ו. "תודיעני ארח חיים, שבע שמחות את פניך, נעִמות בימינך נצח"

עכשיו נעבור לעוד משהו, ואחרי זה נעשה הפסקה, ואחרי זה נגיע לעיקר (כידוע, מתוך הנסיון, השיחה הראשונה זה רק חימום): בפרק הזה של המאמר הרבי מביא את הפסוק שאמרנו קודם, אולי הפסוק הכי חשוב של הנצח – "נעימות בימינך נצח". אומרים את זה בסיום הקפת הנצח בשמחת תורה. הפסוק הזה מסיים את פרק ט"ז בתהלים, "מכתם לדוד". מי שמכיר את התיקון הכללי של רבי נחמן יודע שהוא מתחיל בפרק זה – "מכתם" זה המשכה מהכתר ליסוד, לכן מתחיל מזה. בזהר נאמר על "נכתם עונך לפני" שאין תשובה על פגם הברית (וזה שמדבר על פגם הברית דווקא רמוז בתחילת הפסוק, בתבה שלפני "נכתם": "כי אם תכבסי בנתר ותרבי לך ברית נכתם עונך לפני נאם אד' הוי'"), "נכתם עונך לפני" ר"ת נעל – זה נעול, אין תיקון (אמצעי וסופי תבות "נכתם עונך לפני" = 676 = הוי' ב"ה בריבוע כללי, סוד 'ארבע פני המרכבה' שיתבארו להלן, לרמוז שמי שתיקן את סוד המרכבה שבו בזה תיקן את פגם הברית שלו, וד"ל). לכן מתחיל בזה – "הכל הולך אחר הפתיחה". נוהגים לומר את הפרק הזה בלויה. מאד מענין שהסיום שלו זה "נעימות בימינך נצח", שזה נצחון וגם חיים נצחיים. יש הרבה סיבות למה זה הפרק של הלויה. גם "שויתי הוי' לנגדי תמיד" נמצא שם, והמדרש גם מקשר בין "שויתי הוי' לנגדי תמיד" לבין "נעימות בימינך נצח" – זה הספר תורה של המלך, שביד ימין שלו, שעל זה נאמר "שויתי הוי' לנגדי תמיד". זה הספר שהוא יוצא בו לקרב, הספר שמעורר בו את מדת הנצח, הספר של בזבוז האוצרות שלו (וכפי שדובר באריכות אודות ספר התורה של המלך בהתוועדות כ"ד טבת).

מה כל הפסוק? "תודיעני ארח חיים שבע שמחות את פניך נעמות בימינך נצח". יש עשר מילים לפסוק הזה, שחותם את פרק ט"ז. זה מתחלק לשלשה חלקים – "תודיעני ארח חיים", "שבע שמחות את פניך", "נעמות בימינך נצח". בכל חלק יש בדיוק אותו מספר של אותיות – לא אותו מספר של מילים, שזה 3-4-3 – יד אותיות (חיים במספר קטן, התבה המסיימת את החלק הראשון) בכל חלק. ה' ברא את העולם ב-ג ידות, שם של מב אותיות, "יד הגדולה" ו"יד החזקה" ו"יד רמה" ("ובני ישראל יוצאים ביד רמה"; יד יד יד בהכאה פרטית, י פעמים י פעמים י ועוד ד פעמים ד פעמים ד = 1064 = יד פעמים לא אדם, כאן גילוי ידו – כחו [כח = יד יד] – של ה"לא אדם הוא להנחם", של "נצח ישראל"). כלומר ש"תודיעני ארח חיים" זה "יד הגדולה", ו"שבע שמחות את פניך" זה "יד החזקה" ו"נעִמות בימינך נצח" זה "יד רמה". כשעושים את הגימטריא של כל הפסוק – הפסוק של השנה הזאת – עולה 3360. מספר זה כמובן מתחלק בעשר, כלומר שיש ערך ממוצע לכל מלה, אבל הוא גם מתחלק ב-מב, כך שיש ממוצע לכל אות. הסיכוי שיתחלק גם בעשר וגם ב-מב זה אחד ל-420, הסתברות קטנה ביותר, אבל כך יוצא כאן – זה ודאי מכוון. הממוצע של כל מלה זה 336 – פורים. אבל הממוצע של כל אות זה 80, האות פ, האות ה-טוב באלף-בית. יש בפסוק הזה רק אות פ אחת, "את פניך", והיא האות ה-טוב מסוף הפסוק, מסוף הפרק. פ זה יסוד, כלומר שיש כאן תיקון הברית בפסוק. יש עוד דברים מופלאים, שנשאיר להשלמות, במבנה של הפסוק.

