סדר הספירות המאירות ב-יג תיקוני דיקנא בפרטיות

מהן יג הספירות של אור מקיף שמאירות בדיקנא קדישא בסוד יג מדות הרחמים? מקיפי הה"ק (שבהם מאירים ה-ה חסדים) חסד-גבורה-תפארת-נצח-הוד של הכתר שבכתר ומקיפי בינה-חסד-גבורה-תפארת-נצח-הוד-יסוד-מלכות של החכמה שבכתר (מאמא עילאה שבה ועד לאמא תתאה שבה, סוד "הא בהא תליא" כידוע, והיינו דרגות החכמה סתימאה הניתנות להשגת הפרצופים שלמטה מכתר עליון). 13 הספירות הללו של אור מקיף, שכנגדן יש גם את 13 הספירות של אור פנימי המקבילות להן – 5 של הכתר ו-8 של החכמה (סוד החתך הזהב של המספר 13 כנודע) – זה מה שמאיר בזקן, לכן יש יג תיקוני דיקנא. והנה, כדי שאורות אלו יוכלו להתקבל כאן (מהמצח ולמטה, ובפרט במקום יג תיקוני דיקנא) צריכים אורות הכתר לרדת למטה מאורות החכמה (בסוד כל הגבוה ביותר יורד למטה יותר) ובכך להתמעט בעוצמתם. וגם ביחס לסדר ההארה ב-יג התיקונים, האורות המקיפים מאירים בדרך של מלמטה למעלה (בדרך אור חוזר) ואילו האורות הפנימיים מאירים מלמעלה למטה. נמצא שבתיקון הראשון, "אל", מאיר האור המקיף של מלכות דחכמה ביחד עם האור הפנימי של בינה דחכמה (אך לפי שיטה אחרת באר"י, ח האורות הפנימיים של החכמה הם מכתר להוד, ואכ"מ) ועד שבתיקון השמיני, ה"מזל עליון" (עליו נאמר "אין מזל לישראל", וכפירוש הבעל שם טוב), "נצר חסד", מאיר האור המקיף של בינה דחכמה ביחד עם האור הפנימי של מלכות דחכמה.

ארבעת האורות הכלולים בתיקון "נצר חסד"

אך יש עוד דבר בגו, והיינו שהיסוד דכתר גנוז בבינה דחכמה (ועל כן אינו עולה בשם-בתיקון בפני עצמו, ונשאר מספר התיקונים יג ולא יד), והיינו מה שהבינה דחכמה "נצר" את היסוד דכתר-"חסד" (שביחד עם האור המקיף של היסוד של הכתר מאיר גם האור הפנימי של החסד של הכתר). [בכללות, בכתר שבכתר, בגולגלת דאריך, מאיר ומתלבש החסד דעתיק כנודע, כולו חסד אין סוף = ט פעמים אל (ממוצע ה-ט אותיות) – "חסד אל כל היום" "כי חפץ חסד הוא" (ד תבות ו-יא אותיות בכל לשון, ביחד כב – יחד – אותיות כאשר הכל עולה כב פעמים כג, היהלם של כב), וד"ל]. נמצא שהתיקון "נצר חסד" כולל בפרטיות ד אורות: בינה ומלכות (מקיף ופנימי) דחכמה ויסוד וחסד (מקיף ופנימי) דכתר [והרמזים: בינה מלכות יסוד חסד = הכל פעמים אחד-אהבה, וביחד עם "נצר חסד" = 1127 = 49 פעמים 23 = "והיה הוי' למלך על כל הארץ ביום ההוא יהיה הוי' אחד ושמו אחד". בפרטיות, "נצר" הוא כנגד הבינה (נ רבתי ד"נצר") והמלכות דחכמה, נצר בינה מלכות = 903, המשולש של מב שעולה ז פעמים "הוי' הוא האלהים" כנודע, ו"חסד" הוא כנגד היסוד והחסד דכתר, חסד יסוד חסד = 224 = ז פעמים לב. ההפרש ביניהם הוא ז פעמים מהיטבאל, וד"ל].

האורות בתיקונים "לאלפים... ונקה"

אחר כך, בתיקון "לאלפים" מאיר האור המקיף של ההוד שבכתר והאור הפנימי של הגבורה שבכתר וכו'. עד שב"מזל תחתון" (בדיקנא יש ב מזלות, עליון ותחתון, "נצר חסד" "ונקה", והנה כללות יג המדות "אל רחום וחנון ארך אפים ורב חסד ואמת נצר חסד לאלפים נשא עון ופשע וחטאה ונקה" = 3210 = י"פ השגחה = י"פ ארך ימים וכו', וביחד עם שני הבטויים מזל עליון מזל תחתון עולה הכל 4394 = 2 פעמים 2197 = 13, מדות הרחמים, בחזקת 3! 3210 ועוד מזל מזל = 3364 = חן בריבוע כללי!), דהיינו בתיקון "ונקה", מאיר האור המקיף של החסד שבכתר ביחד עם האור הפנימי של היסוד שבכתר (שבזה יש תופעה מופלאה של "נעוץ סופן בתחילתן" שהרי היסוד שבכתר גנוז בבינה שבחכמה, המאירה, בבחינת אור פנימי – אור היסוד שבכתר כאן הוא האור הפנימי שלו דווקא – בתיקון הראשון "אל"; "אל... ונקה" = בכל מכל כל, וביחד עם תיקון "ואמת" שבאמצע, סוד ראש-תוך-סוף של יג מדות הרחמים, עולה 639, 3 פעמים 213, סוד כוזו במוכסז כוזו, הנ"ל בביאור מאמר קו המדה).

