ו. סיום

אבל, אחרי כל הרמזים, מה שהיה חשוב לנו שהיום זה היום של יציאת מצרים, שהוא גם כן יום מיוחד במינו של ברית מילה. על זה "ואומר לך בדמיך חיי ואומר לך בדמיך חיי". זה הדבר הראשון שחוזרים עליו בברכה, והשני זה "הודו להוי' כי טוב כי לעולם חסדו, הודו להוי' כי טוב כי לעולם חסדו" – זה ההוד, הברית של היום. אז שנזכה ל"כימי צאתך מארץ מצרים אראנו נפלאות", עם התגלות המשיח תיכף ומיד ממש.

שלום דוב בער זה על שם הרבי הרש"ב, הדור החמישי של חסידות חב"ד (כנגד ספירת ההוד, התמימות, שעל כן הוא זה שייסד את ישיבת תומכי תמימים, כמבואר באריכות במ"א), שביחס לדור שלנו הוא ה-ד של מיד – התקופה המשיחית בפועל ממש מתחילה מהדור שלו. לכן נברך את הרך הנימול שיהיה בקי קודם כל בכל מאמרי הרבי הרש"ב. הרבי הרש"ב אמר שאצל הקדמונים כתוב "אילו ידעתיו הייתיו", היינו שאי אפשר לדעת את ה' כי אם הייתי יודע את ה' הייתי ה' בעצמי, אבל הרבי הרש"ב אמר על עצמו שכאשר הוא יושב מאחורי דלת נעולה, בהתבודדות, ומתבונן בלקו"ת אזי יכול לומר על עצמו בניחותא "ידעתיו הייתיו". זה מהווארטים הכי חריפים שיש בחב"ד, וזה קשור למה ששמענו קודם במאמר – שיש בחינה שיהודי, מצד העצם של הנפש האלקית, דבוק בעצמות ה', כי הנה"א היא "חלק אלו-ה ממעל ממש", ורק צריך לחשוף את זה, לכרות את הערלה ולגלות את העטרה. זה על ידי לימוד חסידות בעומק. בשיחה הידועה על תיקון הברית הרבי הרש"ב אומר שזה אך ורק על ידי התעמקות מסורה עד מיצוי הנפש ברזין דאורייתא. זה תיקון הברית ואין משהו אחר, והגדול בזה בין הרביים בגילוי רזין דרזין של החסידות זה הרבי הרש"ב. שנזכה לכל גילויי הרבי רש"ב כחלק מגילויי ה"תכף ומיד ממש".

לחיים לחיים.