מדרגה ב'

"ויש שמרפאים אותו בכח סגולות (הא' הוא בכח סמי רפואה, ובצורה הכי טובה שיכולה להיות.) כידוע שבחכמה זו יוכלו לצייר צורת אדם על הכותל, וכל מה שיפעלו ויעשו באותה הצורה יהיה נעשה בגוף אותו האדם. נמצא שהמעשה שעושה בצורת האדם לבד על ידי זה בא בגוף".

סגולה היא חכמה כעין "וודו" אצל גוים (כישוף), אך מסביר שיש דבר כזה גם בקדושה-את זה לעומת זה עשה אלקים. וזו דוגמא לריפוי אדם בכח סגולה, שהיא באין ערוך להמדרגה הא' של סמי רפואה- משום שכאן אין התיחסות ישירה לאדם. ועל זה אומר שזהו ענין מתן תורה, מצוות התורה. והדבר ישנו גם בקבלה, ומכאן אפשר להבין הרבה דברים מה בין השיטות של קבלה לבין השיטות בחסידות, מתוך משל זה: רפואה זה להגיע ישירות לגוף, כמו כל רופא שבודק איזה סם רפואה מתאים לתת ובעצם גם הוא מתיחס לנפש, אך רק לאותו חלק מן הנפש המחיה את הגוף. ויש דרך שניה, שהיא בכח סגולות והיא מגיעה לאדם בעקיפין –

"דהיינו רק בבחינת כוחות הנפש עצמן"

וזה מגיע לכח הנפש וזה מופשט מן הגוף. כאן – בשיטה זו – כשמציירים על הקיר דמות של בן אדם וה"מטפל" עושה שם משהו בציור, נפש האדם מתפעלת בהתפעלות וחוויה עצמית, משהו קורה בתוך נפש האדם ואין זה אותו חלק של הנפש המחיה את הגוף, אלא זו הנפש כמו שיש לה חוויות אישיות פנימיות מצד עצמה. זו תופעה פסיכולוגית שאולי היא בתת מודע, אך יש שם מעין "היי ולאו" של הנשמה (הוא עולה ויורד, אך זה בצורה מאד כללית משום שיש המון צורות באמצע. אז מי יודע אם פתאום יש לך איזה היי גדול מאד לנשמה שלך משום שמישהו שיחק עם הציור שלך על הקיר?... ופתאום משהו קורה וזו התפעלות-חוויה נפשית שלך ולא התפעלות ממשהו שלמעלה ממך, רק התפעלות הנפש מצד עצמה ולא ממה ששייך ישירות לגוף. ובכל זאת, אותה חוויה חוזרת להשפיע ולפעול על הגוף.

סגולות זה כל דבר, ויכול להיות גם אבן יקרה שנותנים לתלות וכו'. סגולות זה כמו קישוט. מה ההבדל בחסידות בין יופי טבעי לבין יופי של קישוט? יש יופי טבעי ויש שהנפש מתפעלת מהקישוט. זה מוסיף יופי נוסף ואין זה מהמימד של הנפש שכל הזמן מתלבשת בתוך הגוף אלא ממימד יותר גבוה של הנפש וזה בא גם כן ומתגלה דרך הגוף. מה שהתכשיט פועל, זה נקרא סגולות.

הערה: זו ישות, שהאדם מתפעל כך מעצמו.

תשובה: שתי המדרגות הללו יכולות להיות חול ואין הוא מקשר אותן עדיין לתורה ומצוות ולא לאלקות. אדרבה, אם אדם יעשה כישוף זה יכול להיות רע גמור. ומאידך, זו מדרגה שמוצאים אותה אצל מקובלים שנותנים לך כל מיני סגולות.

שאלה: ומה עושים עם זה (עם הסגולות)?

תשובה: זו חכמה של חכם שיודע איך לרגש אותך בעקיפין, ואפילו בתת מודע. וזה ממש הענין לגבי מה שנשאל קודם האם זה כולל חכמה מעשית... לסגולות אפשר לקרוא פרא-פסיכולוגיה.

