ה. פרצוף האמונות בתנ"ך

נסיים את השיחה הערב, ונעשה כדרכנו פרצוף. הנושא זה אמונה, וכמה פעמים כתוב בתנ"ך אמונה (בלי אותיות שימוש)? תשע פעמים. זה ודאי אומר פרצוף. צריך לדעת איך לכוון ואיך לעשות מהתשע עשר או יותר מעשר. יש בכוונות הספירות שמפרשים את המספרים כנגד הספירות לא לפי הפשט של כתר-חכמה-בינה 1-2-3, אלא לפי רמות (כמו רמות אנרגיה בפיזיקה), שכל מה שבאותה רמה זה מספר אחד, כמבואר באריכות בסוד הוי' ליראיו. ב"סוד הצנורות" – עכשיו יצא לאור מבחר שיעורי התבוננות ז, שם יש את המאמר הגדול שלנו על סוד הצנורות, שמתוכם יש שלשה באיזון, באותה רמה, אמש (ש בין חכמה לבינה, א בין חו"ג, מ בין נו"ה). אם מתחילים רק בעשר ספירות יש שבע דרגות, אבל אם מחלקים את הכתר לג"ר וסופרים גם את הדעת יש עשר רמות של אנרגיה, כך מבואר בסוד הוי' ליראיו. אבל, היות שעתיק – רישא דאין – מתלבש בתוך גלגלתא דאריך, לכאורה מתבקש לומר שזו רמה אחת, על דרך ימין ושמאל, ואילו רדל"א שבסוד "ריש גלי" (כמו שנסביר תיכף) הוא רמה בפני עצמה, למעלה מהכל, לא מתלבש בשום דבר. לכן אפשר לכוון את הכתר לא כמו בדרך כלל, עתיק ואריך, אלא לרדל"א ברמה אחת והתלבשות ז"ת דעתיק באריך ברמה שניה. לפי זה יש 9 רמות, וכך נעשה את פרצוף האמונה – שבכל רמה בנפש יש אמונה. היהודי כל מציאותו אמונה, וצריך להיות חדור אמונה בכל רמות נפשו.

כדי להקל ולקצר נאמר את תשעת הפסוקים לפי סדר הרמות, שזה כמובן לא לפי סדר התנ"ך. יש שנים בחומש ועוד שבעה בנ"ך, אבל לא נאמר לפי סדר זה אלא לפי הרמות.

אמונה (רדל"א): "עצות מרחוק אמונה אמן". זה "פלא יועץ", "כי עשית פלא". "פלא יועץ" זה עצות מרדל"א, כמובאר אצלנו באריכות. "מרחוק" זה המקיף הרחוק בנפש, היחידה שבנפש, פנימיות היחידה שבנפש. כמבואר אצלנו בתחלת ספר נפש בריאה. מכל סוגי האמונה זו האמונה הכי גבוהה – כל שאר האמונות משתלשלות ומחלחלות בנפש מתוך זה, מתוך "הוי' אלהי ארוממך כו' כי עשית פלא עצות מרחוק אמונה אמן".

רצון (עתיק-אריך): פסוק במשלי, "ועֹשי אמונה רצונו". עשיה זה תיקון ולבוש. כל העתיק נקרא אמונה (ובעצם כל הספירות נקראות אמונה בזהר, כמו שמסביר בשער היחוד והאמונה בתניא, אבל התיקון הראשון של האמונה זה אריך המלביש את עתיק) – עושה האמונה זה אריך שמלביש את האמונה. זה רצונו של ה', על ידי שעושים-מלבישים-מתקנים את האמונה. קודם כל צריך "עצות מרחוק אמונה אמן", מהמקיף הרחוק, מהמשיח שבנפש, ואחר כך "ועשי אמונה רצונו".

