אדמו"ר הזקן לא מביא את זה, אבל זה כתוב במכילתא דרשב"י על הפסוק, שקדושת הציץ ויחודא דיליה שזה "רזא דשמא" שכתוב על הציץ, "קדש להוי'", וכתוב שמה שכתוב על הציץ זה אור כזה ש"נהרין ובלטין ונצצין" – מאיר בולט מתנוצץ. צריכות להיות אותיות בולטות, והלשון זה "נהרין ובלטין ונצצין". מה ההבדל בין המילים האלה? זה שלש בחינות של יסוד. עכשיו נאמר קצת אותיות של קבלה. הרי הציץ זה במצח, מצח הרצון, זה נקרא תיקון "רעוא דרעוין", ולפי הקבלה הכח שבתוך המצח, בתוך הרצון, זה הכח לנצח את עמלק – זה נקרא יסוד עתיק יומין (= ביאת המשיח). יסוד עתיק יומין מתלבש, בולט, במצח הרצון. לכן יש צדיקים גדולים מאד, כמו האר"י הקדוש, שהיה תמיד קורא את האדם על המצח שלו – כי על המצח יש אותיות בולטות. אבל ה"בלטין" כאן זה רק אחד משלושה פעלים – נהרין ובלטין ונצצין. הכל הולך על יסוד עתיק יומין שמתלבש כאן במצח הרצון. אם רוצים לתרגם לספירות או לבחינות, שמבואר במ"א – זה דרוש עמוק שלמדנו פעם מאבא של הרבי – שבספירת היסוד יש שלש בחינות: יש מה שהיסוד, הברית קדש, מחובר בגוף (בתפארת), לכן אומרים "גופא ובריתא חשבינן חד", שהם אחד, זו בחינה אחת של היסוד. יש בחינה אחת של היסוד של מה שבולט החוצה, ויש בחינה שלישית של היסוד שזה גילוי העטרה שביסוד – עטרת היסוד, שזה שרש המלכות. כך זה שלש הבחינות האלה: נהרין זה מה שיסוד עתיק יומין מחובר עם התפארת, שזה האור. בלטין זה נקרא "חותם בולט", שזה היסוד שביסוד. אבל נצצין, שזה סוד ניצוצות – כמו "רפח ניצוצין קדישין" – זה סוד העטרה, זה גילוי העטרה של יסוד עתיק יומין שמתלבש במצח הרצון ומתגלה באותיות הבולטות. צריך לכתוב את האותיות בולטות בציץ, "קדש להוי'". האותיות בולטות במצח ונוצצות בנצח, הניצוצות הקדושים מנצחים את עמלק בפועל, וד"ל.

