ב. יחידה של יד מצוות החל מכבוד אב ואם

לימוד ספר המצוות – עם יד השרשים – על ידי נשים

עד כאן הקדמות, בשביל להגיע לעוד יד – עד כה היו ידים ידועות, אבל יש יד חדשה ("כי יקח איש אשה חדשה... נקי יהיה לביתו שנה אחת ושמח את אשתו אשר לקח" – יש כאן משהו חדש בתורה, אז צריך לשמוח בו ולשמח אותו לפחות שנה אחת): אחרי שהזכרנו את הרס"ג וכו', נחזור לרמב"ם. כמובן, רוב הראשונים אחרי הרמב"ם הולכים בשיטה שלו, וגם הרבי אמר ללמוד זאת. קצת פלא שדווקא הנשים לומדות את השרשים. כנראה שאם היה נותן לגברים ללמוד את השרשים הם היו מתבלבלים – בלי המפרשים מקבלים רושם גרוע על הראשונים – אבל כנראה שנשים כל כך טהורות שזה לא מערער אצלן את האמונה בצדקת הצדיק של הראשונים. צריך ללמוד "תורת הוי' תמימה", כתוב שזה כנגד סדר נשים – הן תמימות. אם קוראות שהרמב"ם מבטל את הראשונים, או שאחרים מבטלים אותו, אז "אלו ואלו דברי אלהים חיים" וזה לא מפריע להן, "ראשונים כמלאכים".

יחידה סמויה של יד מצוות בסהמ"צ

נפתח בספר המצוות של הרמב"ם במצוות עשה, ונראה שיש יחידה נעלמת מן העין – בלי להתבונן אף אחד לא ישים אליה לב – שמוסתרת בתוך רמח מ"ע, יחידה של יד מצוות שיש קשר מובהק ביניהן. כאילו שזו סדרה מיוחדת של יד מצוות מתוך רמח מ"ע שקובעת ברכה לעצמה. להוי ידוע שמאד מאד קשה להבין איך הרמב"ם סדר את המצוות, הן מ"ע והן מל"ת, וגם הוא לא טורח להסביר בכלל את הסדר. כל יד השרשים בהתחלה זה רק ההגיון להסביר מה נקרא מצוה ומה לא, אבל איך הוא מסדר אותם אחר כך – זה דבר שנשגב לגמרי מבינתנו. כשפותחים את מנין המצוות לא רואים שום סדר הגיוני – פה ושם יש קשר, אבל לא רואים משהו שיטתי. המנין הוא לא לפי איך שהרמב"ם מסדר אחר כך את ההלכות, אלא סדר אחר לגמרי, וגם במ"ע וגם במל"ת אין קשר ולא רואים מה הולך. בכל אופן, מתבוננים ורואים יחידה של מצות, החל ממצוה רי עד מצוה רכג (כבר לקראת הסוף).

