מדרגה ה'

"אבל כשמתקלקלים ח"ו איברים פנימיים (אם באמת יש לו חור באיזה איבר פנימי-חיוני) , לזה אין מועיל אור התורה לשוב לתקנם שיחזרו האיברים לשלמות.

אפילו אחד שדבוק בתורה, אין הדביקות הזו תרפא את החור שיש לו בכבד... כאן מדובר במי שהוא על פי תורה- טרף, דהיינו שהוא צריך למות תוך פרק זמן קצר. ישנם סיפורים, שהרי ידוע שהבית יוסף מקיל לגבי הרמ"א בטריפות, ולכן אדמו"ר הצמח צדק פעם שלח, יהודי מגדולי החסידים של חב"ד, שהיתה לו מחלה אנושה והיה טרף על פי תורה לארץ ישראל, ששם המרא דאתרא הוא הבית יוסף ולפיו הוא עדיין כשר, ואמר לו ששם יחיה, משום שבחו"ל, על פי הרמ"א, הוא ימות כי הוא טרף על פי תורה ואין היא יכולה לתקן את בעייתו זו באיבריו הפנימיים. וזה הסוד של עיר מקלט (שכם), ששם אדם צריך למצוא את הפוסק שאומר שעל פי תורה אתה לא טרף. ואם שם יעסוק בתורה, באותו מקום, היא תעזור לו. מה שלא הייתה יכולה לעשות במקום אחר). למה אומרים על רב שהוא המרא דאתרא? לא משום שרוצים לעשות לו גאוה, אלא משום שרוצים להגיד שהוא הבעל הבית על המציאות, שאם הוא פוסק על דבר מסוים שאינו טרף והוא מקיל על פי תורה אז אין הדבר טרף. ושם בתחומו אותה מחלה אנושה יכולה להיות מיחוש, על פי פסיקתו, ומחוץ לתחומו היא תחזור להיות אנושה.

שוב, אם האדם בגשמיות הוא טרף, אז גם אם הגיע למדרגה זו של אור תורה מחייהו זה לא  יעזור לו. זה רק עוזר כשהבעיה היא בגדר מיחוש וקלקול חיצוני, קליפות.

"אם לא בדרך זכות ניסי כדלקמן". (כאן הוא אומר שכאשר מגיעים למדרגה ו', אז גם במצב בו האדם טרף, אפשר להחזירו וזה בדרך נס (עתיק).

"אך אף על פי כן יש מדרגה למעלה מזו, והיינו שאעפ"י שאינו יכול להבריא הגוף ממש על ידי אור ה' דתורה

הוא טרף, והטרף צריך למות תוך כדי שנה, אך בכל זאת הוא ממשיך לחיות ומחזיק מעמד והקלקול נשאר. זו מדרגה שבה האדם ממש חי ללא כבד, ואי אפשר לחיות בלי כבד, אך מכל מקום רואים שהוא ממשיך לחיות. לזה בד"כ קוראים נס. אך כאן אין זה נקרא נס. כאן על פי טבע אין הוא יכול לחיות וגם אור התורה לא יכול לעזור לו, ורואים שהוא ממשיך לחיות והרופאים נותנים לו עוד יום לחיות, או שבוע או חודש, אך הוא צוחק ומצפצף על הרופאים... מהי תופעה זו, שהיא יותר גבוהה מתורה? (וצריך לזכור שיש עוד מדרגה גבוהה מזו שהיא הנס, בה הגוף חוזר לקדמותו, כמו שפתאום חוזר לו הכבד). וכאן, זו מדרגה מאוד גבוהה, יש הרבה סיפורי צדיקים שהיו להם בעיות אנושות בגוף והמשיכו לתפקד בצורה נורמלית.

הרב: יש למישהו רעיון מה זה ואיזה מאמר חז"ל יש על זה?

הערה: אולי רצון?

הרב: רצון זו מילה טובה, משום שרצון זה אריך, כמו שאמרנו קודם שהמדרגה ה-ו' מכוונת כנגד עתיק אז אם כן זו תהיה אריך, אך איזה מאמר חז"ל יש על זה?

"והיינו שאף על פי שאינו יכול להבריא הגוף ממש על ידי אור ה' דתורה, מכל מקום תוכל נפשו לעשות בגוף ככל מעשה אדם בריא (הנפש מסוגלת עדיין לתפקד בתוך הגוף ולעשות את כל הפעולות של הגוף כמו אדם בריא, אם כי על פי טבע וגם על פי תורה הוא טרף. אז איך נקראת תופעה זו? על זה נאמר "כאילו קדוש שרוי בתוך מעיו", זה נקרא השראת קדושה) "ופועל פעולות גופניות אף על פי שהגוף מקולקל שהכוחות המורכבים ומשתתפים עם הגוף אין יכולים לפעול בו כלום. (יש לו כוחות נפש השייכים לגוף וגם הם משותקים, כמו שהגוף משותק כך גם הנפש וכל הכוחות השייכים לה, הכל משותק ושום דבר לא פועל. אלא יש משהו אחר לגמרי שנכנס בתוכו, זה כמו שכתוב בכתבי האריז"ל שיש עיבור נשמה, זה משהו לגמרי אחרת ששורה בתוכו ומתפקד...)

משל בחינוך, כאן, כל זה הוא משל בחינוך. קודם כל אם יש כתה כזו אז צריך כוחות כאלו, להשרות קדוש, ולהחיות מצב שהוא מוגדר אנוש-מת. ושוב, מבלי לסמוך על הנס. זה נקרא לא לסמוך על הנס, שהוא יכול לחיות, כשכולם יאמרו שזה נס, אלא שהוא לא קורא לזה נס. הוא רק ממשיך מדרגה של רצון עצמי שלמעלה גם כן מאור התורה, ממה שאור התורה מסוגל להחיותו.

"...הכוחות המורכבים ומשתתפים עם הגוף אין יכולים לפעול בו כלום (מחמת הקלקול שלו), אך קדוש השורה יוכל לפעול פעולות גופניות גם בגוף מקולקל, והגוף נשאר בקלקולו, כי להגוף אין מגיע ענין הקדושה הנבדלת (במקרה הזה הגוף לא מתרפא, להבדיל מהמדרגות הקודמות בהן הגוף מתרפא) להיות בו כח הגוף גופני ממש כמו שהוא שורה בנפשו. ע"כ מדרגה ה'.