יחודו של תיקון "נצר חסד" – יחוד חסד וגבורה דעתיק

נמצא שבתיקון "נצר חסד" יש חידוש ביחס לכל שאר התיקונים, והוא שרק בו יש התכללות שלמה בין הכתר שבכתר לבין החכמה שבכתר, שמצד פנימיותם – אור עתיק יומין המתלבש בהם – היינו התכללות שלמה בין החסד דעתיק והגבורה דעתיק). זו התכונה המיוחדת של המזל העליון שעליו נאמר "אין מזל לישראל" כנ"ל.

כח החיבור של הסופר-המחבר נמשך מצנור ה"נֹצר חסד"

כל זה קשור מאד מאד עם מה שדובר שלשום, ב-טז אייר, ש-י זו נקודה מצוירת עם קוץ עליון, גוף וקוץ תחתון (קוצא גזעא שבילא). לכן בספר יצירה נקראת ה-י (ספירת החכמה) סופר (שהוא הספר הראשון של שלשת הספרים שבהם ברא ה' את עולמו "בסופר ובספר ובספור") ויש בו שלשה פירושים: סופר שמחבר ספר עם הספור שבו, סופר תופעות (סופר מספרים) וסופר שמעתיק את הספר (סופר סת"ם). אמרנו שהסופר שמחבר את הספור צריך לגלות שני כחות בכח המחבר שלו (ולחברם יחד) – אהבה ויראה. זה מסתמך על הסוד הזה שאמרנו עכשיו, שהקוץ העליון של ה-י זה הצנור (אותיות נוצר, שהוא הצנור הממשיך מהרצון לחכמה, וד"ל) שרק בו יש שתוף מלא של חסד וגבורה דעתיק שמתלבשים בתוך הגלגלתא ומו"ס דאריך. ההארה ביחד של חסד וגבורה דעתיק קיימת רק בתיקון שנקרא "נוצר חסד", ממנו יונק אבא, ויניקת אבא היא דרך הקוץ העליון הזה.

אלו סודות עמוקים בקבלה, אבל הווארט הוא שהכח לחבר את הספר, לחבר את הספור, זה בגלל שיש לך שרש – מודע לך – בו אתה מקבל מעתיק, מפנימיות הכתר, גם את החסד וגם את הגבורה. אמרנו שכל סיפור טוב צריך להיות גם עם אהבה וגם עם כח (של גבורי הסיפור, לא בכדי קוראים להם גבורים), ואחרת זה לא סיפור טוב. צריך גם אהבה וגם גבורה. לכן את הכח להיות מחבר צריך לקבל משניהם. בשרש הכי עליון זה גולגלתא ומו"ס, שבתוכם יש חו"ג דעתיק, ומי שממשיך את זה למטה זה הקוץ העליון של האות י, לכן אמרנו שזה הסופר במשמעות של מחבר את הספר. אבל הגוף (של ה-י) שייך לנו"ה (שנקראו תרין פלגי גופא) – זה הכח להקיף את כל התופעות, לספור כל הפרטים עד הפרט האחרון. הסופר שכותב על הספר, בקולמוס ודיו, זה הקוץ התחתון (של ה-י) – המחבר בין החכמה (סופר) והבינה (ספר). זה יסוד אבא, גם הסוד של הקשת היורה חצים (יש בל"ג בעומר ברכה מיוחדת לפי המסורת החסידית – בפרט בהקשר לאדמו"ר האמצעי – שכולם יתברכו בזרעא חייא וקיימא, בחצי הקשת שיורה רשב"י). זה המשך מאד חשוב של מה שהתחלנו לדבר שלשום, וכעת קשרנו את זה לסוד הכללי של גל – ההארה מהמצח עד הגרון, שמסתיים ב-יג מדות הרחמים של עתיקא קדישא, שבתוכם יש רק אחד שהוא הכולל את החו"ג דעתיק. יש כמה דברים מיוחדים בדיקנא, למשל ש"ואמת" (השביעי) זה אור הפנים, הפנוי משער, אבל אין שם צנור. נוצר [חסד] אותיות צנור כנ"ל, הוא הממשיך את הכח מהחו"ג דעתיק שבגלגלתא ומו"ס לחבר את הספר, לחבר את ספור החיים של עצמך. זה שאתה יכול לבחור בא מהקוץ העליון, מה"אין מזל לישראל". זה ווארט חשוב – תוספת למה שהתחלנו לדבר.