ב. התקשרות הבבא-סאלי לבעל שם טוב ולרבי

כעת נספר כמה סיפורים על הקשר של הבבא סאלי והבעל שם טוב: הבבא סאלי הגיע לרבי כי קשור בלב ונפש לבעל שם טוב, ויש לו מספיק שכל וחוש ורגש לדעת שהממשיך והמייצג של הבעל שם טוב בדור שלנו זה הרבי. הרבה פעמים דברנו על התקשרות – חדש שבט זה חדש של התקשרות לצדיק – איך מתקשרים לרבי. אמרנו שיש שני סוגי אנשים – יש אחד שמתקשר ישירות לרבי, לא צריך מישהו אחר. להתקשר זה כמו שבחורה מתאהבת בבחור, זה התקשרות לצדיק. יש מישהו שרואה את הרבי ומתאהב בו, ולא צריך מישהו אחר. ויש מי שמתאהב בבעל שם טוב, ודרך הבעל שם טוב הוא פשוט יורד – "עד מהרה ירוץ דברו" – ומבין שהבעל שם טוב נמצא בכל דור ודור, והבעל שם טוב השני זה המגיד ממעזריטש, והבעל שם טוב השלישי זה אדמו"ר הזקן, והבעל שם טוב התשיעי זה הרבי, וככה הוא 'נופל על הרבי'. הוא נופל על הגורל הטוב, על החלק הטוב, וממילא אחר כך הקשר מתפתח יותר ויותר. שוב, זה שני סוגי נשמות, שזה נושא גדול וחשוב בפני עצמו.

הבבא סאלי הוא דוגמה של הסוג השני, שהבבא סאלי אמר על עצמו שמגיל 15 אני התקשרתי לבעל שם טוב. נעשה בזה גם איזה רמז: כתוב בפרקי אבות "בן חמש עשרה לגמרא" – לתלמוד, יש בן חמש למקרא, בן עשר למשנה, בין שלש עשרה למצוות ובין חמש עשרה לגמרא. אז אם התקשרות הבבא סאלי לבעל שם טוב היא בגיל 15 (י-ה, כפיה – כֵף-יה), סימן שהבעל שם טוב זה הגמרא של הבבא סאלי. פעם נכנס לרב לבבא סאלי עם ספר שיסתכל, ואולי בקש הסכמה. הבבא סאלי שאל אותו אם הספר הוא לפי דרך הבעל שם טוב, ואמר שאם זה לא – איני יכול להסתכל על הספר, אני מסתכל רק על ספרים שהם על דרך הבעל שם טוב. איני מסתכל בספרים אחרים – ספרים שאינם על דרך הבעל שם טוב לא קיימים עלי. כתוב שגם על שולחנו וגם על שולחן בנו שייעד אותו להיות ממשיך דרכו – ר' מאיר – לא מש מעל שולחנם ספרי חסידות. עוד פעם, אם זה לא ספר על דרך הבעל שם טוב אין לו מה לדבר ואי אפשר להסתכל על זה בכלל. ההתקשרות התחילה מגיל 15. אמרנו שהוא רצה לברוח מהארץ.

בפעם ראשונה שהוא הגיע לכאן, כמדומני בתרפ"ב, הוא גם היה איזה שנה ולא הסתדר. הוא כבר רצה לחזור למרוקו, ואז גדול הדור כאן בארץ היה הסבא-קדישא, הרב אלפנדרי, אז הוא ניגש אליו – הוא היה זקן מופלג, אומרים שהיה בן 120, משהו כזה (אמרו בקהל ש-115) – ובא לשאול את דעתו. הוא אמר לו (זה ווארט מפורסם) – שמיד יחזור למרוקו, שאין לו מה לעשות כאן, ואמר לו שלש פעמים "ארצכם קדושה, ארצכם קדושה, ארצכם קדושה". משהו מופלא. הרמז ש-מרוקו גימטריא חלב ודבש, אז כנראה יש קשר בין א"י, "ארץ זבת חלב ודבש", למרוקו. יותר מזה, אמר לו שתכין לי שם דירה – גם אני רוצה לעבור לשם. הבבא-סאלי חזר למרוקו והכין לו דירה, וכתב לו מכתב שהדירה מוכנה – זה היה רציני, לא סתם – אבל בינתיים נצחו אראלים והוא הסתלק בגיל כפיה שנים. למה? מה היתה הסיבה? הוא השתמש במילה התמוטטות – שמה שקורה כאן בארץ, החינוך והדור הצעיר, הוא בהתמוטטות. עוד פעם, הוא אומר לברוח מהארץ כי המצב הרוחני בארץ ישראל בהתמוטטות, והרבי אומר לו – כמה עשרות שנים לאחר מכן, בתשי"ב, כשהוא כבר פעם שלישית הגיע לארץ (אחרי שפעמיים בא לכאן וחזר) – שאם הדור בהתמוטטות, התפקיד שלך הוא "לכבוש ביד חזקה את כל הדור הצעיר". צריך לכבוש – "פרו ורבו ומלאו את הארץ וכבשֻה" ואסור לעזוב את הצאן. אתה מלך, למלך יש עם – "אין מלך בלא עם".

שוב, כשהוא הגיע לכאן, מה אחד הדברים הראשונים המזעזעים שקרו – הוא רצה להתיישב ביבנה, ובימים הראשונים שהיה שם נכנס לכולל של אברכים. נכנס ראש הכולל והתחיל לדבר איתו, עם הצדיק, ותוך כדי הדבור של ראש הכולל הוא התחיל לדבר סרה על הבעל שם טוב ועל החסידות. ברגע שהוא שמע את הדברים הוא אמר "צא טמא", ממש סילק אותו מהחדר, ואמר שמחר הכולל הזה כבר לא יתקיים – וכך היה, כל הכולל התבטל – והוא מיד הזמין משאית והעמיס את כל החפצים שלו על המשאית ועבר. הוא לא ידע לאן הוא עובר, אבל הוא אמר שבמקום הזה שכך מדברים על הבעל שם טוב אי אפשר ללון לילה אחד, אז מיד עזב עם כל תכולת הבית – הכל עלה על משאית ויוצאים מהמקום, ומחר בבקר הכולל כבר לא קיים. כך התחיל ישוב ארץ ישראל ותיקון הישוב של ארץ ישראל.

הסבא של הבבא סאלי זה רבי יעקב אבוחצירא, ואבא שלו זה מסעוד אבוחצירא. הבן שלו, שהוא יעד אותו להיות הממשיך, רק שהוא לא זכה והוא הסתלק לפניו, זה ר' מאיר, הבבא-מאיר. גם משהו מאד חשוב, שלא כולם יודעים – גם לא כל חסידי חב"ד יודעים – שכאשר הרבי קבל התקף לב והיה מאד חולה בתשל"ח הוא שלח פדיון נפש לבבא-מאיר. הרבי בכבודו ובעצמו, מכל צדיקי הדור, שלח פדיון נפש לבבא-מאיר באשדוד. הבבא סאלי אמר עליו שהבן שלי יותר גדול ממני. כמה פעמים הוא התבטא על הרבי – והוא יותר גדול מכולם. ככה היה רגיל לומר.