ה. רמזים נוספים בכל עניני השיעור

רמזי ראה במילוי ובמילוי המילוי

הדבר הבא: נקח את אותיות ראה ונעשה את זה במילוי ובמילוי המילוי (שלש המדרגות שיש, לפי האריז"ל, כנגד כח"ב). השרש ראה = 206. מילוי ריש אלף הא = 627. מילוי המילוי ריש יוד שין אלף למד פא הא אלף = 1273. יחד = 2106 = ג"פ שבת (יהלם הוי'), היינו שהוא הממוצע. שבת זה בכלל ענין של ראיה – ש-בת (ג גווני הענין ו-בת עין, כמבואר בזהר). אם כן, יש זיקה מיוחדת לכל חדש תמוז, ובפרט לר"ח תמוז, לשבת. אותו מספר זה אנכי פעמים הוי' (שתי המלים הראשונות של עשה"ד, בהם "וכל העם רואים את הקולות" – תכלית תיקון הראיה זה לראות "אנכי הוי'"). אם נעשה סדרה משלשת המספרים הבסיס יהיה 225 = יה בריבוע (אמרנו שיש יה רְאה בתורה ו-יה בנביאים) – שהביטוי העיקרי שלו בחז"ל זה "עין יפה" ("כל הנותן בעין יפה הוא נותן", "ראה נתתי"; לא אמרנו קודם, שכמו שזה חדש הראיה כך זה חדש הנתינה בעין יפה – מנהג אנ"ש בזמן האחרון שהחתן נותן מתנה בחדר יחוד. חדר היחוד זה הזמן הכי הכי של "עין יפה" בחיים, לכן כדאי לתת מתנה בעין יפה) = בחירה (בחר יה). "ראה נתתי" (החוזר ח"פ בתנ"ך כנ"ל) = אם פעמים הוי'. רת"ס של "ראה נתתי" זה רני = י"פ הוי'. השאר = לעשות = אל פעמים הוי'. עין יפה בהכאה פרטית של שתי המלים = 1750 = "מה יפית ומה נעמת אהבה בתענוגים" (יש על זה פרק שלם בשערי אהבה ורצון). אפשר לעשות כל אות בפשוט ומילוי ומילוי המילוי: ר ריש ריש יוד שין = 1600 = מ ברבוע (= "ומספר את רבע ישראל" = "ציון במשפט תפדה ושביה בצדקה" = תלמוד בבלי תלמוד ירושלמי וכו'). עיקר הרמז שעושים על אות אחת זה א – א אלף (מסוה) אלף למד פא (צמצום) = משולש זך = חשמל (אחד מהסודות של חשמל אצלנו, חש-מל-מל של כל אות). ה הא הא אלף = 128 (רבוע כפול). אז כל אות כאן זה משהו מושלם מספרית – רבוע, משולש, רבוע כפול. בסדרה של כל המלה ובמילוי ובמילוי המילוי הנ"ל יש מספר לפני ראה (זה נדיר, כמו שאנו מסבירים, ורק עם הסדרה מאד בתיקון – כלומר מאד הדרגתית – יש סיכוי שיהיה מספר חיובי לפני המספר הראשון) – 10, ה-י של חכמה. אמרנו שבראיה יש ח ו-י, חי, וזה ה-י. יוצא ששרש ראה יוצא מ-י, מחכמה, ואם מוסיפים את ה-י קודם זה יראה, אותיות ראיה. זה משהו מושלם, 216, 6 בחזקת 3 (שם עב – עב שמות ו-ריו אותיות). אם נוסיף את ה-10, אז ארבעת המספרים הראשונים = 2116 = 46 בריבוע = ד"פ 23 בריבוע (זה הממוצע) = ד"פ תענוג (וכל הענין שלנו זה "ראה חיים עם אשה אשר אהבת" שזה אהבה בתענוגים, ענג פעמים אהבה כנ"ל).