חכמה-בינה (מוחין): כאן הביטוי "עשה משפט מבקש אמונה" – פסוק בירמיהו. בתוך המוחין לבקש זה בינה בפרט, אבל היות שמדברים כאן על רמות זה גם חכמה וגם בינה. כדי להבין יותר, מה ההקשר של הפסוק שצריך לבקש אמונה? קודם יש "אמונה אמן", אחר כך "עשי אמונה", ואחר כך "מבקש אמונה". הפסוק מאד מענין, מתחיל "שוטטו בחוצות ירושלם וראו נא ודעו בקשו ברחובותיה אם תמצאו איש אם יש עושה משפט מבקש אמונה ואסלח לה". זה לפני חורבן ירושלים, אז ירמיהו הנביא – נביא החורבן – אומר בשם הקב"ה, בשם ה', מה יכול להמתיק את הדין ולבטל את גזר הדין על ירושלים? רק אם נמצא מישהו "עשה משפט מבקש אמונה". אבל כנראה שלא הצליח למצוא אף אחד כזה, "אם תמצאו". כל הפסוק הזה הוא פסוק של מוחין, של חב"ד. קודם "שוטטו" – כתוב "המחשבה משוטטת תמיד". גם ש"שוטטו" זה במובן גשמי, אבל בפנימיות – כמו "עיני ה' משֹטטות בכל הארץ" – זו פעולה של מוחין, של מחשבה. "שוטטו בחוצות ירושלם". אחר כך שלשה פעלים שהם צירוף חב"ד – "וראו נא ודעו ובקשו", "ראו" זה חכמה, "דעו" זה דעת, ו"ובקשו" זה בינה (כמו "ומבקשי הוי' יבינו כל" – נ שערי בינה, "כל מבקש הוי' יצא לאהל מועד" כדי להבין). "ובקשו ברחובותיה" זה כמו "רחֹבות הנהר". קודם כל, הכל נכלל ב"שוטטו", ואח רכך "וראו נא ודעו ובקשו ברחובותיה", ומה צריך? "אם תמצאו איש אם יש עשה משפט מבקש אמונה ואסלח לה". מי זה אותו איש שמבקשים? יש רמז יפה בפסוק, שאותו איש שאמור להיות "עשה משפט מבקש אמונה" זה אברהם אבינו. לבקש אם יש יהודי בעולם כאברהם אבינו. "אם תמצאו איש אם יש עשה משפט מבקש אמונה ואסלח לה" – יש כאן יא מילים, והממוצע הוא אברהם (הכל עולה יא פעמים אברהם), אז כנראה הנביא רומז שצריך לבקש מישהו כמוהו. אם זה רו"ס אברהם. אברהם הוא המאמין הראשון, "והאמן בהוי'". רק החלק השני של הביטוי, "אם יש עשה משפט מבקש אמונה ואסלח לה" עולה ג פעמים תריג, "גל עיני ואביטה נפלאות מתורתך" וכו'. בכל אופן, זה פסוק יפה, פסוק של חב"ד, ואת "מבקש אמונה" נשים כנגד חכמה-בינה.

תשעה אלה יחסית קל לזכור מהפירושים שרגילים לעשות, כי צריך לזכור רק את הלשונות ואפשר לעשות חזרה מאד בקלות בהתבוננות: "אמונה אמן", "אמונה רצונו", "מבקש אמונה".

דעת: "ורעה אמונה", הלשון ממנה דורשים שמשה רבינו הוא "רעיא מהימנא", שרועה ומפרנס את האמונה, על ידי שממשיך מקיף האמונה בדעת. זה במפורש על הדעת. גם כתוב ש-ר חיצונית ל-ד, "ורעה אמונה" זה כמו "ודעה אמונה". זה שייך במיוחד כאן בארץ – "בטח בהוי' ועשה טוב שכן ארץ ורעה אמונה". זה פסוק מובהק של המשכת האמונה בדעת.

