סוחר וגבאי

ספרנו מאדה"ז ומהרבי המהר"ש – מסתמא יש סיפורים מכל אחד מהרביים, אבל איני זוכר. אבל עיקר מה שרציתי להגיד זה מהרבי הרש"ב – הראשון שחזר את "איתא במדרש תילים" – בתורת שלום (פעמיים, בהתחלת הנשיאות, בהיותו צעיר לימים, ובסוף ימיו). הוא אמר שהייתי יכול להסתדר הכי טוב כסוחר, ולא הייתי צריך להיות רבי, אבל מה אני יכול לעשות שעשו אותי 'גבאי' (יש לציין שאמו של מ"מ תחי' קבלה תשובה מהרבי באגרות קדש שהאב יחגוג את יום הבר מצוה של בנו הבכור בבית הכנסת ששם הוא גבאי. וידוע בקבלה שסוד גבאי רשום בראשי התבות של התחלת השם של מב אותיות, שם העליה – עלית הנשמה עד עולמות האין סוף – "אנא בכח גדולת ימינך [תתיר צרורה בצרור החיים]"). זה מתאים לכאן – הערכה ליהודי הפשוט. גם אצל הרבי רואים שבהתחלה הוא חפש פרנסה באופן הרגיל (כמהנדס אניות).

"כי ימות באהל" למעליותא

זבולון נקרא על שם "הפעם יזבלני אישי" – בית זבול, בית המקדש (כמאמר שלמה "בנה בניתי בית זבול לך מכון לשבתך עולמים"). אבל כנראה אצל המתנגדים מפרשים מלשון זבל... (מי שמוכן להתעסק בזבל) – מצוה להתלוצץ ממתנגדים (בענין זה) – בזה הבעל שם טוב נאבק, בזלזול שלהם, איך שמזלזלים ביהודים פשוטים. "אדם כי ימות באהל" זה כנראה יששכר, למה מת? מת להיות זבולון. ואם כל כך רוצה – יצליח. בספר תורה של רבי מאיר היו שני דברים מיוחדים – "כתנות אור" (במקום "עור") ו"טוב מות" (במקום "טוב מאד") כנ"ל. כנראה שקשור זה בזה, מי שהוא לא עור, שעיניו פקוחות (שאשתו, ברוריה, מאירה עיניו, כנ"ל) והכל עבורו אור, והוא מלובש כתנות אור ב-א ("פשתן לובש", פשתן = יששכר, העוטה תורה אור כשלמה, סוד רחל אמנו אליה נאמר "יש שכר לפעולתך וגו'"), הוא זה שאצלו רואים ש"טוב מות" (סוד "מעמידתו על רגליו" בתחית המתים – "מצא אשה מצא טוב" כאשר סרה הטפה המרה מהמות "את האשה", מצא ומוצא כאחד, וד"ל), הוא מאיר עיני חכמים בהלכה, הוא בחינת משיח (היחיד בין החכמים שאמר על עצמו שהוא משיח – ברח בגלל מעשה ברוריה, שלולא זה היה משיח בפועל, ואמר לפני שנפטר בעסיא שישימו אותו בארון והים יקח אותו לארץ ישראל ויודיעו לבני ארץ ישראל שהנה משיחכם בא). הוא מיוחד – לא עמדו על סוף דעתו וכו' מראה פנים וכו' כנ"ל.

האריז"ל אומר שכל זרעו של הבל צריך למות לפני ביאת המשיח. על פי פשט יששכר זה הבל וזבולון זה קין. אם אמרנו ש"אדם כי ימות באהל" זה יששכר, שהוא לומד באהלה של תורה, והוא 'מת להיות זבולון' – זה על דרך שהרבי הרש"ב אמר שמי יתן והייתי סוחר אבל מה אני יכול לעשות שעשו אותי גבאי. זה בחינת רבי מאיר, שהבל מת להיות קין. כדי שהוא יבין שהוא צריך למות להיות קין – הוא הרג אותו פעם ראשונה... [יש סינדרום כזה בפסיכולוגיה – אפילו ימ"ש אצל הנאצים היה כזה דבר – שהאויב שלך משפיע עליך לרצות להיות הוא, להשתעבד אליו. אז אם קין הרג את הבל הפסיכולוגים יאמרו שמעכשיו הוא רוצה להיות קין, עד כדי כך שהוא מת להיות קין. היו כאלה הרבה דברים בשואה. כאן בארץ זה גם אותו דבר].