ד. "ומוסרותיהם ינתק"

נסיים עם עוד ווארט: יש פסוק בתהלים קז, בפרק של "ארבעה צריכים להודות", שממנו יוצא שבית הסהר – אחד מהארבעה שצריכים להודות – הוא בחינת מות יותר מכולם. כי כתוב שם "יוציאם מחשך וצלמות ומוסרותיהם ינתק". קודם כל, מה הפשט כאן? שמי שיושב בבית הסהר הוא במצב של "צלמות", הוא בצל המות, שהמות מרחף עליו במדה מסוימת יותר מאשר על חולה. הוא יושב בחשך, בצלמות, והקב"ה מושיע אותו – "יוציאם מחשך וצלמות ומוסרותיהם ינתק". כתוב ש"צלמות" = משיח בן יוסף. יוסף היה בתוך בית הסהר, וגם כשמשיח בן יוסף יופיע הוא כל הזמן תחת רחוף איום המות, כי כתוב שיהרגו אותו. כמו שאז "מבית הסורים יצא למלוך", אז גם אצלנו כל מי שזוכה – כמו שאמרנו שהרבה צדיקים זכו לזה – כתוב עליו "מבית הסורים יצא למלוך", אבל הוא שם בצלמות. שוב, צלמות זה משיח בן יוסף. אם כן, יש פסוק מאד מפורש שבית הסהר – זה הגלות – הוא הממוצע בין החיים ובין המות. מסתתר שם ה-חמת, פסוק של חמת.

מה שרצינו כאן זה לדבר רגע על המלה "ומוסרותיהם", איך שזה מאד נוגע לעניננו: מי שיושב בבית הסהר הוא כבול. קודם כל, למה בית הסהר – גלות – זה ממוצע בין חיים להיפך החיים? בגלל שבבית הסהר אתה לא חפשי. יש כמה שיחות מהרבי גם על זה. אתה לא יכול לנוע לאן שאתה רוצה. יש כמה סוגי חפש בעולם, ואחד החפשים העיקריים בעולם נקרא חפש התנועה. חפש התנועה על פי פשט שאני צריך להיות חפשי להגיע לאן שאני רוצה. אני רוצה להגיע לחומש אז צריך להיות חפשי להגיע לשם, ואין סבה שיאמרו לי לא להגיע. מי שאומר לי לא להגיע מונע ממני את חפש התנועה. על חיים כתוב "כל חי מתנועע", עד כדי כך שכתוב בחסידות שעצם הגדרת החיים זה חופש התנועה. ממילא בית סהר זה בין מות לחיים. כולנו בבית סהר, אם כולנו לא יכולים להגיע – בכיף – לאן שאנחנו רוצים. מי שבבית סהר יותר מוגבל. מי שיש הגבלה על התנועה שלו זה חסרון בחיים שלו, כי הגדרת החיים זה תנועה. השיא של לא נותנים לך לנוע זה כשכובלים אותך ממש בתוך כבלים, בתוך שרשרת, שזה נקרא "מוסרות". אז מה כתוב בפסוק? "יוציאם מחשך וצלמות ומוסרותיהם ינתק" – תכלית השחרור זה ניתוק המוסרות.

מה זה המוסרות? יש שני פירושים לעניננו. יש מוסרות מלשון מוסר. למה החילים שלנו ישבו בבית הסהר, והרבה יהודים טובים יושבים בבית הסהר? בגלל מוסר מעוות, אתיקה של הצבא שהוא היפך תורתנו הקדושה, היפך השכל הבריא של כל עם ואומה בעולם. מוסר חולני, מוסר פרנואידי. זה פירוש אחד מה זה "ומוסרותיהם ינתק". מי שאוסר את האנשים בבית הסהר זה המוסר של הממסד, המוסר של המשעבד. על זה הקב"ה עושה את הנס שהוא משחרר אותנו מהמוסר הזה, שזה נקרא "ומוסרותיהם ינתק". המקום הראשון שצריך להשתחרר מהמוסר זה בתוך בית המדרש. מה הכוונה בתוך בית המדרש? צריך להבין, ולהיות מספיק חכמים שאפשר גם להסביר קבל עם ועדה, כמה מעוות ומטופש ושקרי ורשעי המוסר הזה. הבירור צריך לקרות בבית המדרש. לכן מאד מאד ראוי שכל בית מדרש שלנו בארץ יקדיש הרבה זמן לברר את המוסר של התורה, המוסר האמיתית, לעומת המוסר המעוות של הממסד ששם אנשים בבית הסהר. גם אם הוא לא שם בבית הסהר, הוא מונע מכל עם ישראל את חופש התנועה שלו, וממילא הוא מונע חיים בארץ החיים – "אתהלך לפני הוי' בארצות החיים". להיות כאן, בארץ החיים, זה להתהלך – "קום התהלך בארץ לארכה ולרחבה כי לך אתננה". צריך ללכת בארץ, ואז הארץ היא ארץ החיים. אם יש מניעה להתהלך זה בית הסהר. אז צריך לנתק את המוסרות, שזה המוסר. זה פירוש אחד ל"ומוסורותיהם ינתק".