חילוף א-ו ב"ראה" (עברית וארמית)

עוד נקודה חדשה לגמרי: כתוב שבארמית ה-א של ראה מתחלפת ב-ו – יש בדניאל "ורוה דחיל". יש בארמית חילופים שונים, שלפיהם אפשר להבין מה מהות האות במקור. ארמית מלמדת שה-א של ראה היא שרש של ו (וזה לא משהו מובן מאליו). ו הולכת עם לשון ראיה, כמו חלון ראוה, אבל בארמית זה פשוט במקום ה-א. אם ה-א זה כתר-פלא אז ה-ו זה הקו האמצעי, דעת ותפארת – ה-א של ה"ראה" זה שרש של המשכה (על דרך "אז ראה ויספרה הכינה וגם חקרה וגו'"). מה שמלמד אותי כמוסר השכל שצריך המשכה מתוך הראיה, וההמשכה למטה באה דווקא מה-א של הראה. ב-א של ראה ה-ו שבו – הקו האלכסוני שבציור ה-א – זה סוד הרקיע בין ה-י ל-י, מים עליונים למים תחתונים, וזה ה-ו שמחבר מ"ד ומ"נ. אותה ו נמשכת למטה בתור קו האמת. בריח התיכון הוא האמת המבריח מן הקצה אל הקצה. גם בפסוקים "ראה אנכי נתן לפניכם היום ברכה וקללה" ו"ראה נתתי לפניך היום את החיים וגו'" – ה-ו כאן, שהמדקדקים מציינים, זה הנתינה. כל מה שדברנו שיש קשר בין ראיה לנתינה – רמוז בתופעה הלשונית הזאת.

רמז בארבעת המקבילים העיקרים בחדש תמוז

אמרנו שבכל חדש (מבין ריבוי הקבלות) יש ארבעה דברים הכי חשובים: החדש, האות, השבט, החוש. [זה לאפוקי המזל, למשל, ועוד הקבלות (אמיתיות) אחרות. גם לחוש יש אבר בגוף שמנהיג אותו וכו'. סה"כ יש אצלנו יג דברים מקבילים (יש על זה פרצוף, איך לסדר אותם) – צינור וכו' – כאשר באות גופא יש ג מדרגות כלליות, כמו שכתוב בספר האלף-בית]. לא שהאחרים לא חשובים, אלא שאצלנו אלה הם ארבעת הדברים העיקריים, השייכים במיוחד לעבודת האדם את בוראו, שהוא עיקר הכוונה והתכלית בחיים. בחדש זה, ארבעת הדברים הם תמוז ח ראובן ראיה = 936 = לו פעמים הוי' = בן פעמים חי = אהבה פעמים חסד = יב פעמים לחם (בשבת יש מצוה לקחת יב לחמים) = שבת ושליש. לחם הוא המשולש של יב, אז מתבקש להפוך את זה לסדרה: N כפול משולש N. זה סדרה בשלשה ממדים (לא רק סדרה ריבועית) – 1, 6, 18, 40, 75, 125, 196 (14 בריבוע), 288 (רפח), 405, 550, 726, 936. עד כאן הכל עולה 3367 = 7 פעמים 13 (הראשוני ה-7) פעמים 37 (הראשוני ה-13). 936 = ח"פ 117 (= ט"פ 13, ההפרש בין רמח ל-שסה, מספר פסוקי שה"ש וכו'). שבט ראובן בשבטים מקביל לאברהם אבינו באבות – הוא בחינת חסד (רביעי כאן, אבל בין השבטים הוא בחינת חסד), ולכן המספר של החדש שכנגדו הוא אהבה פעמים חסד. יוצא לפי זה שלאברהם יש זיקה מיוחדת לחדש הזה, לראובן. השם השני של החתן זה אברהם. אברהם אותיות ראה-בם, כלשון הפסוק הנ"ל.

