יסוד: חלוקא דרבנן

הפירוש של יסוד זה עוד משמעות של השרש חלק בלשון חז"ל – אכן בלשה"ק, אבל זה לשון משנה ולא לשון מקרא – שחלק זה חלוק, בגד, מעיל (זה קשור לשלמה הי"ד, סוד "עוטה אור כשלמה", כפי שנתבאר במ"א). לכהן ההדיוט יש חלוק, הכתנת שלו, ולכהן הגדול יש עוד חלוק, המעיל שלו. המעיל מבגדי זהב והכתנת מבגדי לבן. כמו שנסביר בהמשך, יש חלוק פנימי – חלוק תחתון – וחלוק חיצוני, יותר מפואר. כתוב שבבגדים היותר חיצוני הוא היותר מפואר, וגם הצד החיצוני של הבגד יותר מפואר מהצד הפנימי. למה? בגלל שעל הבגד שורה אור החיה, שזה מקיף, והוא מאיר בחוץ, לא בפנים. אז יש בעצם שני חלוקים, וזה מה שיהפוך את השבע לשמונה. קודם רק נסביר שיש חלוק, שזה כנגד היסוד – חלוקא דרבנן (אור חלוקא דרבנן ר"ת אחד, וד"ל). [פירוש זה שייך לסוד המלבוש, העולה חשמל כנודע. חשמל רומז ל-חֵלֶק שלם (או חָלָק שלם, כלבושי אדם הראשון שהיו חלקים כצפורן)].

חלוקא דרבנן בזכות שמירת הברית

הצדיק, מי שהוא צדיק בעולם הזה, הוא זה שזוכה ל"חלוקא דרבנן", ודרך הלבוש הזה הוא זוכה להנות מזיו השכינה בעוה"ב. מכח החלוק הזה, שזוכה לו בזכות שמירת הברית (עיקר החלוק למי ששומר את הברית), הוא זוכה לכל הצחצחות של העולם הבא. בכלל למה חלוק זה יסוד? ידוע שבגד, וגם מעיל, זה לשון בגידה ומעילה. כתוב שזה בגלל ששניהם קשורים, מסיבה פנימית, לספירת היסוד – ברית קדש. זה הקשר, הקשר בין איש לאשה, שפגם הברית זה בגידה ומעילה. מה התיקון? הלבוש. מי שזוכר בלקו"מ הוא אומר שפסוק עיקרי של תיקון הברית זה "בכל עת יהיו בגדיך לבנים". מי שזוכה לקיום "בכל עת יהיו בגדיך לבנים" זה הסימן המובהק שהאות ברית קדש אצלו שמור ומתוקן.

קדושת הברית על ידי שמירת לבושי הנפש

על פי פשט, בגדים אלה לבושי הנפש, מחדו"מ. לפעמים זה מזוהה עם מלכות, אבל קדושת הברית על פי פשט תלויה בזה. איך אדם זוכה לקדושת הברית? מה זה בכלל קדושת הברית? זה מה אתה חושב עכשיו, מה אתה מהרהר ברגע זה. אייר זה חוש ההרהור. האם אתה מהרהר ר"ל הרהורי עבירה, שזה פגם הברית (וכידוע שהרהורי עבירה קשים מהעבירה עצמה), או שאתה מהרהר הרהורי תשובה או הרהורי מצוה. כתוב שיש שלשה הרהורים, מי שהרהר הרהור עבירה צריך מיד להפוך את זה להרהור תשובה – לחזור בתשובה – ובסוף הוא יכול להרהר הרהור מצוה (הרהור עברה הרהור תשובה הרהור מצוה = טל פעמים אין, אמונה במספר סדורי פעמים תענוג במספר סדורי, והוא עולה ג פעמים – כלומר שהערך הממוצע של ג ההרהורים עולה – הרהור מחשבה טובה!). בהרהור מצוה הוא "שומר מצוה" ואזי "לא ידע דבר רע" (פגם הברית). גם דבור, כתוב שברית הלשון מכוון כנגד ברית המעור – מי שפוגם בלשון פוגם בברית. גם מעשה, במובן של תיקון, העיקר זה בברית. או שמתקן במעשיו או שמקלקל ומעות. אם כן, אם כי שלבושי הנפש לרוב מזוהים עם המלכות, אבל גם לברית יש מלכות – עטרת היסוד, זה הלבוש שלו, שרש המלכות ביסוד (וכידוע אצלנו בסוד הקבלת המערכות השונות של גוף האדם לספירות העליונות, שמערכת העור בכלל, הלבוש המקורי של האדם בגן עדן מקדם לפני החטא הראשון, מלבוש החשמל, מכוונת כנגד עטרת היסוד). לפי נקיות הבגדים ככה הברית. לכן כשה' נותן לך, מהרגע שאתה נולד, נפש אלהית, "והנפש השנית בישראל היא חלק אלוה ממעל ממש", היינו שנותן לך בכח את ה"חלוקא דרבנן" – "משביעין אותו תהי צדיק", ועיקר הצדיק זה בברית, זה כח לשמור את הברית, חלוקא דרבנן אם תזכה, שדרכו תוכל להסתופף בצלא דמהימנותא ולהנות מזיו השכינה.

