השלמות (אחרי השיעור):

ד. רמזי "לעולם יהא אדם זהיר בכבוד אשתו"

"שלם וחצי"

נפתח בגימטריא יפה: "לעולם יהא אדם זהיר בכבוד אשתו" = 1200. הפסוק "ולאברם היטיב בעבורה" (בגמ' כתוב בלי ה-י הראשונה בהיטיב, אבל כך בפס') = 600. דוג' יפה של "שלם וחצי". יחד זה 1800 = 30 ברבוע כפול (הלב היהודי, ב פעמים ל ברבוע). ב"שלם" יש 6 מילים, כך שממוצע כל מלה הוא 200, ובפסוק 3 מילים אז גם הממוצע הוא 200 – הערך הממוצע שוה. בקבלה 200 – ר – בכל מקום בדברי האריז"ל זה שם אלהים באחוריים (ברבוע בלשון האר"י), א אל אלה אלהי אלהים. לעניננו נדרוש שעל ידי קיום מאחז"ל זה, עם הפסוק שלו, מתקיים אצל בני הזוג "אני אמרתי אלהים אתם". "האלהים בשמים" זה פנים, אבל בני הזוג, שהבעל מכבד את האשה ושולחים בעבורה ברכה מהשמים מפרעה של הקדושה, שיתן את הברכה, אז יש "אני אמרתי אלהים אתם". הכל בסוד אחורי שם אלהים.

[ב"זהיר בתשובותיו" גם שלם וחצי שלם. הגמרא מביאה שמשה שאל "מה עשה לך העם הזה" =  602 = אש אש. הוא נכשל בתשובה "ואשלכהו באש ויצא העגל הזה" = 903 = אש אש אש (שלם וחצי ביחס לשאלה). בסוף זה נתן ממש בע"ז – אש זרה.]

"לםרבה המשרה ולשלום אין קץ"

נחזור לזה שזה "שלם וחצי" – החצי כאן זה ה-600. באותיות 600 זה ם סתומה, הסוד של "מאמר סתום", "'בראשית' נמי מאמר הוא". כל המאמרות שפותחים ב"ויאמר אלהים" זה מ פתוחה, מאמר פתוח. פעם אחת ם סתומה בתנ"ך באמצע פסוק – "לםרבה המשרה ולשלום אין קץ". זה מדבר על לע"ל, ואפשר לדרוש על חו"כ, שכדי להגיע ל"שלום אין קץ" בבית (שאף פעם לא יהיה "קצתי בחיי" בבית) זה תלוי בסוד ה-ם הסתומה, שסוגרים את הרוח הצפונית – "ואת הצפוני ארחיק מעליכם". הצפוני זה המצפון של הקליפה, כמבואר במ"א. על ידי הרחקת הצפוני – השם הכי גרוע של היצה"ר משבעת שמותיו, ה"אויב בלבוש אוהב" שמוצפן (הוא המצפון בעצמו, של הלעו"ז). אם כן, יש כאן ג"פ ם סתומה – 1200 ו-600.

ג"פ ם סתומה ברצף

אמרנו ש"לעולם יהא אדם זהיר בכבוד אשתו" זה פעמיים ם סתומה, והפסוק זה ם סתומה אחת. מתי יש פעם ראשונה ג"פ ם סתומה רצוף? זה בתוך מעשה בראשית, הרצף הראשון של ם סתומה, ביום הרביעי – "[והיו לאותות] ולמועדים ולימים ושנים". זה פסוק של איש ואשה, פסוק של "יהי מאורות", שבכל מעשה בראשית הם עיקר האיש והאשה. כאן מספר האותיות במילים זה ח-ו-ה – זה תיקון חוה.

