חיפוש בתוכן האתר
| שיעור 9 - כ אייר תשס"ט |
 |
 |
JPAGE_CURRENT_OF_TOTAL
בע"ה כ' אייר ס"ט – שבע ברכות ליצחק ניסן יוליוס ומשה אנטמן – עוד יוסף חי סיכום שיעורי הרב יצחק גינזבורג שליט"א[א] נשמע ניגון חדש לקראת חנוכת הבית של הישיבה (ביצהר, בינתיים). כשנגנתי את זה הצטייר אצלי שיש בזה תרכובת של מוטיבים של חב"ד וברסלב, וזה כנראה מתאים לישיבה. זה לא תערובת – יש הבדל חשוב בין תערובת לתרכובת – תרכובת זה דבר חדש, שרק יש בו מהיסודות הבסיסיים. זה מה שצריך לשאוף כאן, שתהיה תרכובת, לא תערובת (כמו שהר"מים יסבירו לכם...). [שמעו פעמיים ההקלטה של הפסנתר, ואח"כ שרו בלי הליווי. הניגון מופיע בדיסק "ניגונים חסידיים" 4, ניגון 19 בשם "עוד יוסף חי".]. ווארטים מר' שלמה חיים קסלמן ע"ה על לג בעומר זה ניגון מ-לג בעומר, אז קודם כל זה לכבוד החתנים והכלות, וזה גם לכבוד האירוע של חנוכת הבית. ליתר דיוק, היו לניגון הזה שלשה-ארבעה ימים של לידה. התחיל להוולד בשבת, ט"ו אייר, יום ירידת המן לישראל – יום חשוב מאד, "סיהרא באשלמותא", אכילת קרבן פסח שני. יש ווארט בחסידות, שמסור מהמשפיע ר' שלמה-חיים קסלמן ע"ה, שאמר שהיות ש-לג בעומר זה מתן תורה של פנימיות התורה, אז כמו שלפני מ"ת יש שלשת ימי הגבלה, שלשה ימים של הכנה קרובה לקבל את התורה, ככה גם לגבי לג בעומר. הוא הדריך את התלמידים שמי שרוצה לנסוע למירון ל-לג בעומר צריך שלשת ימי הגבלה (זה שיחה מאד יפה), בדיוק כמו קודם מ"ת, שזה טו-טז-יז. כמו שכאן קבעו את חנוכת הבית ליום הראשון של שלשת ימי הגבלה, ג' סיון, אז מה שמקביל לאותו יום ביחס ל-לג בעומר זה ט"ו באייר, יום ירידת המן, ואז באמת הניגון הזה התחיל. הגיע פחות או יותר למה ששמענו עכשיו ב-לג בעומר עצמו. לגבי חו"כ השנה ט"ו היה השבת שלפני החתונה, העליה לתורה. לחיים לחיים! ר' שלמה חיים היה אומר שמי שלא מרגיש כשמגיע למירון שנכנס ליחידות, שנכנס לרבי ממש, עם כל חרדת הקדש – הוא לא צריך לנסוע למירון. לנסוע למירון ל-לג בעומר זה לא טיול, זה להכנס ליחידות עם הרבי. אחרי כל זה, הוא עצמו כל שנה היה נוהג לקחת קבוצה של תלמידים ולנסוע איתם למירון ל-לג בעומר. א. ששה ושלשים יום לעומר חסד שביסוד משקף יסוד שבחסד (שביעי של פסח) קודם נפתח עם היום, עכשיו, שהיום ספרנו ששה ושלשים יום לעומר – לו, לו צדיקים. זה יוצא גם כן מאד מכוון, שיום ה-לו של הספירה, הלו'ניק, זה תחלת היסוד – "צדיק יסוד עולם" – חסד שביסוד. כתוב שכל יום שיש התכללות של ספירות זה בן הזוג (או בת הזוג) של ההתכללות ההפוכה. יש משהו מאד מיוחד שחסד שביסוד משקף את יסוד שבחסד. יסוד שבחסד זה שביעי של פסח, יום טוב שהוא