ז. ג' שלבי "זרוק חוטרא" – הפרעת המנוחה, הגבהה מהארץ, זריקה באויר – בדורנו

אחרי כל זה מגיעים לעיקר, מה הם שלשת השלבים – להפריע למנוחתו, להגביהו מהארץ, לזרקו באויר. אז יש חזקה – ג"פ בחז"ל – שנופל על שרשו (ורק הסברנו שהכוונה ליפול על האמא, ואם זה קשור לאיזה נסיון – הנסיון העיקרי הוא בענין הברית, זה האישות של ישמעאל וזה העמידה בנסיון של יוסף וזה בנות מואב אצל פינחס, הכל אותו מכנה משותף, וזה גם הפשט של "בחטא יחמתני אמי" ומה שיהודה לא עמד בנסיון ודוד לא עמד בנסיון, הכל אותו ענין).

מה נקרא היום שלשת השלבים? עכשיו אני רוצה השתתפות של הצבור הקדוש (מי שנשאר). עכשיו אנחנו רוצים להחזיר בתשובה את כל מי שיושב בכנסת, שיפול על השרש שלו, אף על פי שהוא נכרת ויבש. אז דבר ראשון להפריע את מנוחתם, כך אומר הרבי. איך עושים את זה? זה גם המשך של מה שדברנו פעם קודמת, שעיקר האויב שלנו זה לא הערבי, אבל אם עושים פעולות בשטח – צריך להיות בראש של כל בחור שיוצא מכאן, לכל גירסא דינקותא, שעיקר המגמה זה רק להחזיר את עם ישראל וככה להביא לימות המשיח. בשביל השלב הראשון של "זרוק חוטרא" צריך להפריע למנוחתם. אם עושים פעולה בשטח שזה מפריע למנוחה של מישהו, אז הערבי הוא רק אמצעי כאן. אם יש הצדקה, זה רק בשביל שכולי האי ואולי זה יפריע למנוחת מישהו. [יש כאלה שזה מפריע להם, ויש כאלה שלהיפך – רק מחזק אצלם את ההפרדה בינם לבינינו]. בזה אני בדיוק רוצה שנדון כעת. הרבי אומר שצריך סיוע למי שרוצה לחזור בתשובה. יכול להיות שה' מסייע, אבל הרבי אומר כאן לרב – התפקיד שלך, יותר מכל הפלפולים, זה לזרוק אותם לאויר שיפלו על השרש. אבל בשביל זה צריך קודם להפריע להם, הזזה עצמית בלשון החסידות, ואז להגביה מהקרקע, ואז לזרוק באויר (זה לא פשוט, צריך בשביל זה כח) – אז הוא יפול על השרש שלו, שזו התכלית. ישראל אומר שספק אם הפרעתי כך באמת למנוחה שלו. נקח דוגמה אחרת, כמו שהוא כל הזמן מאיים עלי בהקפאה, אם אני יכול לעשות משהו שמאיים על הכסא שלו – זה לכאורה מפריע למנוחתו.

