ח. פנימיות וחיצוניות בתקון הכלל

ניתן עוד דוגמה לפער בין פנימיות לחיצוניות. יש אנשים טובים שרוצים להגיע אל הגאולה, אז אומרים בא נקום נלך ונגיע אל היעד. נדמה להם שהיעד בעצם לא נמצא פה, לא שייך למציאות שלנו, ורק צריך להתקדם להגיע אליו. אבל מי שזכה לאור של פנימיות התורה יודע שזה נמצא כבר כאן, רק צריך לגלות את זה. כתוב בזהר שלגבי רשב"י לא היה חורבן כלל, אף שהשתתף בצרתם של ישראל. יש בו ממד שמחוץ למציאות. על צדיקים מסופר שמישהו אמר שהגיע כבר המשיח והם הוציאו את הראש מן החלון כדי להריח ולבדוק (חוש הריח הוא חוש משיחי – "והריחו ביראת ה'") ואמרו שעדיין לא. למה היו צריכים להוציא את הראש החוצה? אי אפשר להריח מבפנים? כי בתוך החדר כבר הגיע המשיח. בכל יהודי קיימת נקודה כזו, שהכל כבר נמצא ורק צריך להוציא אותה מתוך החדר החוצה. איך אפשר לחיות את הפער הזה? יהודי חייב לשאת הפכים. לקשור גם את שני הקשרים ההפוכים, גם של ה'סתים' וגם – בעת ובעונה אחת – של ה'גליא'. ה'סתים' הוא הממד הפנימי שקיים כבר בו ואילו ה'גליא' היא המציאות החיצונית, כפי שהיא נראית לעיניים החיצוניות. הפירוש הזה, הפנימי, מחזיר אותנו לפירוש הפסוק בו פתחנו. מתוך חיפוש ומציאת הפנימיות שלי, ה'סתים' של ישראל, אני מעורר את הזיכרון הקדום שלי ומגיע ישר עד לפנימיות, ל'סתים', של קוב"ה.

ט. תשובה פנימית – תשובה על התשובה

עד חי אלול התשובה היא תשובה תתאה, על חטא ועוון מתוך מרירות וחשבון נפש. מחי אלול ועד לראש השנה היא תשובה עילאה של תורת החסידות. יש שני חשבונות: חשבון אחד הוא מה עשיתי ומה לא. מוציאים פנקס ומחשבים כמה חסר ומה למלא. מחשבים את ה'חפצא'. אבל החשבון השני הוא חשבון של חיות (חי אלול הוא הכנסת החיות באלול). עד החסידות התשובה היתה תענית שק ואפר בכי הספד (מובא בספר השל"ה), דברים עגומים בנפש. בחסידות תשובה זה כבר משהו אחר: תמים תהיה עם ה' אלקיך, שויתי הוי' לנגדי תמיד, ואהבת את ה' אלקיך, בכל דרכך דעהו, הצנע לכת עם אלקיך (ווארט של ר' זושא, תלמיד המגיד). אבל אם מדברים על חשבון נפש בתשובה הזו, אז כל החשבון שכתבתי על הדף בחשבון הקודם – הכל הכל היה בחיצוניות. גם המצוות שעשיתי. רק להבין שיש שני ממדים – פנימיות וחיצוניות – זה כבר כישרון פנימי של חסידות. גם העבירות שעשיתי היו בחיצוניות. לא היה שווה כלום. צריך לשנות מקום, צריך לעבור למגרש אחר. אם "שכר מצוה – מצוה", אז אני צריך שוב את אותה מצוה רק שהפעם זה יהיה בפנימיות. אם "שכר עברה – עברה" אז אני צריך את העבירה בפנימיות, אבל זה כבר נושא נרחב להתוועדות שלימה (יש בזה ג בחינות, ואכמ"ל).