רמזי ההתבוננות בפסוק

"איש לא נעדר" = 666 = משולש של 36. ה-36 זה ה"אלה", זה כל מה שנברא איך שהוא מתקבל אחרי הצמצום, אבל השרש שלו לפני הצמצום זה משולש 36, זה "איש לא נעדר". בכלל 666 זה מספר מיוחד מאד. כל דרגות ה-6, עד שלש רמות, הן משולשים – 6 משולש 3, 66 משולש 11, 666 משולש 36. יש משהו מיוחד במספר הזה, 6. יחד, 3 11 36, 50 – "תספרו חמשים יום". המדות הן שש, "ברא שית", הכל מתחיל מ-6. והוא סוד סדר ההשתלשלות בכלל, השתלשלות לשון משולש כנודע, וד"ל. בעולמות רואים רק התכללות אחת, ופ"ו, "מי ברא אלה", "אלה תולדות השמים והארץ בהבראם" (לו הוא גם משולש ח, אבל הפשט שלו ופ"ו). לעשות ממנו משולש, שזה על דרך מספר קדמי (כל מה שקדם לו, שייך למדרגת "קדמון" שלפנה"צ שלאחר מדרגת "אחד", סוד עולם המלבוש), זה עולה משולש 36. שאו מרום עיניכם וראו מי ברא אלה = 1295, 1 פחות מ-36 בריבוע (עם הכולל זה 36 ברבוע, אבל לא רוצים את זה, כי יש משהו יותר חשוב). נגמר ב"איש לא נעדר", משולש 36. 1295 זה כפולת 7 וכפולת 37 – 35 פעמים 37 (ה פעמים ז פעמים לז). חלק הפסוק שלפני הצמצום לפי הביאור של רבי הלל זה "מרב אונים ואמיץ כח איש לא נעדר" – זה גם שבע מילים. שבע מילים בתחלת הפסוק זה אחרי הצמצום (הבפועל ממש), מהשלחן הזה עד א"ק. שבע המלים האחרונות זה לפני הצמצום. מה שיש שש מלים באמצע זה המעבר מלפני הצמצום אל אחרי הצמצום – "המוציא במספר צבאם לכלם בשם יקרא".

"מרב אונים ואמיץ כח איש לא נעדר" = 1190 = יהלום 34 = "הנה ישכיל עבדי ירום ונשא וגבה מאד", הפסוק הכי חשוב המתאר את חמש עליותיו של מלך המשיח. אם כן, זו עיקר ההתבוננות של משיח – של המשיח שבכל אחד מאתנו – וזהו הביטוי הכי אהוב להתבונן בו בפסוק "שאו וגו'". עיקר ההשכלה של החסידות (ואתמול היה היארצייט של המשכיל הכי גדול בחב"ד) זה להגיע לפני הצמצום, בזה החסידות עוברת את הקבלה המסורתית. זה בא לידי ביטוי בעיקר בפסוק הזה של משיח, העולה "מרב אונים ואמיץ כח איש לא נעדר" – "מרב אונים ואמיץ כח" של מלך המשיח עצמו "איש לא נעדר" – "לא ידח ממנו נדח" "ואתם תלוקטו לאחד אחד בני ישראל", וד"ל. הפסוק הזה עולה ה"פ רחל, סימן שכל העליות של המשיח הממוצע שלהן הוא סוד רחל אמנו, בנין פרצוף רחל (= לעשות, תכלית מעשה בראשית כנ"ל, סוד ישוב ארץ ישראל).

אם מחברים את 1295 (שבע המלים הראשונות של הפסוק "שאו וגו'") ל-1190 (שבע המלים האחרונות של הפסוק, ששניהם כפולות של 7) מקבלים 2485 = משולש 70, משולש חשוב ביותר, שבעים פנים לתורה. "בראשית ברא אלהים את השמים ואת הארץ" זה משולש 73 (חכמה, "בראשית" ת"י "בחוכמא"). שתי היחידות של שבע מלים הן כפולות 7, ושש המלים באמצע זה 1440, כפולה 6 – י"פ יב ברבוע, ה"פ רפח ניצוצין. הפסוק מתחלק ל-3 מבחינת 20 המילים שבו, 7-6-7, 1190-1440-1295. יש כאן כלל חשבוני – אמרנו ש"איש לא נעדר" זה 666, משולש 36, אבל רק "נעדר" זה חי ברבוע ו"איש לא" זה חי ביהלום. יש פה נוסחה, שיהלום המספר ועוד הרבוע של המספר זה נותן משולש של כפל המספר (כאן משולש חי-חי).

