חן-יפי-חן

יצא שיש חן עליון וחן תחתון – רבי יוחנן זה חן – ועל זה כתוב "תשואות חן חן לה". יש שתי דרגות של חתונה. אמרנו שהיום הזה, יב סיון, זה יום החן של מתן תורה. ממילא כל מי שמתחתן ביום הזה שייך לחן. בכלל חן זה לשון חתן, לשון חתונה. כל החתונה של היום, יב סיון, זה חן – מציאת חן. אבל יש שתי מדרגות, שזה נקרא "תשואות חן חן לה", חן של רבי יוחנן בן דהבאי, וחן של רבי יוחנן סתם. יש גם מדרגה באמצע (והיינו מה שישנם תנ"כים מדויקים שבהם נמצא פסיק טעמא בין שני ה"חן" ב"תשאות חן חן לה", אך יש תנ"כים מדויקים אחרים שאין שם פסיק טעמא. סוד הפסיק טעמא הוא ענין הצמצום, או לעניננו, הפרסא שבין אצילות לבי"ע. לפי הגירסא שיש פסיק טעמא בין שני ה"חן" היינו שהחן השני הוא בחינת החיות דבחינת כח, דעת רבי יוחנן אליבא דרמב"ם, אך לפי הגירסא שאין פסיק טעמא בין שני ה"חן" היינו שהחן העליון מאיר ממש במקום החן התחתון, והיינו כדעת הראב"ד, החיות דבחינת אור, והוא סוד "משה משה לא פסיק טעמא בגווייהו", וכמבואר בדא"ח שגם בבי"ע מאירה נשמתו כמו שהיא באצילות, וד"ל). כמה שוה יוחנן-יוחנן? רמח = אברהם, זה הראב"ד. יש יוחנן למעלה ויוחנן למטה, ובאמצע מחבר אותם הראב"ד. כתוב גם בסוף משלי, בסוף אשת חיל, "שקר החן והבל היפי, אשה יראת ה' היא תתהלל" בחן וביפי שלה (כמו שמובא בשם הרבה אחרונים). בסוגיה הזאת, בסימן כ"ה באבן העזר, מי שמביא את זה מפורש זה "עזר מקדש" (פירוש מאד חשוב), אבל גם הרבה אחרונים לפניו כתבו פירוש זה לפניו (ש"אשה יראת הוי' היא תתהלל" בחן וביפי שלה). לפי זה צריך לומר שיפי זה גם ממוצע בין חן עליון לחן תחתון. כלומר, יש "חן חן לה", ויש מדרגה של יפי באמצע. תן לחכם ויחכם עוד בציור הזה של חן-יפי-חן – משהו מופלא בסימטריא שלו (חן זה סימטריה).  חן יפי חן = ריו = יראה = ג"פ עב וכו' (היינו שזה חסד-חסד-חסד). תן לחכם ויחכם עוד.

אם כן, נתנו שלש דוגמאות למה שכותב כאן שיש יחו"ע, יחו"ת, וביניהם אור שבדרגת יחו"ת אך זה למעלה מיחו"ת – הארה דיחו"ע במקום היחו"ת. או שזה יחוד וזיווג השבת בחול – "היום יום ראשון בשבת וכו'", או הדבר מהכי עמוקים בחסידות חב"ד, היכולת להרגיש גם למטה בבי"ע יחו"ע (מושגים אלו ממש, כפי שהם בעבודה), או הראב"ד בין שני רבי יוחנן (בתור סוגיא בנגלה).

לחיים לחיים! מזל טוב מזל טוב. כל מי שמתחתן ב-יב סיון שייך לרבי, כי יב סיון = מנחם, "מנחם שמו". הערב יש חתונה של בן של אחד התלמידים – מנחם מתחתן עם חיה – מנחם עולה ו"פ חיה. כל צירופי חיה יחד, כל הפרצוף של חיה, זה מנחם. כן ירבו – ספרים ונשמות.