אחרי שהוא אומר שם במדרש שהאותיות מאירות – נהרין ובלטין ונצצין – הוא אומר שכל מי שזוכה לראות את הציץ עם האותיות האלה קודם כל הוא נופל. הוא נופל מרוב אימה. הוא נופל, ואחר כך כתוב שהוא מתבייש על כל מעשיו. אחר כך כתוב שהוא נכנע לקב"ה, כניעה של אמת. קודם הוא נופל מאימה, אחר כך הוא מתבייש על כל מעשיו, ואחר כך הוא נכנע לה' באמת. אז הוא מסיים שזה הסוד שהכח המיוחד של הציץ לכפר על בני ישראל – בגלל שהציץ פועל, על ידי שיש בו אותיות שנהרין ובלטין ונצצין, את הפעולות של ליפול מאימה, ואחר כך להתבייש, ואחר כך להכנע לרצון ה', זה מה שפועל את הכפרה. ידוע שפורים זה יותר מיום כיפור – אם יום כפורים זה כפרה, אז עוד יותר יש כפרת עוונות בפורים (כך מוסבר בחסידות), רק שזה קו הפוך בעבודה, לא צמים אלא "ליהודים היתה אורה ושמחה וששון ויקר", אוכלים ושותים ומתבסמים ובזה ממשיכים את הכפרה עוד יותר מיום כיפור. עיצומו של יום – העוצמה של היום – מכפרת, עוד יותר מיום כיפור. אבל בשביל זה צריך לחוות את החויה הזאת של הסתכלות בציץ. זה רק הקדמה כדי שנכנס להשראת ציץ נזר הקדש. למה אמרנו את זה כאן? כי מה שכתוב כאן במדרש במפורש שזה פועל בושה וכניעה. זה בדיוק מה שאדמו"ר הזקן כותב במאמר שלו ש"מציץ" זה "מציץ מן החרכים" – "הנה זה עומד אחר כתלנו", המחיצה של ברזל שזה עמלק, שלא ה' עשה את זה אלא "עוונותיכם היו מבדילים ביניכם לבין אלהיכם", רק אנחנו יצרנו את המחיצה הזאת, ה' לא רוצה את זה ולא צריך את זה ורק עומד אחרי זה ומחכה שנבטל את זה. איך מבטלים? איך לפחות עושים חלונות וחרכים בתוך כתלנו? על ידי הרהורי תשובה, שזה בדיוק פעולת הציץ כדברי המדרש. קודם הוא פועל בתוכנו לב נשבר והרהורי תשובה, וזה עושה חרכים, ואז ה' משגיח מן החלונות ובעיקר לעניננו מציץ מן החרכים. זו הלשון השניה שאדמו"ר הזקן מביא, אחרי "ועליו יציץ נזרו".

הלשון השלישית שאדמו"ר הזקן מביא זה "נץ החמה". עכשיו אנשים באמת יכולים לתפוס קצת רעד. אפשר לחשוב שהוא רוצה שכולנו נקום ונתפלל נץ – יכול להיות. זה "פחד היהודים", שלפני שנה נתנו בזה כמה פירושים. יש יהודים שרק אומרים "נץ החמה" זה מטיל עליהם פחד, ויש יהודים אחרים שזה מאד מושך ומעורר ומשמח אותם – נץ החמה, מה יכול להיות יותר טוב מזה? "אעירה שחר". בכל אופן, זה הדבר השלישי שאדמו"ר הזקן מביא בסוד הציץ, כנראה שהציץ פועל שאדם יתעורר ויתפלל נץ. רק מה, היות שחסידים אוהבים לשחק – אומרים שאני מתפלל נץ, כל אחד בנץ שלו. יש אחד שאצלו זה שש בבקר, יש אחד שאצלו זה 12 בצהרים, יש אחד שמתפלל עם הרבי – עם הנץ של ניו-יורק. יש הרבה נצים. בכל אופן זה הפירוש השלישי (אמרו שזה ר"ת: ניין, צען – 9-10 – נאך צוולף, אחרי 12).

בכל אופן, שלשת הלשונות של אדמו"ר הזקן הן: "ועליו יציץ נזרו", "מציץ מן החרכים", "נץ החמה". ויש לומר שהם כנגד ג הבחינות הנ"ל של "נהרין ובלטין ונצצין", ודוק. ורמז נאה, ג הלשונות של 'ציץ' שמביא אדמו"ר הזקן – יציץ מציץ נץ = ציץ ציץ ציץ (= תפלין, וד"ל)!

אחר כך אדמו"ר הזקן מסביר את הכח המיוחד של הנץ, לנצח. מה זה נץ? זה גם התחלת המלה נצח, נצחון. קראנו בהפטרה של פרשת זכור "וגם נצח ישראל לא ישקר ולא ינחם כי לא אדם הוא להנחם" – נצח זה נץ החמה (וכנ"ל שלשון זה השלישי, נץ החמה, הוא כנגד נצחון קליפת עמלק בפועל ממש, ודוק). כנראה שיש כח מיוחד בנץ החמה לנצח את עמלק, עם כל הפירושים של עמלק – גם הספק שלו, וגם החוצפה שלו, וגם הגדולה וההתפארות שלו.