ם סתומה במנחת עשו ליעקב (סוד מצות עונה)

מענין לענין: יש פסוק אחד בתנ"ך שכל מלה נגמרת ב-ם סתומה, יש שם שמונה כאלו. זה פסוק שהמספר הראשון בו הוא מאתים (הערך הממוצע כאן) – "עזים מאתים ותישים עשרים רחלים מאתים ואילים עשרים". מהפסוק הזה, במנחה שיעקב שלח לעשו – שזה נקרא הקרבן לעולם התהו, לאורות המרובים דתהו, כדי להמשיך אותם – מכאן לומדים מצות עונה, זה פסוק של חתונה. זה הפסוק הראשון בתיאור המנחה (קשור לתפלת המנחה דווקא), ויש אחריו עוד פסוק (שהמלה הראשונה נגמרת ב-ם סתומה, 9 מילים רצופות) – "גמלים מיניקות ובניהן שלשים פרות ארבעים פרים עשרה אתונות עשרים ועירים עשרה". הגמלים והחמורים הם בהמות טמאות, הפרים והפרות זה גם טהור, אבל מתחילים מבהמה דקה טהורה. הוא רוצה להרשים את עשו, אז גם בפסוק מתחילים מהמספר הגדול. רש"י אומר שלא יודע לכוון את הפרטים בפסוק לעונות בחז"ל, ואומר שכנראה רק לומדים מכאן העיקרון שלכל אחד יש כמה נקבות שיכול לעבר ולחיות איתן בשלום בית.

להרשים את עשו – כמות קודמת, ליידיס פירסט

רואים שזה מתחיל מיחס של 1/10, החוזר פעמיים (מתחיל מ-עז, כי שם בתוך המלה יש יחס של 1/10 בין שתי אותיות השרש, כאשר הפי עשר, ה-ע, קודם לעשירית, ה-ז, סוד "נקבה תסובב [לפני] גבר"), וזה פסוק בפני עצמו. קודם כל, איך שיעקב שולח את המנחה זה לפי הפרינציפ של ליידיס פירסט. הכל ראש של עם הארץ, שמוליך את אשתו לפניו (אך בפנימיות הוא סוד הסדר של העולם הבא, "נקבה תסובב גבר" כנ"ל). ההצדקה לזה היא שרוצה להרשים את עשו עם כמות. אם רוצים לדבר בתקשורת, עם עולם התהו, עם עשו – חייבים את הפרינציפ של ליידיס פירסט, זה מאד חשוב כדי למצוא חן בעיני עולם התהו. חשוב גם כמותית וגם איכותית. אז זה מתחיל משתי בהמות דקות טהורות ביחס של 1/10. אחר כך עובר ל"גמלים מיניקות וביניהן שלשים", שהפשט שזה גמלים והילדים שלהם, אבל רש"י אומר לפי חז"ל ש"בניהן" זה "בוניהן" ("אל תקרי בניך אל בוניך"), היות שהוא צנוע בתשמיש לא פרסמו הכתוב. זה גם ת"ח, וגם צנועים ("ואת צנעים חכמה"), וגם מתחתנים רק עם אשה אחת – כמו אצלנו (תשמישו אחור כנגד אחור – הכל זה תהו, בזהר גמל זה מלאך המות). גמלים זה 1/1, אחר כך פרים זה 1/4 ואתונות 1/2. סה"כ שלח 580 בהמות – י"פ חן, הכל "למצוא חן בעיני אדוני". הדרוש היה שיש כאן שלשה טהורים, עזים-רחלים-פרות. שני הראשונים, היות שלא עובדות קשה, אז זכר אחד מעבר עשר, ופרים זה אחד לארבע.

שיטת גימטריא חדשה לחתנים וכלות

רציתי לחדש סוג חדש של גימטריא לחתן וכלה – אצלנו זה הכל אשה אחת, ולא ארבע או עשר, אבל יש זיווג שהאשה (שהיא עלמא דאתגלייא) מתגלה בעשר פנים שונות ויש אשה שרק בארבע פנים (כמו ארבע נשות יעקב כנגד ארבעת פני המרכבה). [דוגמה: במקום איתיאל מלכה = 547 שזה "שמע בקלה" וכו'. כל אחד צריך לדעת אם הוא פר או עז או כבש. כאן נחשב איתיאל (452) ועוד ד"פ מלכה (380) = ארץ ישראל = כבוד פעמים הוי' ("לעולם יהיה אדם זהיר בכבוד אשתו")]. קודם כל צריך לדעת אם אתה יחס של 1/10 או יחס של 1/4. אם זה רק 1/1 זה גמלים מתוקנים.