ה. גניבת דעת

גנב = 55 (כמו כלה) = משולש 10, כל הע"ס. ז"פ גנב = שכינה = פירמידה של 10. אם יש שבעה גנבים ורבי זושא מלמד שיש ללמוד מגנב שבעה דברים, אז צריך כנראה הקבלה, אם כי שבעת הלימודים הם מחסד עד מלכות ואילו שבעת הגנבים הם מדעת עד יסוד כפי שנראה.

אחד מהציטוטים שאין בדפים שלנו זה הריטב"א שגורס "הגדול שבגנבים" במקום "הראשון שבגנבים". אמרנו שגניבה זה פגם בגדלות מוחין. יש המדייקים – ובכל לשון משמע כך – שהכל נכלל בגניבת דעת, שזה הכלל הגדול (אם כי בהמשך הלשון "למעלה מהם", בכל זאת זה "הגדול שבגנבים", ראה את ההסבר ל"למעלה מהם" בהמשך).

נקרא מה גדר גונב דעת בשו"ע אדה"ז חו"מ "הלכות אונאה וגניבת דעת" יב:

ואפילו לגנוב דעתו בדבר שלא יגיע לו הפסד להנכרי [הדפסנו בדפים את היראים – לא נקרא הכל היום – ואחד הדברים החשובים שם שאומר שיש שלש גניבות: דעת-ממון-נפש, ולכן אומר 'שלשה גנבים', כנ"ל. דעת-ממון-נפש = מ"פ הוי'. אומר שהכי חמור זה גונב דעת, והראיה מנכרי. האיסור של גניבת נפש זה רק ביהודי, גניבת ממון יש מה שה' עמד וויתר על ממונם כי לא שומרים את ז המצוות שלהם, וגניבת דעת זה לנכרים מדאורייתא ואין יוצא מהכלל. קודם אמרנו שעריות זה גניבה – "מים גנובים ימתקו". אמרנו שיותר פשוט שאסור לגנוב מגוי מאשר שאסור להרוג אותו – הרבה יותר מפורש. זה שוב משהו מופלא, בשביל להוכיח לנו כמה כולל וגדול מושג הגניבה. מה שה' ויתר לגבי שור נגח וכו', אבל סתם ככה אסור לגנוב גוי. אבל לגנוב את הדעת שלו, לפי היראים, זה הכי חמור – הכי כולל את כולם, גם את הגוים] אסור מדברי סופרים [זה מחלוקת אם גניבת דעת, גם של יהודי וגם של גוי, נכלל ב'לא תגנובו' דאורייתא, או אסור מד"ס] כגון למכור לו בשר נבלה בחזקת שחוטה, ואף לגנוב דעת הבריות [גם יהודי וגם גוי] אפילו במילה אחת של שפת חלקות או גנבת דעת או מעשה שמראה שעושה לכבודו  ואינו עושה [כמו המסרהב כאן וכו'] אסור מפני שמחזיקים לו טובה בחנם.

אז ההגדרה כאן שאיזו פעולה – מעשה או דבור (כאן הקשר לשקר) – שגורמת למישהו להחזיק לך טובה בחנם. זה מאד חשוב, שהגדרת גניבת דעת זה לעשות שמישהו יחזיק לך טובה בחנם. רבי נחמן 'אוהב' לדבר על 'מפורסמים של שקר'. מפורסם של שקר, ל"ע, זה אנשים גדולים, 'רביים', שכאילו פועלים ישועות בקרב הארץ, ועושים כל מיני שטיקים, ואנשים שזה החסידים שלהם מחזיקים להם טובה בחנם. כלומר, שכל החצר היא חצר של גניבת דעת. [ישראל: יש דבר שאתה חושב שעשיתי לך טובה ואתה מחזיר לי טובה זה גניבת דעת. אבל אם אמרתי שאני אינשטיין ועשו 'פשששש' זה עדיין לא החזקת טובה – לא שעבדתי אותו. אם הוא לא חושב שעשיתי לו טובה, אלא רק שאני אינשטיין, זה לא גניבת דעת. תשובה: אם הוא יעשה לך טובות בגלל זה, זה כן שלקחת משהו שלא שלך, זה כן גניבת דעת. אמרנו שגניבה זה גדלות מוחין – רוצח או אונס לא צריך חכמה. גנב הוא שרש הפגיעה בחברה, חכם להרע, שיודע לגנוב – בפרט את לב הציבור – והוא אומר שזה עשית משהו ברמאות בשביל להחזיק לך טובה. אבל דברנו על זה מישהו שחושב שעושים לו מופתים, שהתפלות עוזרות לו. ר' איציק: אבל לפעמים אנשי החצר מאד רוצים מישהו שישקר להם, ולא מישהו שיאמר להם את האמת. תשובה: זה מה שכתוב כאן בהמשך, שאפילו הקב"ה משחק כך. אבל אני לא יודע אם זה בסדר. כל זה היה רק להגיד כמה צריך להשמר מגניבת דעת, ולהשתדל מאד מאד שלא יחזיקו לי טובה בחנם.]