כבוד ומורא הורים, פריה ורביה, קידושין, נקי יהיה לביתו, מילה

שלש המצוות הראשונות ביחידה זו הן: רי – כבוד אב ואם. ריא – מורא אב ואם. ריב – פרו ורבו (זו מצוה רבי). זה העיקר אליו חתרנו. פו"ר היא המצוה הראשונה בתורה, והייתי מצפה שתופיע בהתחלה – לא מובן למה היא פתאום מופיעה כאן (שוב, זה לא לפי סדר התורה ולא לפי סדר הלכות הרמב"ם). אפשר לשאול גם על כבוד הורים ומורא הורים, זו מצוה "חמורה שבחמורות" – אצל הרס"ג היא באה בהתחלה – ולמה היא מנויה רק כאן? גם אם יש קשר בין פו"ר לכבוד הורים, הייתי מקדים פו"ר לכבוד הורים – מה קודם למה? כבר דברנו על זה שיש קשר בין פו"ר לכבוד הורים, אבל מדוע כבוד הורים קודם כאן לפרו ורבו? נמשיך הלאה: ריג – מצוה לקדש אשה (להתחתן בחפה וקידושין). הרמב"ם לומד מצוה זו מהפסוק "כי יקח איש אשה ובעלה". לכן הוא אומר שעיקר הקידושין מדאורייתא זו בעילה דווקא, אפילו לא שטר, אם כי בהמשך אותו פסוק כתוב שטר ("והיה אם לא תמצא חן בעיניו וגו' וכתב לה ספר כריתות וגו'" – זה הפסוק של מצות גירושין, וממנו לומדים גם את מצות קידושין בשטר). יש כמה פעמים "כי יקח איש אשה" (גם הפעם הבאה היא מ"ע אצלו, כדלקמן), אבל כאן כתוב "ובעלה" ומכאן לומד שיש מצוה לקדש אשה ועיקר הקידושין בתורה הם "ובעלה". זו מצוה ריג. עוד פלא, למה שם את מצות קידושין אחרי פרו ורבו? הייתי שם אותה לפני פרו ורבו, שהרי קודם מתחתנים. את כל הסדר כאן הייתי הופך. המצוה הבאה, ריד – שהחתן יתייחד לכלתו שנה אחת (כך לפי התרגום מערבית), שיקדיש עצמו לאשתו שנה אחת. איפה זה כתוב בתורה? בפסוק אחרי פרשת גירושין. אחרי "כי יקח איש אשה ובעלה..." יש כמה פסוקי גירושין, והפסוק הבא הוא "כי יקח איש אשה חדשה לא יצא בצבא וגו' נקי יהיה לביתו שנה אחת ושמח את אשתו אשר לקח". זה הדבר הראשון בסדר הזה שכן מובן, שמצוה זו באה אחרי קידושין. אח"כ מצוה רטו – מצוה על האב למול את בנו, המצוה שלנו היום. עד המצוה הששית הגענו לברית מילה – אתה מתחתן, יש לך ילד, ואז אתה צריך למול אותו. מה המצוה הבאה? היה אפשר לנחש שזו תהיה מצות פדיון הבן, אבל למרבה הפלא מצוה זו לא נמצאת כאן בכלל. הוא מגיע עד מצות מילה, המצוה הששית כאן, כאשר את התחלת הסדר איני מבין ואת ההמשך אני מבין קצת.

השלמת הסדרה במצוות "בינו לבינה"

אחר כך המנין ממשיך הלאה. הייתי חושב שיבא פדיון או עוד כמה דברים בהמשך התפתחות הילד, אבל לא –הוא חוזר לענינים בינו לבינה. מההמשך אני מבין שהכל זה מצוות בינו לבינה, כולל כבוד הורים ופריה ורביה (אף שהאשה לא מחויבת): מצוות רטז ו-ריז – יבום וחליצה. אם ח"ו הבעל מת ללא ילדים יש מצוה לאחיו לייבם (מדאורייתא זה לכתחילה), ואם לא יש לה מצוה לחלוץ נעלו וכו'. אחר כך, ריח – דין אנוסה ("ולו תהיה לאשה... לא יוכל שלחה כל ימיו"). ריט – דין מוציא שם רע (לכאורה זה היה צריך להיות לפני דין אנוסה, שכך הסדר בתורה, ואז היה לכאורה יותר קל לסדר את המצות כנגד הספירות כדלקמן). רכ – דין מפתה. רכא – דין יפ"ת. רכב – מצות גירושין. רכג – דין סוטה. בכך נגמרת הסדרה – יש פה יד מצוות. הייתי יכול לומר שכבוד ומורא הורים לא בתוך הסדרה, ואז היו רק יב מצוות – מפו"ר עד סוטה – שכולן בינו לבינה, חוץ מברית מילה. כמו שהוציא את פדיון הבן ושם אותו במקום אחר הוא היה יכול להוציא גם ברית מילה. אם כל הסדרה היא של מצוות שנוגעות לדברים שבינו לבינה, אז צריך לשאול מה עושה כאן ברית מילה, אבל באמת מילה (המצוה שלנו היום) כן חשובה בסדרה הזאת כך – זה הפשט בכך שמצות ברית מילה נכנסת בתוך הסדרה ומצות פדיון הבן לא, בגלל שמילה באמת שייכת לפו"ר ואישות. בשביל להמשיך את הטפה מהדעת, לקיים את הפו"ר כמו יהודי, צריך למול – הכל זה לצורך זיווג. כמו שתמיד דורשים שבשעת גילוי העטרה ונתינת ה' בברית מילה יש כבר גילוי בת הזוג. הפשט של ברית מילה הוא בשביל הזיווג, זה חלק ממעגל הדורות של דור ישרים יבורך, מה שאין כן פדיון הבן – יש לו טעם אחר לגמרי, לא משהו של אישות. כמו שמילה שייכת לסדרה זו, גם שתי המצוות הראשונות הן היסוד והשרש של הכל – מצוות "כבד את אביך ואת אמך" ו"איש אמו ואביו תיראו".

