ו. תעלומת חיי רבא

אביי חי ששים שנה ומחלוקת לגבי רבא – אם הגירסא בגמרא שרבה חי ארבעים שנה או רבא ארבעים שנה. על זה שזה רבא יש קושיות אדירות, לכן בסוף רוב האחרונים אומרים שבכל מקום צריך לגרוס רבה (יש תוס' כזה, ושם זה מחלוקת רש"י ותוס'). יש עוד מחלוקת, אם רבא היה כהן או לא – רש"י כותב כמ"פ שהיה כהן (מבית עלי), ויש מי שאומר שלא (אולי בית עלי מצד האמא). יש שלש דעות לגבי רבא (פלגינן אותו לכל הכיוונים, הכל פרדוקסים – אחד ההסברים של המכניקה הקוונאטית זה עולמות מקבילים, והדוגמה העיקרית זה לגבי רבא) – שחי ארבעים שנה (גם על פי קבלה, כדלקמן), שחי שבעים וארבע שנים (ארבע עשרה שנים אחרי אביי, שחי ששים שנה), שחי חמישים ושלש שנים (ביום שמת רב יהודה נולד רבא, ביום שמת רבא נולד רב אשי; יש גמרא שרב יהודה שלח בנו לשליחות ומתוך זה שהרגיש 'גדול' שלח את אביי לקבל עדות, סימן שהיה גדול, וזה בחיי רב יהודה, אז הוא לא בן גילו של רבא; לפי סדר הדורות רב יהודה מת ב-ד'ס ורבא ב-ד'קיג, אז חי 53 שנים).

צריך להבין את המתמטיקה בזה: 40, 53, 74. ההפרשים הם 13 ו-21, אז אפשר לעשות בסיס משני הפרשים, אבל כאן אני חושב אחרת, כי 13 ו-21 זה מספרי חתך זהב, בסדרת האהבה, אז נגיד שלפי זה נבנה את הסדרה. אז לפני זה צריך להיות רבא בן 32, 27, 24, 22, 21, 20 (מדלג על 23 – אביי) – רבא מתחיל מגיל 20 (חצי מהדעה של 40), הגיל שבו נבראו אדם וחוה (אדם הוא יציר כפיו של הקב"ה, כמו שנאמר "ותשת [לשון אל תשת רשע עד] עלי כפכה", כף ר"ת כשר פסול כנ"ל, ו-כ = 20, ב כפים של הקב"ה כנגד אדם וחוה, יחד 40, חיי רבא לדעה ראשונה, ודוק). יוצא כאן שבעצם החיים הכפולים ומכופלים של רבא מתחילים מגיל 20. הרבא הבא יהיה בן 108. אח"כ: 163 252 396 629 (המספר הבא כבר יעבור את האלף שנים שניתנו לאדם הראשון לאחר החטא). עד כאן: 20 21 22 24 27 32 40 53 74 108 163 252 396 629 = 1861 = אדם קרוב אצל עצמו אדם קרוב אצל אשתו (= "בן פרת יוסף בן פרת עלי עין" ע"ה כמבואר לקמן).

רבה מלך בגיל 18, כי הרי מלך 22 שנה ונפטר בן 40, ולכן כשיושבים לפניו אביי ורבא זה כמו מדריך נוער – שואל אותם "למי מברכים" ואומרים ש"לרחמנא", "והיכי יתיב"? רואים שרבא לא מהסס, אלא מיד מצביע למעלה (אותה פקחות), ואביי יוצא החוצה ומצביע לשמים (כמבואר שתי בחינות אלו במ"א בסוד הצמצום). רבה אומר להם תרווייכו (בסיפור הקודם היה תרוייהו) רבנן הויתו, בוצין בוצין מקטפיה ידיע. משמע שהם בני אותו גיל, פחות או יותר (והיינו מקור הדעה הנ"ל שרבא חי עד שנים, יד שנים לאחר הסתלקות אביי שחי ס שנים). רבא הוא מצד הבל ואביי מצד קין – רבא הוא גלגול של לוט משרש הבל דרך נעמה העמונית (בגלגול). האריז"ל רומז את כל החכמים בפסוקים, ואותו ב"ויקחו את לוט ואת רכשו [רכש אותיות כשר – אם הוא פסול הוא כשר] בן אחי אברם" (וצריך היה להיות "את לוט בן אחי אברם ואת רכשו"). אברם זה רבא מ – שחי מ שנים (יש מי שכותב כך, אבל לא האריז"ל). זהו שהוא מנעמה, מעמון ולא ממואב, זה "פלגינן דיבורא". שתי בנות לוט באו, ושתיהם אמרו ששכבו עם אביהן והקטנה לא רצתה לפרסם לכן קראה לו בן-עמי. אבל בעצם יש כאן פלגינן דיבורא – מאמינים שאבא שכב עם מישהי, אבל לא איתך, ואת בהריון ממישהו, "בן עמי". האריז"ל אומר שזה השרש של רבא, וזה דוגמה קלאסית של פלגינן דיבורא – שכב, אבל לא איתך, לכן היא למדה להסתיר את זה.

ניגנו שוב הניגון של רבי הלל.

נאמר ווארט: לפי החיים השניים, שחי 53 שנים, אומר שמלך בגיל 39, אבל אולי כבר נכנס לשנת ה-40 ואז אפשר להגיד שחי ארבעים שנה זה עד שעלה לגדולה, ואז מוחלין כל עוונותיו וכאילו נולד מחדש. אבל מי שהוציא אותו מהעולם המקביל, בו היה אמור למות בגיל 40, זה בת רב חסדא בכך שכל הזמן שמה ידיה עליו בבית הכסא. בית הכסא זה מעבר יבק, שם עוברים מעולם לעולם, ומה שמסוכן זה השעירים שרוקדים שם.

מה זה היום בית הכסא? זה להכנס לכנסת. שם "ושעירים ירקדו שם". צריך שם את בת רב חסדא שתשמור ותשים עליה ידים – אם אין לו בת רב חסדא לא כדאי להכנס לזה. אם יש לו – יכול לעלות לגדולה ולמלוך, רק שהיא כל הזמן תשמור עליו שם. שתעשה חלון ותשים את הידים שלה על הראש שלו. לחיים לחיים!