ורואה שבאמת החולה נתרפא, נעשה טוב.

הארה במחשבה; מלה טובה; טוב בפועל

נפרט יותר:

איך רבי חנינא בן דוסא ידע שתפלתו התקבלה, כשהתפלל על מישהו? הרגיש שהתפלה שגורה בפיו[יב] – רצה מעצמה, בלי מאמץ, כמו "שכינה מדברת מתוך גרונו של משה"[יג]. אם התפלה שגורה בפי – סימן מהשמים שהתקבלה. ההרגשה הזו שייכת גם למחשבה. יש מצב בו אני חושב טוב – מתרכז ומתבונן עמוק בטוב – ונעשה לי אור במחשבה, אני חווה במחשבה מה שנקרא 'הארה'. אור הוא טוב – "וירא אלהים את האור כי טוב"[יד] (לגנזו[טו] – במחשבה). אם תוך כדי המחשבה הטובה אני חווה אור במחשבה – זה כבר "יהיה טוב". איפה נעשה טוב? בעולם הבריאה, עולם המחשבה.

אחר כך צריך לרדת שיהיה טוב בעולם הדיבור. דברנו לאחרונה[טז] על כך שלכל צדיק, "ועמך כֻלם צדיקים"[יז], יש תמיד מלה טובה לומר למישהו. כשיש למישהו בעיה בחיים – הצדיק תמיד מוצא מלה טובה להמתיק. הוא חושב טוב ואצלו נהיה טוב, והטוב שאצלו בא לידי ביטוי בדבור שלו – שיש לו מלה טובה לומר לזולת. היום יום ה-לב של השנה, "נחמו נחמו עמי... דברו על לב ירושלים"[יח], צריך לדבר על הלב דברים טובים ונעשה טוב גם בעולם הדבור. כך אפילו כשיש לי בעצמי בעיה, ואני חושב שיהיה טוב. בדרך כלל בני אדם לא מדברים לעצמם, אבל אפשר לעשות זאת – היו הרבה צדיקים שדברו לעצמם, כמו שרבי זושא היה מדבר בגוף שלישי על עצמו לעצמו (או לה' יתברך). אני לא צריך רק לחשוב שיהיה טוב, אלא גם לומר לעצמי בפה (לאו דווקא ברבים) מלה טובה, שיהיה טוב, יהיה בסדר – זה עוזר, זה פועל.

אחר כך הטוב יורד הלאה, ואז "יהיה טוב" ממש בפועל ממש, לעיני כולם, "וראו כל בשר [בעולם העשיה] יחדו כי פי הוי' דִּבֵּר"[יט] – קודם כל "דִּבֵּר" ואחר כך נעשה בפועל ממש.

ספירת הדעת – כח ההיפוך לטוב

אם כן, אמרנו עכשיו שני דברים: קודם כל, ש"חשוב טוב" לא רק על עצמי – אלא גם על מישהו אחר, על כל אחד צריך לחשוב טוב – ושה"יהיה טוב" הוא בשלש רמות. יש "יהיה טוב" בהארה שבמקבלים במחשבה, על דרך "תפלתי שגורה בפי", אך ברובד המחשבה. יש "יהיה טוב" בדבור, היחוד של האדם כ'מדבר', בעולם היצירה. ויש "יהיה טוב" בפועל ממש, בעולם העשיה.

כמה עולה "חשוב טוב" (333) ועוד ג"פ "יהיה טוב" (47) – חזקה של "יהיה טוב"? דעת (474). יהודי הוא בר דעת (לגוי אין דעת – "אל אחר אסתריס"[כ]). בקבלה, שם הדעת הוא "שם הטוב" (שם א-ה-ו-ה בגימטריא טוב) וכמו שכתוב "גם בלא דעת נפש לא טוב"[כא]. הדעת היא הכח להתקשר בעומק נפשו למקור הטוב האלוקי, ובכך לפעול שהטוב יתגלה בעולם הזה התחתון בבחינת "טוב הנראה והנגלה" לעין כל.