איך חז"ל מפרשים במדרש? דוד מבקש מה' "תודעני ארח חיים" וה' עונה לו "דוד, חיים את בעי?" ואחר כך יש ארבע דעות בחז"ל, כאשר שלש דעות מתחילות "צפה ל..." ודעה רביעית בסגנון אחר. "רבי יודן אומר, דוד חיים את בעי? צפה ליראה – 'יראת הוי' לחיים'", יראה מביאה חיים. אחר כך יש ר' עזריה, ויש שתי דעות – שתי גרסאות – מה הוא אומר: "... צפה לתורה, שנאמר 'עץ חיים היא למחזיקים בה'", "... צפה ליסורין, שנאמר 'דרך חיים תוכחות מוסר'". כתוב "נר מצוה ותורה אור", אבל "ודרך חיים" – שזה כמו "ארח חיים" (מבחינה זו יותר מתאים מהדעות האחרות) – "תוכחות מוסר". אחר כך בא רבא, "דוד חיים את בעי? עשה ואכול" – תעשה מצוות, מעשים טובים, ותאכל את הפירות בעולם הבא (וגם בעולם הזה). רוצה חיים? עשה! יש לנו מקור מאד חזק כאן לדברי הרבי, שתמיד אומר "המעשה הוא העיקר" – לא היראה וכו'. הוא לא מקבל את הדעה של יראה, וגם לא תורה או יסורין – לא צריך לצפות לשום דבר, רק עשה ותאכל. יש בפסוק ג אותיות ע – "תודיעני... שבע... נעמות" – ג דברים שצריך לצפות להם, להסתכל בעין (ע), אבל רק פ אחת, של "פניך" הפה מוכן לאכול, אבל בשביל זה צריך לעשות. זה סימן יפה בפסוק לכל המדרש. [ועוד: הערך הממוצע של ג התבות שבהן האות ע – תודיעני שבע נעמות – הוא מלכות, המשולש של אל – איה פעמים אל = אברהם אברהם. שאר תבות הפסוק = 1872 = חסד פעמים הוי' ב"ה. בלי ג אותיות ה-ע שאר אותיות שלש התבות עולות חי פעמים וחי בהם! פניך = פ פ, והיא התבה היחידה בפסוק שמחלקת את כל הפסוק: 3360 = 21 פעמים פניך, הכל רומז לגילוי עתידי, אהיה = 21, של פניך של השי"ת, ודוק. ארבע התבות – תודיעני שבע פניך נעמות = 1648 = "נתיב לא ידעו עיט ולא שזפתו עין איה" הנ"ל, פסוק שגם בו זה יש ג אותיות ע ואות פ אחת! פניך = 10 פעמים איה, וד"ל].

יש סימן לארבעת הדברים במדרש, ובשביל זה צריך להחליף תורה בחכמה ("אורייתא מחכמה נפקת") – אבל אז יוצא כל כך טוב שזה מצדיק את ההחלפה. כמו שיש סימן שנזכר בהלכה לארבעה צריכים להודות, "וכל החיים יודוך סלה" (חולה, יסורין, ים, מדבר), כך כאן יש ארבעה דברים שעל ידיהם משיגים החיים ("תודיעני ארח חיים"): חכמה, יראה, יסורין, מעשה (רק יסורין זה מכנה משותף עם סימן החיים של ארבעה צריכים להודות – יסורין = פורים, הערך הממוצע של כל אחת מעשר תבות הפסוק "תודיעני ארח חיים שבע שמחות את פניך נעמות בימינך נצח", כנ"ל). חכמה יראה (ר"ת חי) = 289, טוב בריבוע, סוד "ברא אלהים", כמבואר במ"א בסוד מאמר חז"ל "אם אין חכמה אין יראה ואם אין יראה אין חכמה". כשמוסיפים יסורין, אזי חכמה יראה יסורין (ר"ת חיי) = 625 = יהי בריבוע = ה בחזקת ד, סוד אדם (מאד) במילוי: אלף דלת מם. הכל – חכמה יראה יסורין מעשה = 1040 = 40 פעמים הוי' ב"ה, סוד ארבעת בני אהרן – נדב אביהוא אלעזר איתמר, כמבואר במ"א, וד"ל. והוא עולה חיים (הר"ת) ועוד ג"פ חי בריבוע!