אלא שיש למדרגה התחתונה יראה ממנה ובטול אליה, כאמור [כל זה יראה. עכשיו יסביר מהו נורא]. אבל ענין נורא הוא לומר שכל כך גדולה היראה והבטול עד שאין מציאת היראים עולה בשם כלל, ואין שם אלא מציאת מי שיראים ממנו, והוא הנורא. וזהו נורא תהלות, כי כשבאים להלל אותו, כלומר להסתכל באורו להכיר לעצמו ולספרו לאחרים, הנה הוא נורא לבדו ואין שום מציאות זולתו בערכו ותהילתו. ואמר הכתוב שזהו לפי שהוא עושה פלא כנ"ל, שעושה את הפלא שיתגלה במדרגות התחתונות שחוץ לעצמות הפלא לעצמו (כמו שהאור עושה את החפצים שבבית והכתב הכתוב שיתגלה מציאותם חוץ למציאתם לעצמם), והעושה הפלא הוא נבדל לגמרי מכל המדרגות הבאים בהשתלשלות. והוא הקב"ה – קדוש  הוא, שקדוש ומובדל הוא מכל המדרגות, ואף על פי כן ברוך הוא ונמשך מציאותו למקום המדרגות דהשתלשלות.

עד כאן.