הדור ה-יה, "שלם וחצי"

איזה דור זה הדור של פלג (ויקטן)? הדור ה-יה. עד נח זה י דורות, ואחר כך יש שם ארפכשד שלח עבר פלג – הוא הראשון שמקביל לשם של הקב"ה מאדה"ר. השם הראשון (במספר) של הקב"ה זה שם י-ה, שם קדוש בפני עצמו, אז הדור שהוא ה-יה הוא הדור של פלג. אבל מה זה יה? אמרנו קודם, ש-יה זה שלם וחצי, כלומר שזה בדיוק ההפך מ"שלמה". שלמה נקרא "מלך שהשלום שלו" על שם שלמות, ורק צריך לחפש בו את כח הגבול שלו – "יגעת ומצאת", שזה ה-ה של שלמה. אבל פלג זה הפוך, שכולו אומר פלג ומחלוקת ופלג גופא, אבל הוא השלמות של י-ה. הרי קוראים עליו בפרשת נח, שם הוא רק ה-ה – רק הפלג, רק החצי – אבל צריך לצרף לפרשת בראשית, שמה יש את י הדורות הראשונים. המספר הזה, 113, פלג, הוא מספר השראה – סכום של שני ריבועים רצופים – 8 בריבוע ועוד 7 ברבוע, "תן חלק לשבעה וגם לשמונה" (יה יחד, כמו שאמרנו).

שם הוי' בסדר הדורות

הקיצור של החלק השני היום הוא סוד תיקון פלג, שהוא סוד ה-יה של שם הוי' ב"ה. מובא בספרים שאחד הסודות של כל התורה כולה שיש 26 דורות מאדה"ר עד משה רבינו, וה-הוי' זה נח-פלג-יצחק-משה. נח הוא העשירי, פלג זה עוד חמשה דורות, ה-יה, עוד ששה זה יצחק, ה-יהו, ועוד חמשה זה משה, שלמות סוד הוי'. אז ה-הוי' של כל התורה כולה זה נח-פלג-יצחק-משה = בכל עת יהיו בגדיך לבנים (תיקון הברית כנ"ל). בכל אופן, זה רק לומר שפלג זה משהו מאד חשוב – זה סוד הבינה, ה-ה עילאה של שם הוי', עליה נאמר ש"מינה דינין מתערין". כפי שעוד יוסבר, זה מלמד שאם חולקים, צריך לחלוק עם תבונה.

[השלמה:

"שם האחד פלג"

בפלג נאמר "שם האחד פלג". שם האחד עולה משיח, אותיות שם חי. הפעם הראשונה שיש בתורה את הביטוי "שם האחד" זה "שם האחד פישון" – הנהר הראשון שמתפלג מה"ונהר יוצא מעדן להשקות את הגן". בפלג הראשון כתוב "שם האחד פישון" (הנילוס, לפי רש"י). פישון צירוף אותיות וינפש שכתוב בשבת. זה שם של נחל, של נהר, של פלג. הפעם השניה בתורה זה "שם האחד פלג" – זה גם רמז מובהק, שהוא באמת "פלג אלהים מלא מים", בחינת משיח (= "שם האחד", כנ"ל). הפלג הראשון זה הראש הראשון הנפרד מהנהר היוצא מעדן, לאחר שמשקה את הגן, שמתפלג לארבעה ראשים (כמו שאומרים היום, שכל אחד הוא ראש אחר). הראש הראשון, שמיוחד ואחרת מכולם, זה "שם האחד פישון", ה"שם האחד" הראשון בתורה. מכל הנהרות דווקא הוא נקרא נחל, נחל מצרים. אבל הביטוי היחיד של "שם האחד" שחוזר פעמיים, "על פי שני עדים", זה רק פלג, שכתוב עליו "שם האחד" גם בתורה וגם בדה"י. יש פה שני פלגים, תרין פלגי גופא, שכל אחד זה "שם האחד" – אצל משה בתורה ואצל עזרא בדה"י, סוד הדופק הפנימי והדופק החיצוני כנודע. בתורה יש אחר כך גם "שם האחד גרשם" וגם "שם האחד אלדד". אצל גרשם גם בשני נאמר "ושם האחד אליעזר" – חידוש גדול שלא כתוב "שם השני" (ראה בהקדמת הרד"ל לפדר"א). גם גרשם וגם אלדד הם צדיקים, אבל יש עוד אחד בתנ"ך – "שם האחד בענה" (שני רוצחיו של איש בשת בן שאול המלך – בענה ורכב). בדרך כלל מסבירים תופעות בתנ"ך שמתחיל בתהו, "ברישא חשוכא", ואחר כך זה עולה לקדושה. כאן הביטוי "שם האחד" – משיח – מופיע קודם כל ביחס לנהר, אחר כך עובר לפלג, שלא יודעים כמה הוא היה צדיק בפועל אבל הגנים של העם היהודי עברו דרכו, ואחר כך גרשם בן משה רבינו, ואחר כך אלדד (שלפי חז"ל היה אחיו של משה), ואחר כך זה עובר ל'בענה', הרומז למשיח (שם האחד) שקר, וד"ל. יש עוד שני סלעים – בוצץ וסנה אצל יונתן, "שם האחד בוצץ ושם האחד סנה".

