אחרי זה יש עוד שני עמודים בפרק זה, שמסביר מה שאמרנו קודם שההתעוררות של ימים נוראים לא בהכרח תחזיק מעמד. נוסיף עוד ווארט שמוסבר לקמן, חב"די לגמרי: מתי יש סיכוי שימים נוראים יחזיקו מעמד? רק אם עבדת קשה בכחות הפנימיים כל השנה כולה. אם יגעת וטרחת במשך כל ימות השנה ב-צ של הצלם, אז "מי שטרח בערב שבת יאכל בשבת" – כאשר יבואו ימים שתזכה לגילויים של חיה-יחידה זה יחזיק מעמד. אבל אם לא היית 'עובד' כל השנה כל הברקים של ר"ה ונעילה של יו"כ זה יהיה חויה יפה לזמנה, אבל לא יחזיק מעמד. [יוסי: אבל מה אומרים בניסן?] ניסן זה התחדשות אמיתית. הצירוף שכוונו היום במוסף זה "ישמחו השמים ותגל הארץ" – שם הוי' ישר – זה העבודה של ניסן, ישמחו השמים, הרוחניות, ותגל הארץ, הגשמיות. הנשיא של היום היה נחשון בן עמינדב, מס"נ. כאן המקום להזכיר שכולם לא ישכחו לומר את הנשיא כל יום, ומי שעוד לא עשה ברכת האילנות – זריזין מקדימין. ואז בערב פסח עוד ברכה, ברכת החמה בע"ה.

ניגון חדש לפרק קח

הפרק החדש של הרבי זה קח, ונלמד עליו ניגון – הפסוק הראשון אחרי הפתיחה והאחרון (שבלי נדר נסביר בע"ה בסעודת משיח): "נכון לבי אלהים אשירה ואזמרה אף כבודי" – "באלהים נעשה חיל והוא יבוס צרינו".

היה צריך להיות חתן וכלה, אז רק לכבוד החתן: החתן הוא מנגן מעולה, פסנתרן עולמי אפשר לומר, ומה שהוא הכי אוהב זה 'לדפוק בסים'. אז לכבודו חברנו על הפסוק "והוא יבוס צרינו". זה לכבוד החתן, שיבוס צרינו עם הרבה בסים. "באלהים נעשה חיל" זה סופרנו, אבל "והוא יבוס צרינו" זה בסים. לחיים לחיים!