ו. ווארט מבעל הישמח ישראל – המתקת הדינים בריש פרשתנו

נאמר איזה ווארט: אמרו לי קודם שהיום (כט טבת, ער"ח שבט, זה כבר על שם שבט) זה עוד יארצייט של צדיק – ה"ישמח ישראל", הרבי השני של אלכסנדר, היום בדיוק מאה שנה להסתלקות שלו. זה ספר על דרך הבעל שם טוב – אז מותר לבבא סאלי להסתכל בו, כנ"ל – והוא כותב על הפסוק של פרשתנו "וידבר אלהים אל משה ויאמר אליו אני הוי'" (ד"ה האחרון, 'לפרשת וארא ור"ח שבט שחל בש"ק'):

"וידבר" זה לשון קשה ו"אלהים" זה מדת הדין – למה? רש"י כותב שמשה דבר קשות כלפי שמיא, ואמר לקב"ה דברים קשים ונוקבים, "למה הרעת לעם הזה למה זה שלחתני", ולכן עורר למעלה את מדת הדין. "הוי' צלך על יד ימינך" ו"דע מה למעלה ממך" – איך שאתה כלפי מעלה כך המעלה כלפיך. היות שהוא היה קשה כלפי שמיא גם השמיא קשה כלפיו – "וידבר אלהים אל משה" – אבל מיד זה מתמתק, "ויאמר אליו אני הוי'". זה כבר לא בדיוק כמו רש"י.

הוא אומר שזה כמו בבריאת העולם. שהפסוק שלנו קשור לתחלת התורה, "בראשית ברא אלהים את השמים ואת הארץ", בשם אלקים, שעל זה כתוב "בתחלה בקש לברוא את העולם במדת הדין, ראה שאין העולם מתקיים שתף עמו מדת הרחמים" – הסיפור השני של מעשה בראשית, "ביום עשות הוי' אלהים ארץ ושמים", ויש אומרים שהכוונה לפסוק החותם של הספור הראשון. פעם ראשונה שיש שם הוי' זה בספור הראשון. הישמח ישראל אומר שכל זה רמוז בפסוק שלנו, שקודם ה' מדבר קשות כלפי משה כי משה דבר קשות כלפיו, אבל מיד ה' ממתיק את עצמו ואומר "אני הוי'" – תדע שהכל זה רחמים. כל מה שאתה רואה דברים קשים זה טוב – חשוב טוב יהיה טוב. אם יש פסוק שממנו לומדים את הכלל הגדול טראכט גוט ועל זיין גוט – זה הפסוק הזה. "וידבר אלהים" – אני מדבר קשות כי כך אתה מדבר. אחר כך "ויאמר" – כבר אמירה רכה – "אליו אני הוי'", תדע שהכל זה רחמים. ידוע ש-הכל רחמים = שמחה = "סוד הוי' ליראיו", הסוד של ה' הוא שהכל רחמים.

באותו קטע מסביר הישמח ישראל שזה תפקיד כל הצדיקים. זה גם קשור למעשה בראשית, שם כתוב "וירא אלהים את האור כי טוב" – "'כי טוב' לגנוז" ו"גנזו לצדיקים לעתיד לבוא" – ואיפה ה' גנז את האור? הבעל שם טוב גילה שה' גנז את האור בתורה, "לצדיקים לעתיד לבוא". תפקיד הצדיקים בדבריהם לגלות את האור שבתורה. לכן הבבא סאלי אומר שלומד רק ספרים על דרך הבעל שם טוב, שכל ענינים לגלות שהכל רחמים וכל התורה מבשרת את הגאולה והמשיח. פעם אחת אחד שהתנגד לחסידות נכנס לבבא סאלי, והוא אמר לו – תדע לך שכל מי שמתנגד לחסידות מרחיק את המשיח. מכלל לאו אתה שומע הן. מה זה התפקיד? שהצדיק מגלה את האור הגנוז, ואור הגנוז זו הבשורה של "אני הוי'" – הבשורה שאתה חושב שהדברים רעים, אבל תדע לך שהכל זה תכלית הטוב, תכלית הרחמים. מי הצדיק של הדור? מי שהכי יכול לגלות את הסוד הזה לכולם, במיוחד לאנשים שסובלים מאיזו סיבה שלא תהיה. הצדיק זה שמתוך התורה שלו מגלה לכל האנשים ש"אני הוי'" – נדמה לך שזה "אלהים", אבל תדע לך ש"אני הוי'". זה ווארט מאד יפה, ויש הרבה רמזים איך דווקא הפסוק הזה מחבר את "בראשית ברא אלהים" – בריאה במדת הדין – למדת הרחמים. הוא אומר שצדיקים גמורים חיים במדת הדין לכתחילה, כי יודעים ש"אלהים" זה רק לבוש והפנימיות זה "הוי'", אבל אצל העמך הצמצום מסתיר – לא גלוי וידוע להם שהצמצום לא כפשוטו – אז להם צריך לבוא הצדיק ולגלות להם מתוך התורה, נשמתא דאורייתא, תורת הבעל שם טוב, ש"אני הוי'".

