ג. דוגמאות פרטיות

אחרי שהסברנו את הגיון המבנה בכלל רק ניתן כמה דוגמאות:

יסוד – יוסף שלט בשבעים לשון

נתחיל ביסוד: מי שלט בשבעים שפות? יוסף הצדיק. הוא למד בדרך נס את כל הלשונות בלילה אחד (היינו בערך עשר דקות ללשון, בסוד יסוד, י-סוד – י דקות לכל אחת מ-סוד לשונות!). היה לו מורה טוב – המלאך גבריאל (= מדבר, המשכה מבינה – שרש המדבר כנ"ל – ליסוד, סוד "שאול מרחבות הנהר"), אבל היו לו מצד עצמו את הכלים ללמוד – כשרון לשפות. לפי זה כשרון לשפות שייך לספירת היסוד. מי שאין לו כשרון לשפות זה משקף בעיה ביסוד, זו תכונה של יסוד (תיקון הברית היינו תיקון התקשורת בין נשמות).

חסד – שבעים ימים טובים בשנה

נעלה לחסד: אחת הדוגמאות היפות של "שבעים ימים" בחז"ל היא שבעים ימים טובים בשנה. לכל שנה (בנצח) יש שבעים ימים טובים – 52 שבתות (בשנה ממוצעת, דהיינו שנת החמה של 365 ימים) ו-18 ימים טובים (בתורה: 7 פסח, 1 שבועות, 7 סוכות, 1 שמע"צ, 1 ר"ה, 1 יו"כ). השבעים ימים הם כמו פנסי דרך של אורה ושמחה, שצריכים להאיר את כל השנה – להיות בשמחה תמיד ("עבדו את הוי' בשמחה"). על הקשר בין הימים הטובים לחסד דווקא נאמר "אך טוב וחסד ירדפני כל ימי חיי". יש לציין שחוץ משבעים ימים טובים הנ"ל יש גם יב ראשי חדשים בשנה – "שתים עשרה עינת מים ושבעים תמרים" (קשר בין חסד להוד, להודות על הטובה כידוע).

נצח – דוגמאות של שבעים שנה

בנצח היו לנו "שבעים שנה". דוגמה ראשונה של שבעים שנה היא שאדם הראשון נתן שבעים שנה לדוד המלך – מי שהגיע בגיל שבעים ל"שיבה טובה". דוגמה שניה היא שבעים שנות גלות בבל. חוני המעגל ישן שבעים שנה, ויש הרבה מפרשים שזו שנת הגלות (אחרי שישנת שבעים שנה אתה יכול להתעורר לגאולה...). אם אתה זוכר את החברים שהיו לך לפני שבעים שנה יכולה להיות לך בעיה (כמו שחז"ל מספרים על חוני המעגל), כי הם כבר לא פה, אבל אם אינך זוכר אותם (או שאתה טיפוס פתוח להיכרויות חדשות) לא תהיה לך בעיה – אתה נכנס לעולם חדש. יש המון דוגמאות של שבעים שנה – החלזון שממנו עושים את התכלת עולה לחוף פעם בשבעים שנה, חרוב נותן פירות לשבעים שנה, ועוד ועוד. כל הדוגמאות הללו בנצח.

גבורה – שבעים פרי החג

בגבורה נתנו דוגמה לשבעים פרי החג – קרבנות שייכים לספירת הגבורה, עמוד העבודה, יסוד האש (הקרבן נקרא אש – "לחמי לאשי").

הוד – שבעים תמרים ועולם התמורות

המלה תמר – השייכת לשבעים עצים, בהוד – קשורה גם לתמורה. מושג התמורות שייך להוד, בו נאמר "הודי נהפך עלי למשחית" – שם יש תמורות מטוב לרע, יכול להיות מאד טוב ומאד רע. יכולת ההתהפכות הזו בהוד נקראת עולם התמורות. היו שלש נשים שנקראו בשם תמר, כמבואר ענינן במ"א – "איהי בהוד".

