אור לט"ו בשבט ס"ט – ישיבת אש קדש – רמת גן

סיכום שיעורי הרב יצחק גינזבורג שליט"א

א. המשכת הארץ העליונה לארץ התחתונה

היום זה "ראש השנה לאילן", כלשון המשנה, ודורשים שאילן לשון יחיד רומז על "אילנא דחיי", עץ החיים, לכן היום זה היום שמתקשרים לעץ החיים, ומותר לאכול ממנו, "וחי לעולם" (במושגי חי-חיה-חיים-חיות, שנתבארו בשיעורים הקודמים, הקשר בין "עץ החיים", השייך למדרגת הצומח דדצח"מ, כנגד ה-ו שבשם, ל"וחי לעולם", השייך ל-י שבשם, הוא בסוד "מה שמו ומה שם בנו", וד"ל). על התורה כתוב "עץ חיים היא למחזיקים בה ותומכיה מאושר". בחסידות כתוב שארץ ישראל דלמעלה נקראת "עץ החיים" וגם "ארץ החיים". מי שאומר ש"עץ החיים" זה ארץ ישראל הוא הישמח משה – צריך להזכיר בשמו. אומר באריכות, וכדאי מאד לראות את הדרוש שלו, ש"עץ החיים" ו"ארץ ישראל" זה אותו דבר, רק שעץ החיים זה למעלה וארץ ישראל זה גם למעלה לעומת ארץ כנען. מסביר מאד יפה, בפרט בסוף עקב על הפסוק "למען ירבו ימיכם וגו'". לענין שלנו, העבודה שלנו – במיוחד העבודה של יום, של ט"ו בשבט – זה לחבר ולהמשיך את ארץ ישראל של מעלה שתשכון כבוד בארץ ישראל של מטה, במציאות של מטה. כלומר להמשיך מעץ החיים, מארץ החיים, שהם הם ארץ ישראל, מלמעלה למטה – "כימי השמים על הארץ".

בסוף הפרשה השניה של ק"ש כתוב "למען ירבו ימיכם... כימי השמים על הארץ". יש בתלמוד ירושלמי שני פירושים ל"כימי השמים על הארץ" – פירוש אחד "עץ חיים מהלך חמש מאות שנה" ופירוש שני (יותר ידוע) שאלו ימי האבות. אברהם חי קעה שנים, יצחק קפ ויעקב קמז – סה"כ זה 502, ה-2 זה שני הקצוות, השמים והארץ, והמרחק ביניהם זה ה-500. שוב, העבודה להמשיך מהשמים למעלה אל הארץ למטה, מארץ החיים לארץ ישראל למטה, וזה העבודה בפרט של הדור שלנו שזכינו להיות בארץ ישראל. אם כן, יש שני פירושים – והא בהא תליא, קשור מאד – שעץ חיים זה התורה ושזה ארץ ישראל. הבן איש חי כותב כוונה יפה לאשה שמדליקה שני נרות בשבת – שהאשה תכוון שהיא בעצם מדליקה ומאירה את ה"עץ חיים" שהוא "מהלך חמש מאות שנה" (ב"פ נר = 500), אריכות ימי האבות כדי לחבר את השמים ואת הארץ.

במאמר של "עץ חיים מהלך חמש מאות שנה" המשך דברי חז"ל הוא "וכל מימי בראשית מתפלגים תחתיו". הכל על פי הפסוק "כעץ שתול על פלגי מים. במקום הזה לא כתוב, אבל בזהר ובקבלה כתוב על "ונהר יוצא מעדן להשקות את הגן" כתוב שכל המים הללו מגיעים קודם מתחת עץ החיים ועל זה כתוב "עץ שתול על פלגי מים". אפשר לדרוש ש"מתפלגים" זה הרבה מפלגות, אבל מי שאחוז בשרש עץ חיים, במדרגה של "כימי העץ ימי עמי" (כדלקמן), נמצא בשרש ההתפלגות וכל המפלגות יוצאות ממנו – זה נקודה טובה – ולכן יכול לעשות חזית מאוחדת של כולן, ממשלת אחדות. הלשון "עץ חיים מהלך חמש מאות שנה וכל מימי בראשית מתפלגים תחתיו" הוא גם פנינה במספר – סג בריבוע = ט פעמים אמת. רק "עץ חיים מהלך חמש מאות" = "שמע ישראל הוי' אלהינו הוי' אחד". ב"שמע" צריך להאריך ב-ד כדי להמליך ה' על ד רוחות העולם (שבתוך עצמך זה לאחד את החסיד-מתנגד-אדם-בהמה שבך, כפי שדובר בשיעור הקודם), ועל ההארכה באחד נאמר "כל המאריך באחד מאריכין לו ימיו ושנותיו" – היינו "אורך ימים בימינה" של "עץ חיים היא".