רבי מרדכי מנעשכיז – כח תחית המתים

אחרון אחרון חביב נספר עוד משהו שקשור לתחית המתים. יש רבי גדול, הרבי מקאמרנא, ואחד מספריו הרבים זה "עצי עדן" על המשניות. שמה כתוב, בפירוש שלו, שבשנת תשל"ו (יותר ממאה שנה אחריו) יהיה קץ הימים, תהיה תחית המתים. לדאבוננו זה עבר, אבל כך כתוב בספר. היו הרבה צדיקים שלא מצא חן בעיניהם כל מיני דברים אצלו – היו לו הרבה 'מתנגדים' בין הצדיקים (אודותם הוא בעצמו רומז בספריו), ואחד מהם היה ה"דברי חיים" מצאנז. כשהספר הזה הגיע לדברי חיים, גדול הדור, וספרו לו שיש שם נבואה – שנוקט תאריך מדויק של "קץ הימים" (לא סתם משיח, אלא "קץ הימים" של תחית המתים), אז הוא התבטא בביטוי חריף ואמר: "אז מען ווייסט זאגט מען נישט און אז מען זאגט ווייסט מען נישט" ("מי שיודע אינו אומר, ומי שאומר אינו יודע"). אחר כך, אחרי שהוא אמר את הווארט הזה לבטל את מה שכתוב שם בספר (עם עוקץ כלפי המחבר של הספר), סיים ואמר שיש רק שלשה צדיקי עולם של כל הדורות שנתגלה להם עת תחית המתים, "קץ הימים", שזה יעקב אבינו (כמאמר חז"ל), דניאל איש חמודות (שלו נאמר "ואתה תעמוד לגורלך לקץ הימים") ורבי מרדכי מנעשכיז (לא הבעל שם טוב ולא המגיד וכו', והוא גם לא הכיר אותו אישית). כנראה ששלשת אלו שייכים בעצם לתחית המתים – "יעקב לא מת", ו"אם מן מתיא דניאל איש חמודות" (יכול להיות משיח גם אחרי שמת), והצדיק הזה, שהיה מחיה מתים בפועל ממש (יש עוד המון סיפורים לספר עליו, ולא נאריך).

יש עוד צדיקים שיש אצלם כזה סיפור נדיר – יש סיפור על רבי שלמה מקרלין (שיוזכר עוד לקמן). יש פה ושם צדיקים שהחיו מתים, אבל אצלו זה היה משהו כסדר. אמרנו שהיו תלמידים שחששו ממנו – הבאר מים חיים, ר' צבי מאליק ועוד. כשהיתה חתונה אצל הבן של רבי יוסף מיאמפלי לא הזמינו אותו התלמידים שהיתה להם בעיה איתו, אבל הוא שמע שיש חתונה ובא ושמח. תוך כדי החתונה אחד האברכים בא לבית מרקחת שמי שהחזיקה אותו זה אלמנת ר' מיכל, בלע משהו – שחשב שהוא תרופה, אבל היה סם המות – ותוך כדי ריקודי החתונה נפל מת על הארץ. כולם נבהלו, וכל האלה שלא היו כל כך בסדר איתו, אמרו לו – כעת זה ההזדמנות שלך, יש לך 'סחורה', זה ששוכב על הארץ מת. הוא היה מתבטא שאם היה לי את השולחן של הרבי והכוס שהרבי שתה בו את הקפה שלו בבקר אני מחיה מתים – זה אמר מזמן. הכח שלו להחיות מתים בא מהשולחן והכוס של הרבי שלו. שלחן כוס = דעת, כנראה שזה בא מדעת רבו. זה היה שם, אז הוא הלך לשלחן וגרד ממנו קצת עץ, שם את זה במים רותחים שבשל, פתח בכח את הפה של החסיד ששכב מת על הארץ, שם לו את זה בפה, והוא קפץ והמשיך לרקוד במעגל. זה דוגמה. יש לו משהו מיוחד.

שוב, הצאנזער רב אמר שיש רק שלשה מעולם שגילו להם קץ הימין – יעקב אבינו, דניאל, והנעשכיזר. החוזה מלובלין אהב לספר סיפורי צדיקים, וכאשר ספר ספור עם סוף לא כל כך טוב, והרי צריכים לסיים בטוב, אז היה אומר בסוף בלי קשר – דער נעשכיזר איז געוון א גוטער איד. הנעשכיזר היה יהודי טוב, רבי. אז זכותו יגן עלינו. ההילולא שלו הוא מעכשו גם ההילולא של שלמה הקדוש, ודאי שיש קשר הדוק ביניהם. יש עוד הרבה סיפורים עליו, וצריך עוד הרבה לחשוב על זה. בזה שהחוזה ראה אותו ב"מזמור שיר ליום השבת", שזה שלמה, זה משהו חשוב ביותר.

גם, שהמזל של הרבי ימשיך את כל ההמשכות של כל הברכות, כל הרפואות.