כמה עולה כל הפסוק? "וידבר אלהים אל משה ויאמר אליו אני הוי'" – ח מילים ו-אל אותיות. המבנים של הפסוקים בתורה מאד חשובים, והפסוק הזה הוא פסוק של פרשת וארא שבסמוך ל-ד' שבט, ליארצייט של הבבא סאלי. המבנה הוא ד מלים עם יה אותיות ו-ד מלים עם יו אותיות – סה"כ ח מילים ו-אל אותיות. בפסוק הבא כתוב "וארא אל אברהם... באל שדי". אל זה בעצם רמז ל-אל אותיות של הפסוק הראשון. אבל סימן הפסוק זה כפל מספר המלים במספר האותיות – ח פעמים אל = אברהם – "אל אברהם". הכל זה "חסד אל", "אברהם", "ויקרא שם בשם הוי' אל עולם" – הוי' הוא אל עולם.

העיקר הגימטריא של הפסוק – 1075 = ישראל במילוי, יוד שין ריש אלף למד. אמרנו ש"מספר" זה לספר סיפורים, אבל זה גם לעשות גימטריאות – "ומספר את רֹבע ישראל". ישראל = 541, אבל במילוי = 1075 = "וידבר אלהים אל משה ויאמר אליו אני הוי'". ביום הראשון של מעשה בראשית כתוב ה"פ אור, כנגד כללות חמשה חומשי תורה, אבל כתוב "אור... אור... האור... האור... לאור" = 1075 = ישראל במילוי. לכן כתוב "והיה אור ישראל", הפסוק שהזכרנו קודם – זה הקשר בין ישראל לבין אור. "מתכיפים התחלה להשלמה" בלשון הפיוט של שמחה תורה – סוף התורה זה "ישראל", "לעיני כל ישראל", ואז "בראשית ברא אלהים את השמים ואת הארץ". אחר כך "אלה תולדות השמים והארץ בהבראם ביום עשות הוי' אלהים ארץ ושמים". מה ההפרש בין תחלת הספור הראשון לתחלת הספור השני? גם מהגימטריאות הכי פלאיות בתורה – הפסוק "אלה תולדות השמים וגו'" עולה על "בראשית ברא וגו'" בדיוק ב"לעיני כל ישראל". היינו שתחלת מעשה בראשית השני עולה חבור סיום ותחלת התורה. הפסוק הזה אומר שצריך לחבר את עשר המלים – ג"ר של "לעיני כל ישראל" וז"ת של "בראשית ברא אלהים את השמים ואת הארץ". שוב, הכל רמוז בפסוק שלנו, "וידבר אלהים אל משה ויאמר אליו אני הוי'" – ישראל מלא מחבר את "וידבר אלהים" עם "אני הוי'". רבי ישראל אביחצירא = 1075! מכל הגימטריאות שאמרנו כעת זה הכי חשוב. לכן הוא הסתלק סמוך לפסוק הזה, "וידבר אלהים אל משה ויאמר אליו אני הוי'", שזה ישראל מלא.

