מחשבות ההמון עולות לצדיקים – אפיקורסות קרח בגלל חטא המרגלים

הוא אומר משהו ממש מדהים: שהצדיקים של הדור, וכולל את קרח בין הצדיקים (שלכאורה היה צדיק וחכם גדול מאד) מושפעים בלא-מודע מהרוח של הדור, והספור של חטא המרגלים שהיה כתוב בפרשה הקודמת זה ספור בו עשרת המרגלים (שסופם היה רע, כידוע) כפרו בדברי משה רבינו. דברי משה רבינו זה תורה שבעל פה, אפילו מה שהוא אומר על דעת עצמו כביכול – "שלח לך" לדעתך – זה גם תורה (שבעל פה). הדבר הזה כל כך השתרש בדעת העם, שחלחל ממטה למעלה אל תוך גדולי הדור. זה כלל מאד חשוב כל הזמן, במיוחד לגבי הדור שלנו במצב שלנו, כמה דעת הצבור משפיעה. לא בגלל שהוא מסתכל בסקרים כדי לדעת מה לומר, שאז הוא סתם פוליטיקאי (ואכן קרח היה פוליטיקאי, אבל לא עד כדי כך), אבל מה שהוא חושב כאמת אצלו הוא לאו דווקא פרי נשמתו הטהורה בכלל. זה רוח שמחלחלת או עולה, כמו אד שעולה מן הארץ, מתוך הרשימו של דעת הקהל. גם אחרי העונש על חטא המרגלים הרשימו נשאר, וזה עולה ומחלחל למח של קרח, ופועל ויוצר את כל האג'נדה שלו, את כל הפילוסופיה שלו, את כל המצע הפוליטי שלו.

השפעת דעת הקהל – מעין אונס

הוא אומר שבגלל שמושפע מדעת הקהל אי אפשר להעניש אותו על זה, ואף על פי שתכל'ס הוא אפיקורס אי אפשר להאשים אותו. הוא מקשה על עצמו, איך אני אומר כזה חידוש? הרי כתוב בגמרא שאדם מתחיל ממשהו קטן, כמו בסיפורי הבעל שם טוב שמישהו זלזל בנטילת ידים, ומתוך זה בסוף משתלשל כמו כדור שלג עד שמגיע לממדים מפלצתיים, עד שעובר על כל התורה, עוע"ז ורוצח וכו' וכו', הכל בגלל שזלזל בנט"י. ולפי דבריו מאשימים אותו ומענישים אותו על הסוף, לא רק על ההתחלה. אז אם כשהתחלת ככה במשהו קטן קטן וזה הגיע לממדים גדולים, ואומרים לך שגם על הסוף אתה חייב, אז למה כאן אני אמרתי משהו אחר? שהרוח של קין, חוץ מזה שיש בו רוח של קין יש גם רוח של קין מלמטה (קין הוא עובד אדמה, משאיר "רוחא דשביק בה בעלה" בתוך האדמה, שזה גם בתוך כנס"י), וזה עולה ונכנס בראשו ומזהם כמו ארס של נחש – למה אז לא נענש על זה? הוא מתרץ שיש חילוק בין המקרים, שהדבר הפעוט הקטן שעשה בהתחלה זה הוא עשה במזיד, ואף על פי שיוצא מהגמרא שכל מה שהשתלשל מזה הוא אונס, אבל אני מעניש אותו על האונס כי ההתחלה היתה במזיד. במקרה של קרח אני אומר שההתחלה זה אונס, שהוא אנוס מהרגע הראשון. מישהו אמר לרבי ששמע מחבר ווארט של אפיקורסות, והוא מאד נבהל, אז הרבי אמר שזה לא נורא – הוא לא אפיקורס, הוא קרא עיתון לפני השינה. זה אותו דבר. מי שקורא עיתון לפני השינה זה נכנס לו ללא-מודע ובבקר יכול לקום ולומר דבר אפיקורסות. אם צריך להזהר מלקרוא עיתון לפני השינה, כאן המקום להזהיר גם מאינטרנט לפני השינה ובכלל.

הפאות – "לא תסור ימין ושמאל"

בכל אופן, רוצים לומר שהפאות הן הגדרת ההתקשרות למעלה מטעם ודעת למשה רבינו שבדור. מה זה? הפסוק אומר "לא תסור מן הדבר אשר יגידו לך ימין ושמאל". חז"ל אומרים, ורש"י מביא בפשש"מ, ש"אפילו אומר לך על ימין שהוא שמאל ועל שמאל שהוא ימין". זה אמונת חכמים שרוכשים מתוך מנהג ישראל, שאפילו אינו הלכה דרבנן וודאי לא הלכה דאורייתא. זה מנהג של הגדרת ימין ושמאל, כפי שפתחנו, אבל יחד עם זה זה התקשרות למשה רבינו עד כדי כך ש"לא תסור מן הדבר אשר יגידו לך ימין ושמאל" "אפילו אומר לך על ימין שהוא שמאל ועל שמאל שהוא ימין". [השלמה: חז"ל דורשים, בין השאר, שקרח זה לשון קֵרֵחַ – שדורשים שעשה קרחה בישראל (ותיקון בחינה זו שבו על ידי אלישע, לו אמרו "עלה קרח עלה קרח"). זה קשור מאד לאופשערנעש, שצריך דווקא לגזור את השערות המבלבלות ולהשאיר את הפאות].

"על שמאל שהוא ימין" – "ברוך המן"

מאמר מוסגר: בספרי החסידות בדרך כלל מצטטים רק "על שמאל שהוא ימין", אבל בחז"ל וכפי שרש"י מביא זה שני הצדדים – "על ימין שהוא שמאל ועל שמאל שהוא ימין". אצל חסידים די לומר שיאמר על שמאל שהוא ימין, שילמד זכות על השמאלנים... למה הדבר דומה? למה שהאריז"ל אומר על פורים, שכתוב "חייב איניש לבסומי בפוריא עד דלא ידע בין ארור המן לברוך מרדכי" (גם שם ארור לפני ברוך, שמאל לפני ימין). מרדכי עצמו, בדור שלו, עושה תיקון גדול מאד על קרח (ורמז: מרדכי משה = און בן פלת, וד"ל). אי אפשר להאריך, אבל נאמר את הווארט. חז"ל אומרים במדרש "שני עשירים גדולים היו בעולם". מה שנתן לקרח את העזות לחלוק על משה זה בגלל שהיה הגביר הכי גדול בדור. מי הם שני העשירים? אחד מישראל ואחד מאו"ה – קרח והמן (קרח המן = 13 פעמים 31). רואים שהעשירות של קרח, ברוחניות על כל פנים, עברה להמן. ממילא המחלוקת בין מרדכי להמן זה מהדורה חדשה של המחלוקת בין משה לקרח, ומרדכי נצח יותר. בכל אופן, האריז"ל אומר שמה שצריך להתבלבל מתוך "חייב איניש לבסומי בפוריא עד דלא ידע" זה עד שיאמר "ברוך המן", אבל שלא יאמר ההיפך, שלא יתבלבל עד כדי כך שיאמר ארור על מרדכי, ח"ו. רק שיתבלבל, שישתכר, עד שיאמר ברוך על המן. זה דוגמה ל"אפילו אומר לך על שמאל שהוא ימין".