הפקידה לפי הרגישות לדופק (על ידי זהירות מהקפדה)

המנהיג האמיתי, משה רבינו, מרדכי היהודי, המשה שבדור, מרגיש את הדפק, חי עם הדפק, ואפשר לומר שהוא עצמו הדפק. היות שהוא מרגיש את הדפק הוא פוקד את הדור – הפקידה היא לפי הרגשת הדפק. אצל בני זוג זה מה שכתוב ש"חייב אדם לפקוד את אשתו" כשהוא רואה שהיא מתעוררת או משתוקקת אליו – לא צריך לראות שום דבר, אלא שבעין השכל שבלב יש לו רגישות לדפק. אולי הדוגמה הכי יפה מה זה לחיות את הדפק זה הרגישות להתעוררות של בן/בת הזוג לקרבה ועל פי זה הוא פוקד את אשתו. כשהבת מגיעה לעת דודים, כי בא מועד, זה מורגש בדפק. בסיפור של ה-ז בעטלערס זה הבעטלער הששי, שמרפא את בת המלך בסוד העשרה דפקים שיש. כדי לפתח את רגישות הדפק, שזה גם סוד הפקידה, צריך להקפיד לא להקפיד אחד על השני. הלעו"ז של כל מה שדברנו זה קפידא, הקפוד של "והייתי שפל בעיני" בשכינה ביניהם.

רמז הפסוק "זה איננו שוה לי"

"וכל זה איננו שוה לי בכל עת אשר אני רואה את מרדכי היהודי ישב בשער המלך" – 16 מילים, שהפינות זה: וכל שוה היהודי המלך = 502 = שכינה ביניהם = ארור המן = ברוך מרדכי וכו'. כל הפסוק, ללא תוספת ה-י כנ"ל, עולה 3526, ה-26 היינו סוד הצירוף הרביעי של שם הוי', שכנגד חדש תמוז, שיוצא מהס"ת "זה איננו שוה לי", ושאר אותיות הפסוק = 3500, שוב חלוקה לכפולה של 13 וכפולה של 7 – 2 פעמים 13 ו-500 (פרו ורבו) פעמים 7. 2 ו-500 = 502 = שכינה ביניהם = ארור המן = ברוך מרדכי וכו'! "זה איננו שוה לי" = 480 (ראה חיים ראה) = 26, ס"ת הוהי, ועוד 454 = תמיד, סוד "שויתי הוי' לנגדי תמיד". "הוי' לנגדי" היינו הצירוף של הוי' למפרע, הצירוף הרביעי של חדש תמוז. "שויתי" היינו סוד "שוה לי" (= 351, המשולש של 26, שם הוי' ב"ה). ר"ת "זה איננו שוה לי" = 338 = הוי' פעמים אחד (הרבוע הכפול של אחד). אמ"ת = חן חן, ודוק.

"אל כל החיים יש בטחון"

הפסוקים העיקריים שדרשנו זה "ראה חיים עם אשה אשר אהבת" והפסוק "וכל זה איננו שוה לי". עוד פסוק מאד חשוב לגבי חיים – "אל כל החיים יש בטחון". כשדברנו על שכינה, אחד הרמזים העיקרייים של שכינה זה "יש בטחון". "אל כל החיים" = 154 = "הוי' אלהינו הוי'". "אל כל החיים יש בטחון" = 539 = ז"פ מזל. בדילוג אותיות זה 391 = יהושע = 23 פעמים 17. ו-148 – כפולת 37 (4 פעמים 37). הפסוק הזה הוא רמז לחתן – "אל כל החיים יש בטחון" = "ראה חיים" (מרדכי) נריה. כשכותבים "אל כל החיים יש בטחון" במילוי = י"פ נריה. זה גם פסוק מיוחד ששייך לחתן. בטחון במספר קדמי = 300 (חלק הקדמי הוא 225, עין יפה וכו'). 300 = "אני ראה" בהכאה פרטית. בקבלה ש = מצפץ (הוי' באתב"ש) וכן מילוי יודין דשם אלהים: אלף למד הי יוד מם = רוח אלהים (רוח היינו אותיות המילוי של אלהים). 300 היינו המשולש של 24. המילוי ועוד המספר הקדמי של כל הביטוי = טוב פעמים חיים נצחיים (משולש חיה; ר"ת חן, בטחון זה חן טוב).