ח – חן חיים חסד חכמה

הזכרנו ש- ח היא האות של חכמה, של חסד, של חיים ושל חן. המספר החיובי הראשון בסדרת החיתין העולה מבחינה מספרית – חן חיים חסד חכמה, 58 68 72 73 – הוא 8 = ח! אחרי ח בא טל (אלדד, הוי' אחד) ואחרי טל בא חן (מידד, הוי' יחיד) חיים חסד חכמה. אחרי חכמה, המספר ה-7 בסדרה = עד (הוי' בכם), המספר ה-12 = פקד-דפק, ראה לקמן, והמספר ה-13, אחד = אברהם – "אחד היה אברהם" – שעולה ח פעמים אל (כל מספר רביעי בסדרה מתחלק ב-8, ולפי זה מקבלים חלוקה ב-13 המספרים הראשונים של הסדרה ל-416, לב פעמים אחד, ו-819, אחדות פשוטה וכו', וד"ל), ודוק. ח (האות של החדש) עם מילוי ומילוי המילוי (כאן צריך להחליט איך למלא את ה-ת, ולצורך הענין נעשה את זה מלא, שלא כדרכנו סתם, אך כך בד"כ בכתבי האריז"ל) – ח חית חית יוד תיו = 1280 = י"פ ה עם המילוי ומילוי המילוי (ה הא הא אלף). קשר יפה בין ה ל-ח (שיש דוגמאות שמתחלפות, כמו מצה וחמץ). 1280 = כ"פ ח ברבוע. זה מאמר מוסגר.

חיים אשה תורה הפרנסה

אמרנו בתחלת השיעור ש"חיים" ב"ראה חיים עם אשה" זה או האשה עצמה, או התורה, או פרנסה, או חיים כפשוטו. חיים-אשה-תורה-פרנסה = 1380 = ד"פ משה (ממוצע). אמרנו ש"ראה חיים עם אשה" = משה משה. רק חיים-תורה-פרנסה = ג"פ משיח (ממוצע). חיים-תורה (שהתורה זה חיינו האמיתיים) = 679 = ז"פ מהיטבאל = סכום ז מספרי מגן דוד הראשונים עד מטרד, 253 (רמז מפורסם אצלנו) = "כי לא דבר רק [300] הוא מכם" = גימטריאות וכו'. חיים תורה בהכאה פרטית = 5460 = ג"פ 1820.

דפק הלב ודפק היד

אמרנו שה-ח זה אות החיים והתחלנו לדבר על דופק החיים. אמרנו שיש דופק הלב ודופק היד, משה ועזרא. יש כאן תופעה יפה בגימטריא, ששומרת את הכלל שלנו שביטוי שמתחלק ב-13 הוא הזכר-הפנימיות לגבי הביטוי שמתחלק ב-7: דפק הלב = 221 = 13 פעמים 17 (אחד פעמים טוב, כידוע ש-טוב זה אחד באטב"ח) = מספר ההשראה של 11. דפק היד = 203 = ברא = 7 פעמים 29 (גם יד זה 7 כפול). זה זוג – אם משה רבינו בפרט זה שרש התורה שבכתב אז עזרא הסופר הוא בפרט שרש התושבע"פ, וצריך את שניהם. דווקא "חותם על לבך" זה תש"ר ו"חותם על זרועך" זה תש"י – שתי מצוות. אם כי תש"י גם על הלב, אבל כתוב ש"חותם על לבך" זה רצועות התש"ר שיורדות על הלב. בכל אופן, גם זה חשוב וגם זה חשוב. דפק הלב דפק היד = חיות! על זה כתוב "והחיות רצוא ושוב". חיות = משיח בן דוד. רק ר"ת זה דהדה = חי. ס"ת קבקד = ראה. רוס"ת = ראה חי = ז"פ לב = טז"פ יד. אמצעי תיבות = ר. צריך את שני הדפקים, כי דפק זה פקד והגאולה זה "פקד פקדתי" או "פקד יפקד" (= חשמל). צריך את שניהם יחד.