נתחיל מהסוף – מה זאת אומרת לזרוק את אותו חבר כנסת לאויר? לפי הדוגמאות של חז"ל זה לכאורה לזרוק אותו לחוץ לארץ. בשביל לזרוק אותו לחוץ לארץ אני צריך להגביה אותו מהארץ. בהקשר לסיפור הזה חשבנו, בדמיון, על מודעה שיש בה תמונה – מי שפעם היה בניו-יורק יודע איך נראה טקסי צהוב – של ביבי יושב כנהג מונית בטקסי ניו-יורקי, וכתוב "ביבי נתניהו, אנחנו מאחלים לך הצלחה בתפקידך החדש". איפה יש סיכוי שיחזור בתשובה? רק שם (היה שם פעם, אבל לא בתור נהג מונית...). מה כל הישראלים עושים שם, מי שירד מהארץ – "ויוסף הורד מצרימה" – דבר ראשון להיות נהג מונית בנ"י, זה הכי טוב. איך אני יודע שהשיטה הזו עובדת? כל מי שיודע מה קורה בעולם, מטיילים בהודו אחרי הצבא, זו השיטה להחזיר אותם בתשובה. איך קוראים בסלנג שם ליהודים שיורדים מהארץ? זרוקים. ישראלי שמטייל בהודו יש סיכוי שיחזור בתשובה, זה עובד בשטח. גם הישראלים בהודו שחוזרים בתשובה, וגם הרבה-הרבה ישראלים שזרוקים בלוס-אנג'לס ובכל מיני מקומות באמריקה. אם יש איזה סיכוי שהנקודה היהודית תתעורר אצל יהודים זה רק לזרוק אותם לחו"ל. בכל השנים, מאז עמדי על דעתי, חשבתי שהמקום של כל היהודים שעושים צרות בארץ – מקומם לא כאן. אני רוצה שיחזור בתשובה, אבל הוא עושה עול ליהדות כשנמצא כאן ומוטב שיהיה שם. כך חשבתי, אבל לא העזתי לומר – אני יכול לומר למישהו שיצא לחוץ לארץ? זה יהודי, אחי, עלה לארץ ישראל – אני יכול לומר לו לצאת מהארץ? שני טעמים, טעם אחד איך אני יכול לומר לו לרדת מהארץ, הרי הוא עושה כאן איזה מצוה ואני יכול לומר לו לבטל מצוה? טעם שני, אפילו שאתה עושה כאן נזקים – ובחו"ל היית עושה פחות נזקים – אבל מי יודע מה יהיה עם הילדים שלך? הרי בחו"ל, אם לא תחזור בתשובה, יש יותר סכנת התבוללות מאשר כאן. משתי הסיבות האלה נמנעתי כל הזמן מלהכריז שהתיקון של כל אלה – שלהם ושלנו – זה לזרוק אותם מהארץ.

לא מזמן סיפרו לי סיפור יפה מהרבי, שהיה פעם אצל הרבי מראשי הסוכנות היהודית, והרבי שאל אותו על עליה לארץ ישראל – שזה הענין שלו – והוא תיאר את העליה. איך שהוא תיאר את העליה לרבי, כנראה שבאותו זמן ואולי בכלל, רוב היהודים שהסוכנות הצליחה להעלות לארץ היו יהודים מבוגרים, לא צעירים. אז הרבי פנה לאותו איש סוכנות ושאל למה עובדים על מבוגרים – התכלית שלך זה עוד יהודי שיטייל ברחובות ירושלים? אתה צריך רק לעבוד על צעירים שיבנו את הארץ, שיש להם כח. אותו איש סוכנות הסתכל על הרבי ושאל – מה? אין זכות בעליה לארץ? נשמע שאותו איש סוכנות הוא בענין שעולים למות בארץ ולהקבר בה, והרבי אומר לו שזה לא הענין שלנו היום (עם כל הכבוד ללמות בארץ), ואם אתה עובד על עליה – תעבוד על עליה של צעירים.

מה לומדים מהסיפור הזה? זה עזר לי לחדד את הציור (הכל ציור דמיוני), שמי שצריך לזרוק לחו"ל בלי שהמצפון של יכאב שאולי אני גורם להתבוללות, זה דווקא זקנים – מגיל חמישים ומעלה, שאין כבר סכנת התבוללות, כי אין כבר ילדים. את הצעירים אני צריך להביא לכאן, אני יכול להביא אותם לישיבה ולחנך אותם. ומה לגבי המצוה? אמרנו שהיו לי שני טעמים שקשה לומר – התבוללות ומצוה. את בעית ההתבוללות פתרנו, על ידי שנזרוק רק זקנים. הצעירים בדרך כלל בסדר, רק הזקנים מקלקלים, ובודאי אם מביאים דם חדש מחו"ל – ודאי יהיה טוב. לגבי הבעיה הראשונה נפל לי האסימון למה אצל הרמב"ם אין מצוה של ישוב ארץ ישראל. הרמב"ם היה איש פקח, וזה בדיוק מה שהוא חשב. הבין שאם אני אעשה מצוה של ישוב א"י יהיה קשה לי לזרוק יהודים מכאן. מותר לצאת מהארץ לצורך פרנסה – התפקיד החדש שלו מחכה לו שם. אם הארץ הולכת להקיא יכולה להקיא את כולנו ח"ו, ואת זה רוצים למנוע. עכשיו פתרנו את שתי הבעיות.