כבוד הורים גם כאשר פו"ר קדם לקידושין

ידוע לפי הרמב"ם שגם ממזר מצווה לכבד את ההורים שלו, אפילו שהם רשעים. יש בזה מחלוקת – הטור וההולכים בעקבותיו אומרים שאין מצוה לממזר לכבד הוריו כל זמן שלא עשו תשובה (אם עשו תשובה זה משהו אחר, כמובן), והרמב"ם חולק ואומר שיש מצות כבוד הורים בכל מקרה. היתה לי שאלה, איך הרמב"ם שם במנין המצוות את פו"ר לפני קידושין? סימן שיש היכי תימצי של פו"ר – שמקיים בזה "מצוה רבה" (במדה מסוימת המצוה הכי גדולה בתורה) – עוד לפני שמקדש אשה. על פי הלכה, גם מי שלא קדש אשה קיים מצות פו"ר, אא"כ בא על השפחה או כמה מקרים שאין יחס בינו לבין הילד. אבל כל עוד יש יחס, אפילו שההולדה לא היתה בקדושה, הוא קיים את מצות פו"ר – מצוה בפני עצמה. בכל אופן, פתחנו כעת משהו, ומה שאנחנו אומרים שכבוד ומורא הורים מתחיל את הסדרה הזאת.

כבוד הורים יוצא מכבוד חכמים, אך פותח סדרה חדשה

רק כדי להיות 'פייר' צריך לציין כי מי שיפתח את הספר יראה שהמצוה לפני הסדרה שלנו היא מצות כבוד חכמים – "מפני שיבה תקום והדרת פני זקן". אחרי כבוד חכמים, שהוא מ"ע מדאורייתא, באה מצות "כבד את אביך ואת אמך". השכל כאן פשוט, שמדבר על כבוד חכמים ומתוך כך עובר לכבוד הורים. את זה שכבוד הורים בא אחרי כבוד חכמים אני מבין בפני עצמו, אבל בסדרה שאני בונה עכשו איני שם את כבוד חכמים – אם כי הוא היה הסבה להגיע לכבוד הורים (בסדר של הרמב"ם) – וכבוד הורים מתחיל סדרה חדשה, שהמשכה פו"ר וקדושין וכו'. כלומר, יש משהו מאד מאד גדול בכבוד הורים, שבעצם זה איזה מין שרש של נישואין על פי תורה.

בעשרת הדברות קדושין ופו"ר שייכים ל"כבד את אביך ואת אמך"

אם עושים אזהרות שמחלקות את כל המצוות על פי עשרת הדברות, באיזה דבור אכניס קידושין ופו"ר וכו'? יכול לבוא איזה מקובל ולשים "פרו ורבו" בשבת, כי זו עונת ת"ח, ויכול לבוא איזה חסיד וישים "פרו ורבו" ב"אנכי הוי' אלהיך" כי הלידה היא גילוי עצמות בגוף (בגילוי כח הא"ס שבלידה ובריבוי הדמות). אם כן, יש כמה סברות איפה לשים את פו"ר בעשה"ד. אבל הפשט הוא שגם פו"ר וגם קידושין וכו' יכנסו בכבוד אב ואם (איסורי עריות ודאי יהיו ב"לא תנאף", אבל קדושין ופו"ר הן מצוות עשה).

סדר המצוות לפי פנימיות התורה

עד עכשיו הכל היה רק כדי לעשות סדר בראש, וכעת צריך לבדוק איך נעשה סדר פנימי מכל המצוות הללו. יש כאן תופעה, דוגמה להתבוננות אצלנו. אני לומד תורה – הכי טוב ללמוד נגלה, שם יש את הבשר – ומשהו תופס את העין שלי, איזו סדרה בתוך הרמב"ם שאיני מבין את הסדר ההגיוני שלו. היות שב"ה זכינו לתורת החסידות, הקבלה וכו', אז רוצים לנסות לעשות פה איזה סדר פנימי. נעשה שלש דוגמאות – בתוך תופעה אחת יכולים להיות כמה סדרים, ש"אלו ואלו דברי אלהים חיים" והכל אמת, והעיקר שכל מבנה יהיה הגיוני לפי פנימיות התורה (שיש לה גם את ההגיון שלה, ובמדה מסוימת אפילו יותר מנגלה – פנימיות התורה מאד מסודרת, מאד הגיונית, יש ע"ס ויגהמ"ר וכו' וכו' וכו').