עבר-פלג-רעו

פלג הוא הבן של עבר, ומי הבן של פלג – זה רעו. רעו = חלק חלק. בתחלת דה"י יש פסוקים שמחלקים את הדורות לשלשות (זה המקור לענין של 'סדרים' של שלישיות, שנתבאר בארוכה במ"א), ויש פסוק שלם: "עבר פלג רעו", שלשה דורות – סימן שהם יחידה אחת, זה הולך ביחד (פסוק בדה"י). מה שהכי יפה זה הר"ת שלהם – עפר (עבר פלג רעו), "וייצר הוי' אלהים את האדם עפר מן האדמה" – עבר, פלג, רעו. גם אחרי החטא נאמר לאדם "כי עפר אתה ואל עפר תשוב" – סופך להגיע ל-עבר פלג רעו. הם הדורות ה-14 ה-15 וה-16 – ביחד אדם. בעצם יש שלש בחינות: "וייצר הוי' אלהים את האדם עפר מן האדמה" – שלפני שה' נפח בך נשמה היית עפר, בעבר (רומז לשם עבר). אחר כך "כי עפר אתה [בהוה, פלג] ואל עפר תשוב [בעתיד, רעו]". כנראה שיש כאן התכללות – ג"פ עפר, 'סדר' של עפר. עבר – פלג – רעו, בכל אחד שלש אותיות (אין עוד פסוק שם של שלשה שבכל אחד מהשמות יש בדיוק שלש אותיות, מבנה מובהק של שלש פעמים שלש, התכללות של שלש, ודוק). אפשר לבנות כמו ריבוע. ר"ת עפר, אמצעי תיבות בלע (המלך הראשון בעולם התהו), ס"ת גור = הדר, המלך האחרון שם, הרומז לראשית התיקון בכח, בחינת בהו.

לעניננו, אמרנו ש-רעו זה חלק-חלק, והוא נולד מפלג שנולד מעבר. יתבאר לקמן ש-פלג הוא פלא גדול. מה זה עבר? נוטריקון "עיניך ברכות בחשבון" (הנוטריקון הכי יפה בתנ"ך של עבר). עבר זה ע בר – עין ברוכה, ויש הביטוי הזה מופיע צמוד ממש רק פעם אחת בתנ"ך, בפסוק "עיניך ברכות בחשבון" ("טוב עין הוא יבורך" זה היותר מוכר, ש-עין הולך עם ברכה, אבל זה לא צמד לגמרי, כי יש תבת "הוא" באמצע). בכל אופן, זה הנוטריקון הכי יפה בתנ"ך לענים ברוכות. כשאדם מתבונן ומסתכל זה עבר, מזה יוצאות גימטריאות, "עיניך ברכות בחשבון" דווקא, ואז מגלה ש-פלג – זה פלא גדול. בסוף יוצא ממנו רעו = חלק חלק. הפשט של רעו שקרא לו כך מלשון רעות – רצה לתקן את עצמו (לא ראיתי מפרש שאומר זאת, אך נשמע פשט). "כי בימיו נפלגה הארץ" זה נבואת עבר, וזה על שם סופו, כמו שרש"י מביא בחומש. אז כנראה שגם פלג הבין את זה, שנקרא כך על שם שנפלגה הארץ בסוף ימיו. למה קרא לבנו "רעו" – רעות, התחברות שני החלקים. יש גם רעו הפוך – רעוע לשון שבירה ופירוד, אבל בקדושה זה "ואהבת לרעך כמוך".