פירוש שני, עוד יותר חמור (אפשר לומר), שיש אנשים שהם 'מוסרים'. יש יהודים שמוסרים יהודים, ר"ל. ידוע מה שההלכה אומרת על טיפוסים כאלה, שאין כאן המקום לומר את זה. בכל אופן, יש "מוסרותיהם" – מי מסר אותם עד שהגיעו לבית הסהר? מישהו מסר אותם. מי שמסר אותם זה בעצם המן. זה חוזר ל"ויתלו את המן על העץ אשר הכין למרדכי וחמת המלך שככה".

בכל אופן, אפשר לומר "אל תקרי 'ינתק' אלא 'יתקן'". לכתחילה אנחנו בעד להחזיר את עם ישראל בתשובה. כמו שאמרנו קודם, ברגע שאדם חוזר בתשובה כל העבר שלו, כל הרע, נעקר לגמרי. כך הרבי מביא את לשון רש"י בגמרא, שמי שעושה תשובה מאהבה כל העברות שלו נעקרות, הן לא במציאות בכלל. אז כמובן שלכתחילה דרך החסידות, אם "מוסרותיהם" זה גם המוסרים הכי חמורים, צריך במקום "ינתק" לקרוא "יתקן" – צריך לתקן אותם. ועד שנתקן אותם צריך להבין שהם כבר, בלי לעשות להם שום דבר – כתוב בפרק לב בתניא חידוש שגם מי שכתוב בתורה שצריך לשנוא אותו, איזה יהודי, צריך גם לרחם עליו, ואם אני מרחם עליו הרחמים מבטלים את השנאה ומגלים את האהבה.

איפה כתוב בתורה "ינתק" בתורה? אנחנו מאד מכירים את המלה הזו מההתנתקות. בזמנו דברנו על "נתק", סוג של צרעת. איפה עוד כתוב שרש נתק בתורה? "ומעוך וכתות ונתוק וכרות" – זה סוג של אחד שאבד את הפוריות שלו, את היכולת להוליד. הוא נתוק, הוא מנותק. רחמנות עליו. קודם כל צריך להבין שהאנשים האלה, המוסרים, הם כבר מנותקים. בגלל שמנותק – לכן הוא עושה מה שהוא עושה. רחמנות שהוא מנותק. אז סימן שמנותק כבר לא מסוגל לפרות ולרבות בארץ החיים, שזו ארץ של "פרו ורבו". הוא אבד את הפוריות שלו בארץ. אף על פי כן אנחנו אומרים שיכול לקרות נס שאפשר לתקן אותו. היום יש כל מיני טפולים, חדישים ביותר, ברפואה. אז היום אולי יש אולי איזה טיפול לקחת אפילו מי שהוא "מעוך וכתות ונתוק וכרות" ולתקן אותו, שיחזור לאיתנו. איתן אותיות תניא – שילמד תניא.

בכל אופן, אלה היו שני פירושים מי זה ה"מוסרותיהם" כאן. אחד הסימנים של דורו של מלך המשיח זה "פני הדור כפני הכלב", אל תקרי כלב אלא כבל – כבלים, שהוא כובל את האנשים. כבלים זה גם כמו חבלים, שרשראות, רק שצריך לתקן אותם על ידי "חבלי עבותות אהבה".

מה שעשינו אם כן הערב זה שני דברים: אמרנו שיש שלשה פסוקי "שככה", והתחלנו להסביר את הקשר ביניהם, שכולם באים מ"כתר כל הכתרים". אחר כך דברנו בקצור על הפסוק "יוציאם מחשך וצלמות ומוסרותיהם ינתק", שצריך שהקב"ה יוציא את כולנו מהחשך והצלמות שלנו. הצלמות באופן מיוחד רומז למשיח בין יוסף ש"מבית הסורים יצא למלוך". אמרנו שצריך לעשות את התיקון של המוסרות – תיקון המוסר צריך להתחיל מבית המדרש, שזה לחקור את כל הענינים שקשורים למוסר ולאתיקה של הממסד, והתיקון של המוסרים צריך על ידי מבצעים, לצאת מבית המדרש ולהגיע לכל יהודי, גם ל'מוסרים' צריך להגיע, להמתיק אצלם משהו. לתלות אותם – כנראה שיש איזו תליה חיובית, שאדם לא מת ממנה, וצריך לתלות אותו על העץ אשר הכין למרדכי ואז "וחמת המלך שככה". שהקב"ה שיהיה מזל גובר של כל עם ישראל, שנזכה להמשיך את האור של "ככה", של כתר כל הכתרים, שנזכה להתקשרות של משה רבינו – שזה להמשיך את האמונה בדעת – וכבר נגמור את המס"נ, את השלב הזה, ויבואו גם רשעי או"ה (שאחד מהם, אומר רש"י, זה גם המן, שיגיע יחד עם נבוכדנצר) והם יעידו על מסירות הנפש של עם ישראל בגולה. ושלישית כל, שיכול להיות שאחרי שיבוא ויעיד אז הוא גמר את תפקידו, אז אפשר לקיים את הפסוק השלישי – "ויתלו את המן על העץ", וזה גם עושה לו איזה תיקון, הרי בני בניו של המן למדו ועדיין לומדים תורה בבני ברק ו"ברא כרעא דאבוה", ודאי עושים איזה תיקון (ינתק-יתקן) לסבא שלהם, ובסוף יהיה "עבדו את הוי' בשמחה" בלי גבול, בלי שום חשש של יניקה מהשמחה הזו, שמחה ללא גבול יחד עם בטול ושפלות בתכלית.