ט. כוונות המספר לג בכתבי האריז"ל

היום אנחנו עדיין ב-לג בעומר. לג זה 33, ויש כמה כוונות באריז"ל מה הסוד של המספר הזה. זה קשור לפסוק "גל עיני ואביטה" כידוע, והמאמר העיקרי של הרבי ל-לג בעומר הוא ד"ה "גל עיני". יש לנו בהקשר הזה סיפור אישי, שהרבי אישר בעל פה את השם "גל עיני" לארגון שלנו.

בן עמרם – הבנה ברוממות היהודים הפשוטים – ענינו של רבי שמעון בר יוחאי

אמרנו ששמעון לשון שמיעה, אבל שמע עצמו ר"ת "שאו מרום עיניכם". ה-ע של "שמע" רומזת לעינים, לחוש הראיה. משה רבינו הוא בן עמרם כנ"ל ו"יפה כח הבן מכח האב" (כפירוש הידוע שהוא בא מכח האב דווקא, ועל כאשר כל כח האב מתגלה בבן, הוא נקרא בשם אביו דווקא, בן עמרם, בר יוחאי). בן הוא לשון הבנה, ועמרם זה עם-רם – הוא מבין את ה-עם, ששרשו של העם הוא ב"רם ונשא", עצמותו יתברך, בסוד "כי כה אמר רם ונשא [במ"א נאמר שאד' יושב על כסא רם ונשא, אבל כאן 'רם ונשא' קאי על עצמותו יתברך] שכן עד וקדוש שמו מרום וקדוש [סוד שבת קדש] אשכון ואת דכא ושפל רוח להחיות רוח שפלים ולהחיות לב נדכאים". "עם" זה כינוי שמתייחס במיוחד ליהודים הפשוטים, אותם אהב כל כך מורנו הבעל שם טוב, ובפרט מי שהוא "דכא ושפל רוח" (= הקדוש ברוך הוא, סוד "ואתה קדוש יושב תהלות ישראל" כידוע פירוש הבעל שם טוב לפסוק זה). "שאו מרום עיניכם" – זה שמע – ואז כתוב "ישראל". אברהם הוא האב של כל העולם (אב-רם), אבל הסוד של "[בן] עמרם" זה (הבנה ב)עם-רם, וזה גם הענין של רבי שמעון – לכן היהודים הפשוטים הכי אוהבים את רבי שמעון, כל עם ישראל נוהר למירון ובעיקר היהודים הפשוטים. הם קשורים אליו במיוחד, מתחברים אליו ושמחים איתו. הוא רוצה שכולם יהיו שמחים. "שמחה פורצת גדר". יוחאי זה ס"ת "כי לא תשכח מפי זרעו" – כשזוכרים את השרש הכל זה פנים (שכחה באה מהאחור), אין אחור ("אתהלך לפני הוי'", שגם כאשר נסוגים – לאחור, מערב, יסוד – הכל זה פנים, הכל זה "לפני הוי'"), האחור זה באמת "אחד" כנ"ל. הכל זה "פנים בפנים דבר הוי' עמכם". אמרנו ש-אחד זה רבוע בתוך רבוע, קוראים לזה מספר "פנים בפנים" (או מספר השראה). זה אחד, זה מתן תורה. ומתי בא עמרם לידי גילוי? בספירת העמר בכלל, ובאותו יום בספירת העמר שבו מתגלה ה-ם של "לםרבה המשרה ולשלום אין קץ" (סוד "ונתתי שלום בארץ" כמו שיתבאר), שזה ביום ההילולא של רשב"י, בל"ג בעומר.

לחיים לחיים.

לג אורות מהמצח ועד לדיקנא דאריך אנפין

זה היה הקדמה למשמעות המספר 33 באריז"ל (מי שהצליח ביותר לדלות מים עמוקים מ"האי חבורא דילך" דביה "יפקון מן גלותא ברחמים" כנ"ל). הוא מסביר שבתוך הראש של כתר עליון (אריך אנפין) יש רק שתי ספירות. בכל מקום יש בראש חב"ד והגולגולת זה הכתר. אבל בכתר יש גולגלתא-כתר, ואחר כך יש במח רק חכמה (הבינה בגרון והדעת בין הכתפיים ונשמת הו"ק דאריך). החכמה של הכתר נקראת מוחא סתימאה, חכמה סתימאה (בחינת כח המשכיל שבעל-מודע שבנפש). בכל מדרגה משתי הספירות של הכתר – כתר שבכתר וחכמה שבכתר – יש עשר ספירות, ובכל אחד יש עשר ספירות של אור ישר ועשר ספירות של אור מקיף, נמצא שסך הכל יש ארבעים ספירות פרטיות. בחלק העליון של הכתר – עד למצח (עד המקום שבו נתלות השערות) ולא למטה מזה – מאירות כל ארבעים הספירות הללו. אמנם, מהמצח ולמטה עד הגרון (שבו הבינה דאריך כנ"ל) מאירות כל עשרים הספירות של האור הפנימי (י דכתר דאריך ו-י דחכמה דאריך), אבל אין שם כח לקבל את כל הספירות של האור המקיף, אלא רק 13 מתוכן. יג מדות הרחמים הן סוד הדיקנא קדישא של אריך כנודע. נמצא שמהמצח עד הדיקנא יש התגלות של לג ספירות בלבד. זה אולי הסוד הכי עמוק במספר הזה, לג, של היום הזה – ל"ג בעומר – שמתגלות כל העשרים ספירות של האור הפנימי של כתר וחכמה של הכתר ורק 13 ספירות של האור המקיף שלהן.

רמזי "גל עיני ואביטה נפלאות מתורתך" בסוד לג האורות

מספר זה הוא סוד "גל עיני ואביטה נפלאות מתורתך" (= ג"פ תריג כנודע), שהוא גל ועוד שש פעמים אש (סוד "שש אשות" דחז"ל כמבואר באריכות בסוד הוי' ליראיו שער "שש אשות"), כאשר כל אש היא כ במשולש ועוד יג במשולש – סוד גל אורות הנ"ל. זהו סוד האש של רשב"י, האש של ל"ג בעומר, והוא בא ללמד שאור העינים ממשיך את גל האורות הנ"ל להאיר מהמצח עד הגרון (ועד למטה מטה, בגאולה האמיתית והשלמה על יד משיח צדקנו בחסד וברחמים, באתערותא דלתתא של העסק בהאי חבורא דילך ובהליכה בדרכי הוי' יתברך, להדמות אליו יתברך, מה הוא רחום אף אתה רחום וכו'). "גל עיני ואביטה נפלאות מתורתך" (1839) ועוד מצח (138 = 6 פעמים 23) גרון (259 = 7 פעמים 37) = 2236 = 26 פעמים 86, הוי' פעמים אלהים = "שמע ישראל הוי' אלהינו הוי' אחד" פעמיים בכל יום תמיד! (גל מצח גרון = ה פעמים אלהים ו"עיני ואביטה נפלאות מתורתך" = אהיה, יהו, פעמים אלהים; מתורתך = אם דאלהים, פעמים הוי' והשאר = מה, להי דאלהים, פעמים הוי').