רק חלק המילוי עולה 534. מפרשים שישראל זה או שיר-אל או לי-ראש. זה מוסר השכל – מאמר מוסגר: בשביל להיות ישראל (שיר-אל) מלא, 1075 – העולה "שיר השירים", "כל השירים קדש ושיר השירים קדש קדשים". החלק הנעלם בתוך הראש של לי-ראש זה 534 = "מח שליט על הלב", הביטוי שמסכם את כל ספר התניא, כל דרך הבעל שם טוב. שאם האדם צריך לשנות משהו בחיים, אז המילוי של ה"לי ראש", מי שראוי להתכנות ישראל ("כל אשר בשם ישראל יכונה") צריך שיהיה לו בתוך הראש "מח שליט על הלב". זו היתה גימטריא מוסגרת.

בכל אופן, דברנו על הפסוק הראשון בשם בעל ההילולא של היום הזה, בעל הישמח ישראל, שזה מאה שנה להסתלקות שלו.

זה היה כדי שנוכל לשיר את זה עוד הפעם. לחיים לחיים.

קודם אמרנו שהר"ת עם ח"פ א (של הפזמון) זה ב"פ מנחם-מענדל. מה קורה אם עושים כל 16 אותיות אלה במספר קדמי – מקבלים למרבית הפלא מספר מאד עיקרי בתורה, 2718 – ברכת כהנים. סימן שכנראה הפיוט הזה גם ממשיך ברכה, כמו ברכת כהנים, שעליה כתוב "עד מהרה ירוץ דברו". יש הרבה אברהם אבינו – אפשר לומר שהוא הגבור של הפיוט, הכי הרבה מופיע פה – ועליו כתוב "אתה כהן לעולם", ומקור כל הברכות זה מאברהם, כולל ברכת כהנים. זה רמוז במספר קדמי, שיוצא בדיוק ברכת כהנים. גם שה' יזכה אותנו בתוך כל עם ישראל שנזכה לכל הברכות של ברכת כהנים, והברכה העיקרית – הגאולה העיקרית והשלמה על ידי משיח צדקנו. זה מה שהוא רוצה כאן, "גואל נפשי גאולת עולם". כל מה שהוא רוצה כאן זה גאולת עולם. כמוהו, כמו הרבי, כמו כל צדיקי אמת – כל מה שרוצים זה גאולת עולם. כל תורת הבעל שם טוב היא לקראת זה. גם הדברים הקשים באמצע, "קום נא לקראת גבהים", כל הקימה לקרב, זה בשביל "ואולך אתכם קוממיות", גאולת עולם של עם ישראל. הסגולה המיוחדת לברך בגאולת עולם זה ברכת כהנים. ידוע שהיא מתחילה מברכת הבנים – "'יברכך' בבנים 'וישמרך' בבנות". עיקר הברכה שיוצאת מבית המקדש היא ברכת "פרו ורבו", והתכלית שלה היא גאולת עולם. "פרו ורבו" בשביל "ומלאו" וזה בשביל "וכבשו", וזה בשביל "ורדו" – בשביל המלכות, בשביל יודו-תלם. שה' יזכה אותנו בגאולת עולם.

לחיים!

שרו שיר המעלות.

שיהיה חדש מבורך, וידוע הרמז המפורסם ש-שבט ר"ת "שיבשר בשורות טובות". שהקב"ה יבשר בשורות טובות, עד לבשורת הגאולה על ידי אליהו, משיח צדקנו יבוא ויגאלנו תיכף ומיד ממש.

הרב כבד את עקיבא הכהן בברכת המזון (חזר מחו"ל) – מי שחוזר מחו"ל כתוב שיש לו מח פי שנים ללמוד תורה. "כפלים לתושיה" – בהכל, מ"שבתך בביתך" לעד "ובקומך".

ברכת המזון.

עכשיו רוצים לשמוע את הניגון המקורי ששרים על הפיוט.