למה חילים אחרי השירות בצה"ל רוצים לטייל בהודו או בכל העולם? כי השרות בצבא הצליח להפריע את מנוחתם. עוד לא לכיוון יהדות, אבל עלו להם קצת עצבים בצבא – צריכים להרגע. זה פשט, כל אחד יודע את זה. זה דוגמה שהצבא הפריע את מנוחתם. מה שאנחנו מנסים לפעול בתוך הצבא זה עוד יותר להפריע. לשרוף זה משהו אחר, אבל כל מבצע הסרבנות זה סוג של הפרעת מנוחת החילים. לכולם צריך להפריע. כל מי שעוד לא התקיים אצלו "יתבררו ויתלבנו ויצרפו רבים" – שברור לו הכיוון האמיתי וברור לו שיעמוד על העקרונות במסירות נפש –  צריך להפריע את מנוחתו. יש גם רבנים שצריכים להפריע את מנוחתם. בלהפריע את מנוחתם יש הצלחות בשטח. צריך כל הזמן להיות מתוחכמים איך לעשות את זה יותר טוב, מהכנסת אל הרבנים, כל אחד לפי ענינו. גם חילים, כל אחד. [ודאי שה' יכול לעשות את זה, ועושה את זה כשמרחם, אבל גם אנחנו צריכים ללמוד איך לעשות את זה – להיות המסיעים לחזור בתשובה. ה' רוצה שנעזור לו.]

להגביה אותו מהארץ זה יותר מסובך. להפריע את מנוחתו יותר קל להבין, אבל מה זה להגביה אותו מן הארץ? הדבר הראשון שבא למחשבה זה שמעון בן שטח – לשלוח מאה ועשרים בחורים שלנו לכנסת שכל בחור יתפוס חבר כנסת וירים אותו. מה הסיפור הזה אומר לי, אם לא עושים את זה פשוטו כמשמעו? למה היו צריכים להגביה את המכשפות מהקרקע? כי יונקות את כחן מהארץ. אז מה זאת אומרת שבחור מרים אותו מהארץ? איני יודע אם כולם ראו את גילוי הדעת שכתבנו לאחרונה. בכלל, אנחנו יודעים שלדעתנו אפשר לעשות הרבה מאד עם דיבור, ועוד לא התחילו לנצל את יכולת הדבור והכתיבה לפעול את פעולתן. כשמצהירים – כמו במסמך האחרון – שעצם האמירה הברורה שאתה לא בעל הבית על הארץ, שהארץ לא שלך, ואתה לא יכול לסחור בארץ ישראל פועלת. במכון התורני שלנו מדברים כל פעם שהערבים גונבים את האדמה, אבל זה כסף קטן – הממשלה גונבת את כל ארץ ישראל, כי היא מחזיקה בעל-הביתשיקייט כאילו כל הארץ שלה. כמה שיותר לנתק את זיקת הבעלות, זה פשט אחד של הגבהה מן הארץ. יותר חמור מזה זה גם לומר לו שאתה בוגד בארץ ישראל ובעם ישראל. אם הצלחת כבר להפריע את מנוחתו, ואתה מוסיף לך שאתה אנטי-ציוני (לא יודע אם זה עדיין אומר משהו) – האנטי-ציוני הכי גדול שיש במדינה – אתה פועל נגד כל האינטרסים של עם ישראל בישוב ארץ ישראל. אולי היום המלה הזאת לא מדברת לאף אחד – אצל אנשים פשוטים זה עדיין כן מדבר. אתה גם בוגד בארץ, מזיק לה, והארץ לא שייכת לך. צריך מועצת חכמי חלם איך להגיד את זה שיאבד את האחיזה (דרך אגב, כבר התחלנו לייסד חלם-עילית). צריכים לעשות חושבים איך מגביהים אותם מהארץ.