רמזים (!) בקשר בין "שאו מרום" ל"שאו את ראש"

דברנו על "שאו מרום", והפסוק השני שקראנו הבקר זה "שאו את ראש" – צריך לחפש השגח"פ בתורה: "שאו מרום עיניכם" = 13 פעמים 61 כנ"ל, "שאו את ראש" (ר"ת ראש למפרע) = 13 פעמים 93, ביחד = 2002 = "הוי' אלהינו הוי'" פעמים "אחד"! ב"שאו מרום עיניכם" יש 13 אותיות, ב"שאו את ראש" יש 8 אותיות – חתך זהב של 21, אהיה, כאשר ה-8 עצמו מתחלק ל-3, "שאו", ו-5, "את ראש", וה-5 ל-2, את, ו-3, "ראש", ודוק. ידוע הרמז של "שאו את ראש" דהיינו לשאת את אותיות ראש לאותיות שאחריהן בסדר הא-ב – שבת (היום שבו מקבלים נשמה יתרה וקומת ראש חדש עליון). 2002 הנ"ל ועוד שבת = 2704 = בן בריבוע, מתאים לרמז הידוע ש-בן במספר גדול דמנצפ"ך (בו ן = 700) = שבת, סוד עלית המלכות לבהמה רבה שלפני האצילות, סוד דעת עליון כמבואר בתניא, וד"ל. "שאו את ראש כל עדת בני ישראל למשפחתם לבית אבתם במספר שמות כל זכר לגלגלתם", חוץ מ"שאו את ראש" שאר תבות הפסוק = יא פעמים אמת, אהיה בריבוע, כאשר "כל עדת [אותיות דעת] בני ישראל" = 1127 = מט פעמים חיה = "והיה הוי' למלך על כל הארץ ביום ההוא יהיה הוי' אחד ושמו אחד" כנודע (הערך הממוצע של יה תבות הפסוק כולו = "הוי' אחד ושמו אחד"!), והשאר = 3724 = 196, 14 בריבוע, פעמים חוה. "כל עדת בני ישראל למשפחתם" = 2025 = 45, מה-אדם, בריבוע. בסיס הסדרה הריבועית הנבנית משלש התבות "שאו את ראש" הוא 6 (שש, רו"ס). סדר אבריה (החיוביים) הוא 61 (אין), 137 (קבלה), 219 (ג"פ חכמה), אחר כך באים שלשת האברים "שאו את ראש", ואחריהם 607 (משה ואהרן – כללות "כל עדת בני ישראל" – העולים גם אדם הראשון), 719, 837, 961, 1091, 1227, 1369. המספר העשירי, הקדש, בסדרה, 961 = אל בריבוע, והמספר  ה-13 בסדרה = 37 בריבוע, 37 היינו הראשוני ה-13, ו-37 בריבוע = "ורוח אלהים מרחפת על פני המים", וד"ל.

בכל אופן, כמו שראינו, אנחנו מאד אוהבים את הפסוק "שאו מרום עיניכם וגו'". "למה נקרא שמם סופרים? שסופרים כל האותיות שבתורה" וספירה זה סימן של חבה ואהבה. רבי הלל מסביר שצריך להתבונן מלמטה למעלה, מהתבוננות של הרמב"ם ועד מעלה מעלה.

הרבי הרש"ב מביא עוד פסוק כאן, שנשמע דומה אבל זה פסוק אחר לגמרי:] מונה מספר כו' [לכוכבים] לכולם שמות יקרא [זה בתהלים קמז, אומרים את זה כל בקר, אחרי "הרופא לשבורי לב ומחבש לעצבותם" כתוב "מונה מספר לכוכבים לכלם שמות יקרא". בשני הפסוקים (של ישעיהו ושל תהלים) כתוב "לכֻלם", אבל בישעיהו כתוב "לכלם בשם יקרא", והזהר אומר שזה קאי על שם אלקים, ובתהלים "לכלם שמות יקרא", שפשוט שזה הולך על השמות של הנבראים עצמם. ומה אחרי הפסוק הזה?] ועז"א גדול אדונינו ורב כח [מביא את הפסוק השני, "מונה וגו'", כי רוצה לדבר על ההמשך שלו, על "גדול אדונינו" שבא מיד אחריו.