תפארת – שבעים קולות האילה

"שבעים קולות" הם סוד האילה, שכאשר באה ללדת – סוד לידת המשיח – צועקת שבעים קולות. יש מקום בחז"ל שכתוב שחבלי המשיח הם שבעים שנה, אבל האילה – שיולדת את המשיח – צועקת שבעים קולות (ובכך יוצאת ידי חובת השבעים שנה – הנצח עולה ונכלל בתפארת, ודוק). אז בא הנחש – יש נחש שלוקח שבעים שנה שיוולד, אפעה – ומכיש ברחמה, ונולד המשיח. זו הדוגמה הכי מפורסמת של שבעים קולות. בפרק כט בתהלים יש שבעה קולות של מתן תורה, אבל בחז"ל נאמר בפירוש שיש שבעים קולות של מתן תורה (קול לפן – "מה שמו ומה שם בנו" – ישראל זוטא נותן ביטוי לישראל סבא). כנראה שלכל אחד מהשבעה קולות של פרק כט יש עשרה קולות בסוד ההתכללות (סוד התיקון שנעשה על ידי התורה).

יסוד – שבעים אותיות ברכת דן

חז"ל נקראו סופרים כי ספרו את כל האותיות שבתורה, ואחת הדוגמאות שחז"ל מציינים כמה אותיות יש בפרשה מסוימת היא בברכת דן (בפרשת ויחי) – בברכת דן (חוץ מהפסוק האחרון, קריאת יעקב לה' – "לישועתך קויתי הוי'") יש שבעים אותיות (22 בפסוק הראשון, "דן ידין עמו כאחד שבטי ישראל", ו-48 בפסוק השני, "יהי דן נחש עלי דרך שפיפן עלי ארח הנשך עקבי סוס ויפל רכבו אחור" – כב ו-כוכב, כב רומז לסוד הלשון בכלל, ודוק; גם הבסיס של הסדרה הריבועית הנבנית משלש התבות הראשונות של הברכה – "דן ידין עמו" – הוא כב). את שבעים האותיות של ברכת דן נשייך לסוד שבעים לשון – כל אות של ברכת יעקב אבינו לשבט דן היא כנגד לשון אחת של אומות העולם. הרי שבט דן, שמחוץ לענן, יוצר את המגע בין עם ישראל לשבעים אומות העולם – מחד הוא המאסף לכל המחנות, מחזיר את כל האבידות לשבטי ישראל אחיו (האבידות שבמודע, הידועות למי שנאבד ממנו, שבהן על פי פשט יש מצות השבת אבדה), ומאידך הוא היורד לברר את הניצוצות הקדושים שנפלו מן הקדושה (נאבדו, היינו האבידות שבלא-מודע ששייכות אף הן בשרשם לקדושת ישראל, ובפנימיות אף בהן יש את המצוה של השבת אבדה) ועתה נמצאים אצל אומות העולם (עוד מלפני יצירת העם היהודי, גם לפני אבות האומה, ויש גם ניצוצות מלפני בריאת העולם, משבירת הכלים דעולם התהו שקדם לעולם התיקון שלנו), בסוד השפה שלהם (וכדוגמת השפה היונית, עליה נאמר "יפת אלהים ליפת וישכן באהלי שם").

שבעים קרומי העין, שבעים ורידי הכבד ו"נכנס יין יצא סוד"

זה היה בקיצור גדול פרצוף הסוגים השונים של שבעים. יש הרבה דברים שלא נכנסים בפשטות לאחת הקטגוריות הללו, דברים מענינים. נציין שתי דוגמאות של שבעים דברים בחז"ל שנאמרו בקשר לאברי הגוף: שבעים קרומים לעין (ולכן נקראת עין – ע), צריך לשמור את שבעים קרומי העין, "שמירת העינים", שלא יתפרקו. דבר נוסף, שבעים ורידים בכבד[ב]. 70 זה גם "נכנס יין יצא סוד" – בחסידות יין היינו התבוננות והסוד הוא אהבת ישראל. מתבוננים בחסידות והסוד הוא 'אני אוהב אותך' (הרבה אנשים שומרים את זה בסוד, זה התמצית של הסוד היהודי). עד כאן בקיצור הפרצוף של שבעים.