אחר כך, לזרוק באויר. או שזה פשוט להצליח להוציא מהארץ. רציתי לומר שקצת להפריע את מנוחתם עשינו, אבל את שני השלבים הבאים לא עשינו נכון להיום. לזרוק לאויר זה להיות נהג מונית בניו-יורק, או תפקיד אחר. מסיפורי הימים האחרונים, יש מושג שאשה זורקת את הבעל מהבית – לפעמים קורה כזה דבר. היות ששמעתי על כמה סיפורים יש לי את זה בראש. הבעל בא ובכה שאשתי זרקה אותי מהבית – מה עושים? אני מודה שלא הייתי בן אדם, אבל בכל אופן מה עושים. לעניננו, הפעולה ששייכת לנשים – לפעול אצל הנשים של אותם אנשים, שיזרקו את הבעלים מהבית פשוטו כמשמעו. גם קצת פועלים בכיוון הזה, אבל צריך להגביר – זה פעולה טובה. [מה הרבי התכוון בשלשת השלבים בפשטות? זה השלב הבא].

עד עכשיו דברנו על שלשת השלבים בתור דינים, בלי חסידות, צריך עוד ממד. נתחיל, כדי שיהיה שיווי משקל: כעת אני פותח ממקום אחר, שכל הכחות האלה זה פעולה של התורה.

תלמיד נכנס לישיבה, אז מה אתה הר"מ לומד איתו כדי להפריע את מנוחתו? מה הספר הכי טוב לזה? זה מאד חשוב לכל מי שמלמד תורה. בגדול, הייתי אומר שזה ספרי מוסר. שאם ספר מוסר מצליח אז הוא יפריע את המנוחה שלך – זה הכל. היו ישיבות שלא רצו שמישהו יפריע את המנוחה שלי, חוץ מזה שגם בטול-תורה שמישהו יפריע את מנוחתי, לכן לא רצו ללמוד מוסר. היו ישיבות ליטאיות שהבינו שקצת להפריע את המנוחה זה גם טוב למשהו, חמש דקות להפריע את המנוחה, לכן הרשו ללמוד מוסר חמש דקות במשך היום.

מה מגביה מהארץ? קודם חשבתי שלהגביה מן הארץ זה קבלה ולזרוק באויר זה חסידות (רוצים לזרוק לאויר כזה שתפול על השרש שלך, זה אויר מיוחד, כדלקמן). אחר כך חשבתי שאפילו כדי להפריע את המנוחה יש ספרי חסידות – במיוחד ספרי ברסלב (לאו דווקא לקוטי מוהר"ן), שלכן קוראים לזה מוסר חסידי, כמו ספר מוסר אבל על בסיס חסידות. זה מאד טוב כדי להפריע את המנוחה, בעיקר אם אתה צריך לקום חצות וללכת להתבודד באמצע הלילה. להגביה מן הארץ, מי שהכי טוב בזה זה רבי שלמה מקרלין – זו ההתמחות שלו. כך אדמו"ר הזקן אמר עליו. בשבילנו כעת הוא מייצג את החסידות הכללית. אדמו"ר הזקן אמר שחברי רבי שלמה מקרלין – שניהם תלמידי המגיד – הוא טפח אחד מעל הקרקע, ואני אלפים אמה מעל הקרקע. לפי זה מאד ברור, שללמוד חסידות כללית – שזה לא משהו פשוט בכלל, זה משהו מאד עמוק ונוגע לנימים הכי עמוקים בנשמה (מי שזוכה, במיוחד כמו אצל רבי שלמה מקרלין) – התפקיד שלו הוא להגביה מהקרקע, לנתק מהזיקה לחומריות. לזרוק לאויר זה השכלה גבוהה, כמו אלפים אמה שאדמו"ר הזקן אמר.