ה. מצפה יריחו – חוש הריח בנישואין

לראות את הריח

נאמר גם משהו לכבוד המקום שאתם מתחתנים, מצפה יריחו (הכל צריך להיות קשור): כתוב שמשה רבינו בתורה קרא לעיר ירֵחו (ד אותיות), אבל ביהושע תמיד כתוב יריחו (ה אותיות, וניקוד אחר). ההבדל על פי פשט שירחו לשון ירח ויריחו לשון ריח – ריח הקטרת מגיע מבית המקדש עד יריחו. מצפה יריחו זה מקום שצופים על יריחו, שרואים את הריח. ריח וראיה אלה שני חושים, ששרשם בכתר (ריח) ובחכמה (ראיה). איפה יש פסוק שרואים את הריח? "ראה ריח בני כריח שדה אשר ברכו הוי'" ("ראה ריח" עולה משיח בן דוד שעולה חיות, סוד "ראה חיים עם אשה אשר אהבת"). "ראה ריח" זה בחינת מצפה יריחו (הר"ת של מצפה יריחו הם מי – "שאו מרום עיניכם וראו מי ברא אלה [ברא את החתן והכלה, 'אשר ברא... חתן וכלה']").

כתוב שהחיבור בין החתן והכלה זה על ידי חוש הריח. דווקא זיווג קשור לחוש הריח. לפני שמתחתנים צריך לראות פעם אחת את הכלה, כדי שתמצא חן. אבל עצם הזיווג זה בכתר, כמו שעל משיח כתוב "והריחו ביראת הוי' ['אשה יראת הוי' היא תתהלל']" – "לא למראה עיניו ישפוט ולא למשמע אזניו יוכיח", זה חכמה ובינה, אבל הוא שופט לפי הכתר, החוש הכי רוחני שהנשמה נהנית ממנו, החוש שלא נפגם בחטא אדם הראשון. גם הקטרת שהיו מריחים עד יריחו זה לשון "בחד קטירא אתקטרנא", ענין של קשר בין חתן וכלה. בכל אופן, "מצפה יריחו" זה הצפיה בריח – שרואים את התכל'ס, שקשור לחוש הריח, החוש של מלך המשיח ש"מורח ודאין". אז זה מקום טוב להתחתן, צפית החוש המשיחי של הריח, שזה בעצם החוש המחבר בין החתן והכלה.

המשכה מהלא-נודע

"ראה ריח בני כריח שדה אשר ברכו הוי'" – כאן הגענו גם לשדה של יצחק (השמות שלכם שעולים בית בית בית עולים גם שדה שדה שדה שדה, ודוק). אחר כך כתוב "ויתן לך האלהים מטל השמים ומשמני ארץ", כתוב שעשר הברכות שם הן הכי גבוהות בתנ"ך. זה ממש להגיע למקור הברכה שהזכרנו קודם, להשתעשע על ברכי הסבא שלמעלה מברוך-ברכה-ברוך-ברכה (החתן קרוי יצחק על שם סבו). אז שזה יתקיים מהחתונה במצפה יריחו. למה זה הכי גבוה מכל הברכות? כי הוא לא יודע את מי הוא מברך. זה בא לא סתם מכתר אלא מרדל"א, לא ידע ולא אתידע, מקום בלתי ידוע. כל פעם שמברכים יהודי צריך לחשוב שאני בעצם לא יודע מי זה – הוא אין סוף יותר ממה שאני יכול לשער. אני חושב שזה מישהו אחד, אבל באמת זה מישהו אחר. הברכות הכי גבוהות זה מאיפה שלא יודעים. כתוב שזה גם הזיווג, שכמה שכתוב "והאדם ידע את חוה אשתו", כאילו שיודע אותה, אבל מקור הזיווג זה צניעות – שלא יודעים. זה הברכה הכי גבוהה, מרדל"א.

לחיים לחיים! שיהיה בנין עדי עד, שהכל יתממש ממש – בזכות ה-ש של שלומית. לחיים לחיים!