שש מדריגות אלו, אף על פי שר' אייזיק לא אומר זאת בפירוש, מן הסתם זה מקביל לשישה פרצופים שישנם בכל עולם: מלכות, מדות, בינה, חכמה ובכתר: אריך ועתיק, וברור שמן הסתם זה הסוד כאן. - ראש, תוך, סוף הם תמיד כנגד ה-ו-ה שבשם הוי': ההתפעלות מן השרש על מנת להיות כלי לקבל זה בינה- האזן מילין תבחן של ה עילאה שבשם, החוויה האישית זה מדות-ו שבשם, החלק המתלבש בתחתון ובתוך הגוף זה המלכות-ה תתאה, מלכותך מלכות כל עולמים. אז אם כן רואים שיש כאן ג' מדרגות: מלכות, מדות ובינה ואח"כ יש מדרגה גבוהה יותר שהיא חכמה שעפ"י פשט זה תורה, אח"כ יש עוד ב' מדרגות שהן למעלה אפילו מתורה הן אריך ועתיק.

מה שנאמר שיש כאן סכנה גדולה מאוד, שאפשר לפול מכאן קליפות הכי גדולות, דווקא במדרגה השניה, לכן יש שיטות רפואה כמו הומופאטיה שיתכן ששיטה זו כבר גולשת ממדרגה א' למדרגה ב', לכן שם יש הרבה בעיה שיתכן שזו עבודה זרה וכישוף וכל מיני דברים לא רצויים. ברגע שהרפואה מתנשאת לעלות ממדרגה א' למדרגה ב', אז זו סכנה אמיתית, זה מה שכתוב בקבלה שעיקר הסכנה היא בעולם היצירה, סכנת הפירוד והכפירה. דוקא ביצירה ולא בעשיה, דוקא בישות החזקה של הרגש. ושם נפל אלישע-אחר, כשעלה לעולם היצירה וראה את מט"ט יושב ויצא לתרבות רעה. כל הנסיונות באמונה הם כשאדם עולה לעולם היצירה ושם שייכת בחינה זו של רפואה, הסגולות, שענינן הוא לפעול התרגשות והתפעלות על הנפש כמו שהיא בפני עצמה, לא על החלק שבתוך הגוף, ומיד זה משפיע על הגוף.

שאלה: איפה הגבול בין הקדושה לבין כו'? הרי הגבול שם הוא דק מאד...

תשובה: נכון, הגבול הוא דק מאד ולכן קודם צריך ללמוד שלחן ערוך, שגם הוא שייך בעולם היצירה. מדוע? משום שכך מוסבר, שכל מדרגה זו היא מצוות (מתן תורה), ושלחן ערוך שאומר לך מה מותר ומה אסור הוא בדיוק המקביל למדרגה זו. לכן בתורה, המשנה שהיא הלכה פסוקה, היא בעולם היצירה. ובכל מיני עניינים של ניחוש וכישוף צריך ללמוד הלכות עבודה זרה, הסנהדרין היו צריכים להיות בקיאים בכל מיני עבודה זרה שיש בעולם.

שאלה: ועולם העשיה היא המצוה עצמה בפועל?

תשובה: העשיה היא "לכתך אחרי במדבר בארץ לא זרועה", זה הרצון לצאת ממצרים. אחרי שה' מתגלה על היהודי, אמונתו בה' מתגלה. וזה נקרא יציאת מצרים לפני מתן תורה (סוף חלק א').

"דהיינו רק בבחינת כוחות הנפש (הפעולה נעשית רק בכוחות הנפש. הרופא הראשון הוא פועל על הגוף אך במילא פועל על הנפש שבתוך הגוף-באותו מימד. כאן הוא בפירוש פועל בכוחות הנפש עצמן), "וכשהן מתחזקים ביותר על ידי כח הסגולות על ידי זה מבריא הגוף" (כאן מדובר ברופא טוב, שאם הוא יכול לחזק את כוחות הנפש בפני עצמם- הם יבריאו את הגוף).