חסד-גבורה: זה הפסוק הראשון שיש בתורה, פעם ראשונה שיש אמונה כצורתה – "ויהי ידיו אמונה עד בא השמש". לכן הסימן של כל סדר בשלח הוא "יד אמונה" פסוקים. הפרשה מתחילה מ"ובני ישראל יֹצאים ביד רמה" והסוף "ויהי ידיו אמונה עד בא השמש". חז"ל דורשים את זה שמשה רבינו במלחמת עמלק היה צריך להזכיר זכות אבות – "ויהי ידיו אמונה" כנגד אברהם "והאמן בהוי'", "עד בא" כנגד "ויצחק בא מבא", ו"השמש" כנגד יעקב ש"ויזרח לו השמש". אברהם הוא העיקר, האמונה, וזה הסימן – יד אמונה. אמרנו שבספר יצירה האות הראשונה, א, היא הצנור המחבר את החסד והגבורה, עוד לפני הכל. צריך לחבר בלב את הפולחנא של התפלה – "ידיו אמונה" מתורגם "פריסן בצלו" – "עבודה שבלב" זו תפלה, ולב זה דחילו ורחימו, אבל העיקר זה "פולחנא דרחימותא" (כמו שלמדנו באריכות בקונטרס העבודה), ולכן מסבירים המפרשים שכתוב "ויהי" לשון יחיד. אף על פי שיש כאן ימין ושמאל, "ידיו אמונה", רמה אחת של אמונה – אבל העיקר זה הימין. אדה"ז כותב באגרת הקדש לגבי חיי הצדיק אליהם צריך להתקשר שהם אהבה ויראה ואמונה. אבא של הרבי מסביר שכנראה אמונה כנגד התפארת, אבל כאן רואים שזה כח שמקשר את האהבה והיראה. "ידיו אמונה" – הופעה ראשונה של המלה אמונה כצורתה. פעם ראשונה לשון אמונה זה "ויאמן", שאותה רוצים לזכור כאן, אבל כאן הופעה ראשונה. זה שלחסד וגבורה יש מעלה אפילו על רדל"א זה מבואר בחסידות בסוד "שאו ידיכם קדש" – יש על זה מאמר של רבי הלל – שכאשר מרימים את הידים עולים גם יותר גבוה מהכתר שעל הראש. "ויהי ידיו אמונה עד בא השמש" הרמה שכנגד החסד והגבורה. יש שדורשים ש"ויהי" לא הולך על הידים אלא על משה רבינו, ויש מי שאומר שהולך על הידים ולשון יחיד כי העיקר "לאכללא שמאלא בימינא", "לית פולחנא כפולחנא דרחימותא".

תפארת: "כל מצותיך אמונה" – פסוק בתהלים. כתוב ש"תפארת גופא", שכל ה-רמח פקודין שהם "רמח אברים דמלכא", וגם שסה הגידין – הכל נכלל בתפארת, יעקב, עמוד התפארת. לכן "כל מצותיך אמונה", שזה להאמין ולהחדיר את האמונה בכל מצוה שאני עושה – המצוות המעשיות וגם המצוות שהן חובות הלבבות – הכל זה אמונה. זה מזכיר כמובן מה שכתוב בתניא קדישא פל"ג, שקשה לו עם העול הכבד הזה, צריך לחשוב שיש לי רק מצוה אחת, אמונה, ובסוף על ידי זוכה לתחית המתים ממש ומקיים הכל בשמחה.

נצח-הוד: "דרך אמונה בחרתי". נצח והוד זה שתי רגלים, והן הולכות בדרך בטוחה. נצח זה בטחון פעיל ורגל שמאל זה בטחון סביל. ידוע שנצח והוד זה התפשטות הגלגלת – כאשר עושים "בקע לגלגלת", בוקעים גלגלת לחצי, זה רגל-רגל (ת ל-ר ו-ר). לכן "בקע לגלגת" בוקע את הגלגלת לשתי רגלים, וזה מה ששתי הרגלים הן שיקוף של הכתר, במדה מסוימת יותר מכל הספירות שביניהם.

