השלמה (ט"ו סיון):

"שמע ישראל וגו'", "והיה הוי' למלך וגו'", "ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד"

עוד דוגמה פשוטה ליחו"ע ויחו"ת והאמצע, נושא שדובר כמה פעמים: יחו"ע זה "שמע ישראל" ויחו"ת זה בשכמל"ו. כתוב שיש עוד פסוק באמצע. כל הבשכמל"ו זה ממוצע – אנשי יריחו היו כורכין על שמע – בשביל להגיע מ"שמע" ל"ואהבת". בגמרא מחלוקת אם "שמע ישראל" זה מלכויות, ואנו פוסקים כרבי יוחנן (גם קשור ליוחנן) שזה מלכויות וכך נוהגים בר"ה. רש"י כותב ש"הוי' אלהינו הוי' אחד" זה "הוי' אלהינו" בעוה"ז ו"הוי' אחד" לע"ל, כאשר יקוים "והיה הוי' למלך על כל הארץ ביום ההוא יהיה הוי' אחד ושמו אחד", היינו שהפסוק בזכריה הוא פירוש לפסוק הזה (כל פסוק בנביא זה פירוש על פסוק בתורה, וזה פירוש לפסוק זה). לכן הפסוק הזה הוא הממוצע, "והיה ה' למלך וגו'" מביא את ה"ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד". יש רמזים יפהפיים בזה, והפסוק הזה הוא היחו"ע המאיר במקום היחו"ת.

הרמזים בזה

ידוע ש"שמע ישראל הוי' אלהינו הוי' אחד" זה כפולה של 13 ו"ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד" כפולת 7 (אחד מהכללים אצלנו שכפולות 13 זה זכר יחסית לכפולות 7 הנקביות). "והיה הוי' למלך על כל הארץ ביום ההוא יהיה הוי' אחד ושמו אחד" זה כפולת 7 בריבוע – 23 פעמים 13 בריבוע (קסא זה ז"פ 23, ו-ז בריבוע פעמים 23 זה "והיה הוי' למלך וגו'"). בשכמל"ו זה 1358 = ז"פ צדק = יד"פ מהיטבאל. שניהם יחד (הארת יחו"ע ביחו"ת) עולה 2485 = משולש 70. בפסוק "והיה הוי' למלך" יש מו אותיות (ב"פ 23) ובשכמל"ו יש עוד כד אותיות (כידוע בכוונות) – יחד זה 70 אותיות (והגי' 70 במשולש כנ"ל). "שמע וגו'" זה הוי' פעמים גדול, אלהים פעמים אחד. רק ב"שמע ישראל" יש כה אותיות (סוד "עד כה" – עד רבתי ו-כה אותיות). בפסוק "והיה הוי' למלך" יש יג מילים. ב"שמע" ובבשכמל"ו יש ו מילים בכל אחד. סה"כ זה כה מילים, כנגד ה-כה אותיות המקוריות של "שמע ישראל". כמו ש"שמע ישראל" זה ריבוע של ה, כך כל הרכב הפסוקים זה רבוע של ה מלים. רואים פה משהו מאד יפה, ש"שמע ישראל" זה פסוק בתורה, "והיה הוי'" זה פסוק בנביא, ו"ברוך שם" זה בכלל לא פסוק – תושב"ע, הלל"מ. רק שצריך את הפסוק בנביא כדי לחבר את הפסוק מהתורה לפסוק של ההלכה.

שמע כולל שתי בחינות ביחו"ע גופא

אפשר לשאול, שאם יש התכללות יחו"ע ביחו"ת צריך להיות משהו דומה – התכללות יחו"ת עדיין בתוך יחו"ע. אפשר לחפש עוד פסוק, אבל זו טעות, כיון ש"שמע ישראל" זה מצוה אחת לומר ערב ובקר, היינו שיש בזה שתי בחינות – בחינת יום ובחינת לילה. שתי הבחינות של שמע גופא זה יחו"ע שביחו"ע ויחו"ת שביחו"ע. איך על פי פשט? יש שני פירושים מי אמר "שמע ישראל", על פי פשט משה אמר לדור שנכנס לארץ, אבל לפי חז"ל השבטים אמרו את זה ליעקב – "כשם שאין בלבך אלא אחד כך אין בלבנו אלא אחד". אם זה השבטים שעולים ליעקב זה התכללות יחו"ת ביחו"ע, ואם משה אומר זה יחו"ע שביחו"ע.