י. יהודי – 'קונץ' מהלך על שתים

שאלה: עבודת ה'סתים' היא מעל הזמן, אז אין איפה הגדרים של ההלכה?

תשובה: האדמו"ר הזקן אמר שאצלו סתם להיות גאון כמו הגר"א זה לא 'קונץ', אבל לי, שעסוק בעבודת הכלל והנהגת עדת החסידים (כולל שעות ארוכות של מחשבה על כל אחד מן המקושרים אליו), זה כבר כן חידוש. כמעט ואין לו זמן ללמוד. איך עושה את זה? האריז"ל אומר שהיום כל עיקר תיקון העולמות בעבודת ה' כבר לא נעשה על ידי תורה, כדברי חז"ל "ותלמוד תורה כנגד כולם", אלא ע"י תפילה. בא אדמו"ר הזקן ומחדש שהיום הכל תלוי בגמילות חסדים. כמו השיבה לציון בעבודת כפיים, להיטיב ליהודים בגשמיות. לא כולם הסכימו אליו, וגם מבין החסידים. רוב יומו הוא עסוק בתכנון גמילות חסדים ליהודים. רק להיות גאון כמו הגר"א, מבלי לעסוק בתקון הכלל, זה כמו לחיות לפני ימי האריז"ל, בזמן שהכלל הוא "תלמוד תורה כנגד כולם". בשבילו זה לא 'קונץ'. אבל אצלי – אומר האדמו"ר הזקן – שאני יכול להיות גאון ביחד עם כל זה – זה כבר 'קונץ'. לענייננו, סתם כך לחיות חיים נורמאליים, לחיות את הנורמה של היהדות מבלי להרגיש את עין הסערה של העולם הזה – זה לא 'קונץ', אבל להיות חסיד זה כבר 'קונץ'. כל ספר התניא זה להסביר משפט אחד בזהר המבטא את נשיאת ההפכים בלב של יהודי: "בכיא תקיעא בליבא מסטרא דא וחדוה תקיעא בליבא בסיטרא דא". יש על זה משפט חריף אצל חסידים, אבל בשביל זה צריך לשתות עוד משקה.

לחיים לחיים!

המשפט הוא כך: לעתיד לבוא תהיה עליית העולמות, הגוים יהיו יהודים, המתנגדים יהיו חסידים, החסידים יהיו רביים, והרביים – "הנסתרות לה' אלקינו" [הכי מענין פה זה הגוים. לרבי שליט"א יש מבצע של זעקת 'עד מתי?' ומבצע ללמד את כל הגויים ז מצוות בני נח (באופן כללי אנחנו רוצים טובת כל העולם, רק שבארץ ישראל צריך לגרש כיום). אם נחבר את שני המבצעים יחד אז זעקת 'עד מתי' צריכה להיות זעקה אנושית, שמשיח יבוא לטובת כל העולם כולו. הרבי מקוז'ניץ אומר דבר חשוב מאוד, שפעמים שתפילות לא מתקבלות בגלל קטרוג של שרי אומות העולם שתפילות ישראל מכוונות רק לטובת עצמם והם שוכחים את הגויים]. זה לא שגוי יהיה מתנגד, כי לא יתנגדו לחסידות, אלא שחיי הגוי יעלו לרמה חד-גונית, לחיות חיים של נורמה. אם חושבים על גאולה רק במושגים של נורמה יהודית אז זו גאולה של גוי. יהודי שואף להגיע לפחות למדרגת נשיאת הפכים – "וגילו ברעדה". יהודי הוא 'קונץ' מהלך על שניים. בלי זה לא מגלה את נקודת היהדות שלו, את הדמיון לה' הנושא הפכים.

אז לכן, לוותר על זמן תפילה זה לא נשיאת הפכים, זה להתעלם לגמרי מצד אחד. אבל כשבאים לידי התנגשות, אז החסיד יוותר תמיד על ה'גליא'. זה על דרך "הלכה ואין מורים כן" ואי אפשר להכתיב ולהורות מראש. זה מסוג הדברים שאי-אפשר למצוא בשולחן ערוך. זה בשו"ע שעל גבי השו"ע.

ניגנו 'איתי קאתי מר'