ממוצע מחבר בין יו"ט ראשון של פסח לבין שבועות (כך כתוב). בהיותו ממוצע מחבר בין יו"ט ראשון שלפני ולמעלה מספירת העומר לבין שבועות שהוא ה"תספרו חמשים יום" שאי אפשר לספור בפה אבל נספר מעצמו – הוא המחבר את הכל, אורו של משיח (שמתגלה בשש"פ, וכן ב-לג בעומר, מ"ת של תורת משיח, ושש"פ זה גילוי האצילות). יש משהו בממוצע המחבר שמעל שתי הדרגות שמחבר, זה בשש"פ, והיום זה המשלים שלו. ו ברבוע – התכללות הספירות עד ליסוד עוד יותר – וזה ודאי חידוש שלא קורה – לו זה ו בריבוע. היום שיוצא ממנו, משקף אותו ומשלים אותו, יסוד שבחסד – זה "היום ששה ימים לעמר". אין קשר לכאורה, שהמשלים (ההתכללות ההפוכה-המשלימה) הוא הריבוע של היום אותו הוא משלים. אם היינו עושים התכללות רק של הו"ק היינו גומרים את ספה"ע היום. זה לא כך היום כי כוללים בספירה גם את תיקון המלכות. אם היו רק את שש המדות, היום זה היה יסוד שביסוד [על דרך זה אם היינו עושים התכללות רק בה"ק, בעיקרי המדות הפרטיות מחסד עד הוד, כמבואר ענין זה היטב בדרושי ל"ג בעומר שהוא יום ההוד שבהוד ושבזה מסתיימת הספירה הפרטית כולה, אזי הספירה היתה מסתיימת ביום ה-כה, ומה שהיום הוא נצח שבנצח היה אז הוד שבהוד! ולא עוד אלא שאז כדי להשלים את החמשים יום היינו סופרים פעם ב כה ימים על דרך זה ממש, רק שב-כה הימים הראשונים היינו מכוונים כנגד הה"ק של הדכורא, סוד התפשטות ה החסדים ב"זכר חסדו", וב-כה הימים האחרונים היינו מכוונים כנגד הה"ק של הנוק' שבהם מתפשטות ה הגבורות, "ואמונתו לבית ישראל", הכל בסוד "ויפן כה וכה". ואז היינו זוכים לספור את יום החמשים ממש, יום ההוד שבהוד של הנוק', כנסת ישראל, בקבלת התורה מתוך תנועה נפשית של הודיה מוחלטת, שבזה גם מובן הקשר העצמי בין ל"ג בעומר של היום, יום מתן תורה של פנימיות התורה, ויום מתן תורה הכללי בחג השבועות, וד"ל (בכל זה ראה בכתבי האריז"ל בענין החלוקה של נ שערי בינה ב-נ ימי ספירת העומר)]. כאן הגענו לשלמות של היסוד שביסוד בחסד שביסוד – שיש לו צדיקים, יש חד בדרא ויש התכללות של כל הצדיקים (ב"אנא בכח" כוונו היום את ה-י של יחיד, יחיד במספר קדמי – היינו במשולש פרטי, שהוא סוד ספירת העמר כדלקמן – עולה יוסף, ה"צדיק יסוד עולם", החד בדרא שכולל את כל לו צדיקי הדור, והוא עולה ו פעמים הוי', וד"ל). כל הענין של היסוד זה לקבץ ולכלול את ה-ה חסדים, שזה הביטוי המוחשי והממשי של האהבה, כמו אהבת חתן וכלה. חסד שביסוד זה המימוש של האהבה בין החתן והכלה. השרש שלו זה יסוד שבחסד. הקודם - הבא >> |
האתר הנ"ל מתוחזק על ידי תלמידי הרב
התוכן לא עבר הגהה על ידי הרב גינזבורג. האחריות על הכתוב לתלמידים בלבד