רמזים בשמות מ-עב שהוזכרו

איך הגענו ל-עב שמות? עב זה חסד, והרגע אמרנו ש-ח זה חסד. חסד מתחלק ב-ח – ט"פ ח (בסדרה שראינו בתחילת דברינו הוא המספר הרביעי לאחר ה-ח המקורי, וכפי שהוסבר לעיל שכל מספר רביעי בסדרה מתחלק ב-ח). אמרנו שסביב ראה יש חבו ו-יבמ העולה חיים. יבמ = בן = אליהו. חיים = הנביא. הכאה פרטית של חבו-יבמ = 324 = חי ברבוע. בפשוט הם שוים חיים ובהכאה פרטית חי ברבוע. כל חמשת השמות האחרונים של עב השמות הקדושים עולים יחד שכינה (= ז"פ כלה וכו') = ה"פ מזל (ממוצע ה-ה). אמרנו ש-עלם ראה = רצון, הממוצע שלהם זה "גל עיני" – "גל עיני ואביטה נפלאות מתורתך", לראות דבר מכוסה ונעלם (נפלא היינו דבר שנפל ונעלם בתוך האפל).

בשם הכלה הילי (היא לי, סוד "לי" הנ"ל שאינו זז לעולם) יש שני שמות ה-עב שהזכרנו לעיל – ילי, השם השני מההתחלה, ו-היי, השם השני מסוף. ממילא מובן ששני שמות אלה משלימים זה את זה וביחד יוצרים את סוד השם הילי. והנה, ילי = 50 ו-היי = 25, סוד "שלם וחצי" (סוד יחוד חו"כ). ביחד, ילי היי = כהן (היי = כה [תברכו וגו'], ילי = ן) = בטחון (בסוד הנ"ל של "אל כל החיים יש בטחון" שלעיל ראינו בקשר לנריה) = הלם ("עד הלם" – עד ועד בכלל, כנ"ל). בהכאה פרטית, ילי היי = 450 = 10 פעמים אדם (השלם) = 2 פעמים 225 – עין יפה (של החתן לכלה ושל הכלה לחתן, נתינה הדדית הכל בעין יפה) = 6 פעמים 75 – ילי היי (בטחון כו'), הערך הממוצע של כל אחת מ-6 אותיות ילי היי! כל שם בהכאת אותיותיו – 3000 ו-500 = 3500 הנ"ל (כל הפסוק "וכל זה וגו'" חוץ מהשם הוי' שרשום בו בס"ת) = 7 פעמים "פרו ורבו" כנ"ל. הילי ברבוע פרטי = 1125 = 5 פעמים 225 – עין יפה! הילי = כלה כנ"ל, במשולש פרטי, הילי = הכנסת כלה! נריה הילי = 320, מספר המתחלק גם ב-ח וגם ב-י, סוד חי כנ"ל: 320 = 8 פעמים 40 (סוד חם-חמי לשון ראיה כנ"ל) = 10 פעמים לב. בהכאה פרטית = 2600 = 100 פעמים שם הוי' ב"ה =  200 (= עצם, "זאת הפעם עצם מעצמי וגו'") פעמים אהבה.

זיווג שמן ויין (חנוכה ופורים)

יום הולדת החתן בנר שלישי של חנוכה (היום הרביעי מסוף חדש כסלו כאשר החדשים כסדרם אחד מלא ואחד חסר, ודוק) ושל הכלה זה בפורים (יש מזל ימים מיום הולדת החתן ליום הולדת הכלה – מזל טוב! שאר ימות השנה הם 277, זרע, זרעא חיא וקימא). אז שידוך של חנוכה ופורים, שמן ויין. שמן = ל פעמים יג. יין = י פעמים ז. סוד של "לי" – "אני לדודי ודודי לי" – "כל מקום שנאמר 'לי' אינו זז לעולם", בנין עדי עד.