ג סיון תש"ע - הכנה לשבועות - השלמה |
JPAGE_CURRENT_OF_TOTAL
[השלמה – פסח-עצרת-חג פרק שלא אמרנו בכלל: חג זה נקרא "עצרת" סתם בחז"ל, אם כי בתורה גם שמיני-עצרת נקרא עצרת. עצרת = כתר חכמה בינה. לכל החגים בחז"ל יש שם יחודי שהוא לא בדיוק השם התורני. פסח זה לא "חג המצות" שבתורה, וסוכות נקרא סתם "חג", כמו ששבועות נקרא "עצרת" סתם. בחז"ל ג הרגלים זה פסח-עצרת-חג = 919 = ערב-בקר-צהרים (שלש התפלות, שלומדים מהפסוק "ערב ובקר וצהרים"; מספר זה עולה התבוננות, כמבואר במ"א). איך זה מקביל? בפסח כתוב "בערב תאכלו מצות" – זה עיקר המצוה, ואחרי זה הכל רשות. על שבועות כתוב "ויהי ביום השלישי בהיות הבקר" – כל הגילוי של שבועות הוא בקר. על סוכות כתוב "וסוכה תהיה לצל יומם מחורב" – הגנה מחורב הצהרים (רמז מוסגר: "וסכה תהיה" = ז"פ חכמה. חז"ל אומרים שבאותם פסוקים בתחלת ישעיהו זה ז סוכות. "לצל יומם מחרב" = מלכות. יש כאן המשכה משבע חכמות למלכות – "הוי' בחכמה יסד ארץ"; "וסכה תהיה" במילוי = 676 = הוי' ברבוע כללי, "וסכה תהיה לצל יומם מחרב" במספר קדמי = זך [ג בחזקת ג] פעמים נצח, בסוד "נעימות בימינך נצח" הנדרש על סוכות; צהרים = משה). מכוון מאד יפה, בדיוק לפי סדר הפסוק – "ערב בקר וצהרים". רק שלכאורה זה לא לפי סדר האבות – פסח זה אברהם, ערב זה יעקב וצהרים זה יצחק (מי שתקנו את התפלות). היות שהקבלה זו כל כך יפה, אף שהסדר כל כך שונה – זו פנינה. לפי האבות, בסדר של יעקב-אברהם-יצחק, זה כמו ש"היכל הרצון" (כנגד יעקב-תפארת) הוא למעלה "היכל הזכות" ו"היכל האהבה" (שכנגד יצחק ואברהם). ס"ת פסח-עצרת-חג הן חג"ת בסדר של חסד-תפארת-גבורה. על החגים כתוב "שלש רגלים [= בראשית] תחג [= תהו = יש מאין] לי בשנה" – תפארת-חסד-גבורה – וכאן הסדר הוא חת"ג (כשיטת המהר"ל לגבי החגים, שסוכות זה יצחק ויעקב זה עצרת, שלא כמו בכל ספרי הקבלה).] Joomla Templates and Joomla Extensions by JoomlaVision.Com << הקודם - הבא |
האתר הנ"ל מתוחזק על ידי תלמידי הרב
התוכן לא עבר הגהה על ידי הרב גינזבורג. האחריות על הכתוב לתלמידים בלבד