יסוד: הפסוק השני בתורה שנאמר על ידי משה רבינו בשירת האזינו (שירת הדעת – היסוד עולה עד הדעת). "הצור תמים פעלו וכל דרכיו משפט אל אמונה ואין עול צדיק וישר הוא" (לפני כמה מאות שנים היו כותבים "הצור" ב-צ רבתי). "אל אמונה ואין עול צדיק וישר הוא" הולך על הקב"ה, בעצם זה הפסוק הראשון שהולך על ה' – שה' הוא אמונה, "אל אמונה", בכל אופן זה "צדיק וישר הוא". בפרצוף שלנו זה הפסוק שכנגד ה"צדיק יסוד עולם". גם ה-צדיק של "הצור" – צ רבתי לפי המסורה הקדומה – זה ה"צדיק יסוד עולם". יש פה גם "תמים" בהוד ו"ישר" בתפארת ו"אל" זה חסד – יש פה הרבה ספירות, אבל הכל נכלל בצדיק, שה' הוא צדיק, "אל אמונה ואין עול צדיק וישר".

מלכות: אחרון אחרון חביב. קודם היה לנו שבטחון זה להגיח מי ירדן לתוך הפה, "יבטח כי יגיח ירדן אל פיהו", אז כמו שצריך להגיח את המים אל תוך הפה, צריך להפיח אמונה – "יפיח אמונה יגיד צדק". יש "יגיח" ויש "יפיח". הפסוק אומר "יפיח אמונה" – זה פסוק שרבי נחמן לא מביא, אבל זה פסוק שצריך לדבר. פשיטא זה "מלכות פה". "יפיח אמונה יגיד צדק" – "צדק מלכותא קדישא". צריך להגיד צדק, וגם להפיח אמונה. מי שמרצה, למשל מי שיש לו שיעור – בחיים או באינטרנט, באיזה אמצעי שמשדר לאנשים – צריך כל הזמן לחשוב "יפיח אמונה". העיקר זה על ידי הדיבור להפיח את אמונת ישראל בכל העולם כולו (כנ"ל). זה גם פסוק מאד יפה. כתוב "ויפח באפיו נשמת חיים", "מאן דנפח מתוכיה נפח" (תחלת פ"ב בתניא, מהזהר שלא יודעים היכן הוא). תמיד דורשים שהוא נפח – נשם חזק – וזה הפשט, אבל כאן "יפיח" זה לא רק נפח אלא יותר קשה. אם כתוב "מאן דנפח מתוכיה נפח", מתוכיותו ופנימיותו, כ"ש "יפיח" – "נפח" זה לשון קל, "ויפח", ואילו "יפיח" זה לשון כבד. לנפוח זה לנשום, ו"יפיח" זה לדבר מילים, וזה עוד יותר "מאן דנפח מתוכיה נפח". צריך להפיח בדבור אמונה – צריך להפיח לתוך האף ולתוך הפה ולתוך הלב של כל אחד אמונה, כל הזמן להפיח אמונה. היות שנעוץ סופן בתחילתן ותחלתן בסופן, עיקר ה"עצות מרחוק אמונה אמן" זה "יפיח אמונה". עיקר העצה זה "יפיח אמונה יגיד צדק".

בזה השלמנו את הפרצוף הזה של תשע אמונה שיש בתנ"ך, בהקבלה לפי רמות הספירות, כאשר בכתר יש שתי רמות, אח"כ חו"ב רמה, דעת רמה, חו"ג רמה, תפארת רמה, נו"ה רמה, יסוד רמה ומלכות רמה. היום זה שנת תשע – 770. ט"פ אמונה בלי אות שימושית.

לחיים לחיים. היום נקצר.

"שיר המעלות". ניגנו (בלי מילים) "על אחת כמה וכמה".

ברכת המזון.