כבוד משה ליתרו

למי שאומר שכבוד חמיו וחמותו זה דאורייתא יש כמה לימודים, ואחד מהם זה ממשה ויתרו (בדעתו של יתרו היתה מחלוקת – האם משה יצא לכבודו או לא – ומשה הכריע לטובת יתרו). את מי משה כבד יותר, את עמרם או יתרו? כאן קשה לומר שיתרו הוא רבו המובהק (אך נתן לו עצה בפרשת יתרו, ומשה קבל ממנו) ועמרם הוא גדול הדור שכל שושלת גדולי התורה וההוראה עוברת דרכו. את פינחס ביזו "בן פוטי" – שאבי אמו, יתרו, פטם עגלים לע"ז. על פי פשט הקשרים של משה עם עמרם ויתרו לא היו באותו זמן – עמרם לא יצא ממצרים, ומשה גם לא גדל אצלו, אבל הוא הכיר אותו – אבל את מי הוא כבד יותר? הייתי חושב שיכבד יותר את עמרם, אבל התורה מדגישה שכבד את יתרו. קודם כל, מי יותר גדול – משה רבינו או עמרם? פשיטא שמשה יותר גדול. הלעו"ז של משה הוא בלעם בנו בעור – מנה בן פרס. אף על פי שלא כתוב "משה בנו עמרם", אבל יש השוואה ביניהם. בלעם הוא גם הלעו"ז של אברהם אבינו בפרקי אבות, ושם זה פשיטא שהוא לא רק מנה בין פרס אלא מנה בין הפכו. בכל אופן, פשוט שמשה הוא המנה ועמרם, עם כל הכבוד לו, הוא הפרס. כמו אצל, להבדיל, בלעם בן בעור. יש רמז שכתוב בקבלה – מי היה הרבי של משה רבינו? משה הוא השביעי לאברהם ורבו הוא השביעי לאדה"ר, חנוך בן ירד, כך מובא. חנוך בן ירד = עמרם. יש איזה עיבור של חנוך בתוך עמרם. גם הפעם הראשונה שהקב"ה התגלה למשה רבינו בסנה זה כאשר שמע את הקול של הקב"ה בקול של אביו (כמו ששמואל שמע את ה' בקול של עלי). אז יש הרבה זכות וענין גדול בעמרם, ואפילו מכנים את משה סתם "בן עמרם" (= איש האלהים, "משה בן עמרם" ו"משה איש האלהים" זה שני כינוייו). מי זה יתרו לפי הקבלה? "שבעתים יקם קין" – יקם ר"ת יתרו-קרח-מצרי, הנר"נ של קין. יתרו הוא הנשמה של קין. משה רבינו הוא הבל, וכמו שקין הרג את הבל משה הורג את המצרי (נקמה), זה הנפש, עם קרח, שזה האמצע, יש למשה מחלוקת (והקב"ה קובר אותו באדמה), אבל יתרו, נשמת קין, זה כבר מבורר ("נשמת שדי תבינם"). על זה בלעם מתפלא – איך זכית לזה הקיני? לפי זה, אצל השווער שלו משה (הבל) מקיים מצות כבוד אח גדול (קין) – במבנה שעשינו זה קשר בין אריך לבין מלכות, "כתר עליון איהו כתר מלכות", קשר מאד יפה. לגבי משה רבינו ועמרם צריך לומר – צריך לחפש מה האריז"ל אומר עליו – שהדרגה של הבל במשה רבינו יותר גבוהה. הוא חייב לכבד אביו, עם כל המעלות שאמרנו, אבל בכל אופן יתרו הוא משרש קין, וכתוב שלע"ל שרש קין יעלה הרבה מעל שרש הבל (ואפילו על קרח נאמר "צדיק כתמר יפרח" לע"ל).

סיכום

בכל אופן, זה היה השיעור של היום על כבוד הורים, שכולל כל יב הפרצופים של "את אביך ואת אמך", והכל קשור לבנות צלפחד שקיימו את זה בשלמות עם כל הבחינות, ואמרנו שהן חמש אותיות יהודה. יהודה גם "ידיו רב לו" ושיהיה לו הכבוד המלא, שיתן כבוד להורים ולקב"ה ("כבד את הוי' מהונך", הפסוק המקביל ל"כבד את אביך ואת אמך" – יש ג"פ "כבד את" בתנ"ך, כנגד שלשה שותפים באדם, ביתרו זה האבא הכולל אמא בואתחנן זה האמא הכוללת אבא ובמשלי זה כבר השותף השלישי, "כבד את הוי' מהונך, מראשית כל תבואתך").

מחלוקת הרמב"ם והרמב"ן בכבוד אח גדול

[ר' מרדכי הס אמר שמשה כבד מרים כי נולד בזכותו]. אם כבר נאמר עוד משהו, יש מחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן לגבי כבוד אח גדול. כבוד אשת האב ובעל האם זה רק מחיים (יש מי שכותב שטוב לכבד גם אחר כך, אבל לפי הרמב"ם זה רק מחיים), אבל לגבי אח גדול משמע מהרמב"ם שלא כך. אמנם יש לו פחות כבוד, רק מד"ס, אבל משמע ממנו שחייבים לכבד אותו בעצם ולא תלוי בחיי ההורים. אבל הרמב"ן בהשגותיו בספר המצוות כותב בפירוש שגם כבוד אח גדול זה רק בחיי ההורים, ומסביר זאת כמו לגבי אשת האב – שזה רק בגלל כבוד האבא, שרוצה שיכבדו את האחים הגדולים. הרמב"ן עצמו מסביר כיבוד הורים, שזה כבוד המקום ולא כבוד הבריות, כי השתתפו ביצירה וזה כבוד הא-ל (ולכן זה בלוח הימני של הדברות), ואם הוא עצמו אומר שזה לא כולל אח גדול אחר מיתה (אמרנו שכבוד הורים לאחר מיתה הוא מהסימנים לכך זה ענין אלקי, שנשאר אותו דבר), סימן שבאמת באח גדול הוא לא סובר שיש גילוי "עצמות בגוף" (או איך שלא נאמר את זה), אלא רק בגלל ההורים. יש מי שאומר (גם בנגלה, לא רק בקבלה) שבאח גדול יש איזה בחינה של אבא. על פי קבלה זה ודאי כך. אז באמת אי אפשר לומר שזה תלוי בחיי האב, אלא משהו עצמי. מה שאמרת, שמשה נולד בזכות מרים – בכך זה דומה לאח גדול מתאים לשיטת הרמב"ם. המנ"ח מביא כל הנפק"מ בין שיטת הרמב"ם לשיטת הרמב"ן באח גדול. כששמנו את זה הכי נמוך בפרצופים, זה נח לשיטת הרמב"ן. לא שאי אפשר להסביר לפי שיטת הרמב"ם, אבל נח לפי שיטת הרמב"ן. לפי זה הפרצופים התחתונים של יה זה רק מחיים, וזה הפרצוף התחתון של וה.

ניגנו עוד ניגון.