אברם העברי

בכל אופן, גם אברהם אבינו אמר "ואנכי עפר ואפר". אדם היה אבא שלהם ואני הצאצא שלהם – של עבר-פלג-רעו. זה רמז מאד מופלא של המלה עפר בפסוק הזה. לפי הרמז הזה, אברהם באומרו ואנכי עפר התכוון לומר שיצאתי מהעפר הזה של עבר-פלג-רעו. לפי זה אפשר להבין גם את ה"אפר", שכנראה שה-א רומזת לאדם הראשון. הוא עפר, עבר-פלג-רעו, אבל אחר כך אדם-פלג-רעו (אדם-פלג = מפלגה) רעו. אברהם אוהב את כולם, איש הימין, איפה רואים את הפלגיות שלו? אם יש פלג, ויש רעו שעולה חלק-חלק, איפה זה אצל אביהם עבר, על שמו נקרא אברהם אברם העברי? זה הפשט, שכל העולם בעבר אחד והוא מהעבר השני. הוא חולק על כל העולם. זה המהות, דווקא אברהם שהוא החסד, המהות שלו, העצמה שלו, זה שחולק על כל העולם (החל מכך שחולק על אביו ושובר את פסליו). זה העבר שבו. שכולם מהעבר האחד והוא מהשני. לכן אברהם הוא באמת הדוגמה המשיחית המושלמת, שמחד מקרב את כולם, והגוי צריך לקבל ממנו (יהודי משפיע וגוי מקבל) – הוא האב-טפוס של החסד ויחד עם זה של הגבורה. מאיפה לומדים את זה? דווקא מסבא עבר, שעל שמו אנחנו עברים. הכל מתחיל ממנו, ואחר כך אפשר להבין שנולד מזה פלג ורעו וכו', עד שבסוף מגיע לאברהם (דרך עוד שלישיה: שרוג-נחור-תרח).

חצרמות בן יקטן

ליקטן אחיו של פלג היו 13 בנים, המספר הכי גבוה בתנ"ך, והכי מענין ביניהם זה השלישי. ברור ש-13 ילדיו כנגד יג כחות הנפש, רק צריך לדעת אם לכוון ממטה למעלה או ממעלה למטה. יש רק אחד ש'קובע ברכה לעצמו' וחז"ל דורשים – חצר-מות (יש מחלוקת אם צריך לכתוב את שמו כמלה אחת או כשתי מלים, אך ההכרעה למעשה היא לכתוב חצרמות מלה אחת, ואף על פי כן בהרבה ספרים תמצאו את זה כתוב כשתי מלים דווקא). זה שהאבא (עבר) נותן לילדו (פלג) שם ברוה"ק על שם דבר שלכאורה הוא שלילי ביותר ("כי בימיו נפלגה הארץ") – מה אפשר לעשות? כך היה באמת. אבל זה שנותן (יקטן) לילד שלו כזה שם (חצרמות) – מה הוא רוצה ממנו, מה אשם בנו? חז"ל אומרים שזה מקום שמחכים למות. אין תקוה, אוכלים ושותים ומחכים למות. מה אפשר ללמוד מזה? שאו שאתה פלג או שאתה יקטן, או פלג עם ראש גדול (פלא-גדול) או ראש (י) קטן, ואם אתה יקטן יש לך גם איזה נטיה להוליד את חצרמות, מקום שבו יושבים ומחכים למות ר"ל. רוב האנשים בעולם הם נמצאים בחצרמות – אתה לא מאתגר ופורץ ומחכה למשיח באמת ופועל, כי זה רק אם אתה חולק על הממסד (כדלקמן), לכן אתה נמצא בחצר מות ר"ל. אם זה מלמטה למעלה זה הוד, ועל זה נאמר "הודי נהפך עלי למשחית".

פלג – סוד קוטר הפאי

יש מי שמפרש שנחל נקרא פלג כי הוא קו שמפריד בין שני חלקים של שדה. כלומר, שפלג זה לא על שם קו זרימת המים, אלא מה שהמים עושים חלוקה בין שתי הגדות – המים יוצרים מציאות של שנים. זה פירוש חשוב שמקשר בין פלג לחצי, אבל לא שהוא החצי אלא שהוא הקו החוצה. החישוב הכי מדויק של פאי (עד מספרים מאד גדולים), היחס בין הקו המקיף את העיגול לקוטרו, זה 355 על 113 (זה ה'שפיץ' של המאמר שלנו על פאי בתורה). 355 זה פרעה, נחש עקלתון, וזה כתוב שם, אבל לא כתבנו שם בינתיים שהקוטר הוא פלג – בדיוק מתאים, זה הפשט.

הבן של פלג הוא רעו, נמצא שפרעה עצמו רמוז כאן כנוטריקון פלג רעו (וכן אביו של פלג הוא עבר, שבו אותיות רע, המצטרפות ל-פ של פלג ליצור את השם פרעה – ר"ת שלשת הדורות, "עבר פלג רעו", פסוק שלם בתחילת ד"ה כנ"ל –אותיות פרע של פרעה, ודוק). יש עוד לציין שהמלה הראשונה בתורה שעולה בגימטריא 113 היא פלג! וביחס ל-355, המלה הראשונה היא שנה (שהוא עיקר הרמז למעגל של 355 ימות שנות הלבנה, כמבואר במאמר על פאי) והמלה השניה היא פרעה!

בפעם הראשונה שמוזכר פרעה בתורה הוא מוזכר 3 פעמים בפסוק אחד – סוד 3 כשרש של פאי (כמפורש בחז"ל)! הפסוק הוא: "ויראו אתה שרי פרעה ויהללו אתה אל פרעה ותקח האשה בית פרעה". לפני כל אחת מ-3 פעמים "פרעה" יש בדיוק 3 תבות (ובכל פעם בדיוק 11 אותיות, נמצא שיש בפסוק שלשה חלקים של יה-יה-יה אותיות, ג פעמים ה במשולש = 9 במשולש, אדם, מה, 9 היינו 3 בריבוע; יש בפסוק 2 שינין, האות ה-9 מתחילת הפסוק והאות ה-9 מסוף הפסוק, פנות שתי צורות המשולש של 9, ש היינו אות האבות, אברהם יצחק יעקב, שרש ה-3, שלשה מי יודע, שממנו יוצא פאי [בסוד וארא אל אברהם וגו', כמבואר במאמר עיי"ש])! כל הפסוק עולה אני פעמים א-דני (רוס"ת = הריבוע הכפול של 23 – תענוג תענוג, וביחד עם האותיות שבאמצע התבות בעלות מספר לא זוגי של אותיות = 7 פעמים חי בריבוע). ועוד פנינה: ה"פרעה" המספר פלג בתורה הוא "כי ידבר אלכם פרעה לאמר תנו לכם מופת ואמרת אל אהרן קח את מטך והשלך לפני פרעה יהי לתנין", שמפסוק זה דווקא דרשנו במאמר על פאי שסוד המטה היינו הקוטר של העיגול של פרעה, ודוק היטב!]