"כי תראה ערֹם וכסיתו"

יש עוד ענין בפירוש של חלק אלוה ממעל ממש מלשון חלוק. זה שייך למצות הצדקה (על פי פשט הצדיק נקרא בשם צדיק מפני שהוא נותן צדקה – ובכך משלים את הצדק מלכותא קדישא לצדקה, צדק-ה, בהמשכת כללות ה-ה חסדים אליה – וכידוע אצלנו בהקבלת עשרת המבצעים של הרבי לעשר הספירות העליונות שמבצע צדקה מכוון כנגד ספירת היסוד, בחינת הצדיק יסוד עולם). אמרנו שלתת מלחמך ומשלך לשבעה צריכי חסד זה בחסד, אבל כתוב שגם צריך לתת לבוש בצדקה – "הלוא פרס לרעב לחמך ועניים מרודים תביא בית כי תראה ערֹם וכסיתו ומבשרך לא תתעלם" (ערום לשון עור, "וכסיתו" = שכינה ביניהם = בשר, כסוי סוד "שארה כסותה ועונתה לא יגרע", סוד "ופרשת כנפך על אמתך", "ומבשרך" סוד ברית בשר, וד"ל; "כי תראה ערם וכסיתו" = ב"פ "בכל עת יהיו בגדיך לבנים", ס"ת מלכות, סוד כסוי המלכות על ידי היסוד, ר"ת = אמ"ת = ו צירופי חוה, ודוק; "פרס לרעב לחמך" = חלק אלוה ממעל ממש = שלם שלם כנ"ל, ודוק). כמו שאמרנו קודם, בכל אחד מהפירושים זה ככה, שאם ה' נותן לך את הלבוש-החלוק, אז גם אתה יכול לתת צדקה בבחינה זאת, לעזור לחנך את החבר, את הזולת, לקרב אותו לאידישקייט, לתורה ולחסידות, ובכך לתת לו חלוקא דרבנן, חלוק נקי ולבן, "בכל עת יהיו בגדיך לבנים ושמן על ראשך על יחסר". מה השמן? הזרעא חייא וקיימא, שבזכות ה"בכל עת יהיו בגדיך לבנים" אז "ושמן על ראשך אל יחסר".

שני חלוקים

אמרנו קודם שבשביל להגיע ל"תן חלק לשבעה וגם לשמנה", להגיע לשמונה פירושים, נעשה חלוקה בתוך הפירוש של הברית, בתוך החלוק, שיש בעצם שני חלוקים – יש חלוק פנימי ("כתנת בד קדש ילבש", בפרשת השבוע) ויש מעיל עליון (מעיל לשון עליון). חלוק (זה בריבוע) חלוק = רפח נצו"ק (כל ניצוץ הוא חלק אלוה קטן), הניתנים לבירור הצדיק (כמבואר במ"א שצדיק בריבוע עולה רפח במשולש, כמו שיהודי בריבוע עולה מט במשולש ו-ו בריבוע, לו צדיקים שבדור, עולה ח במשולש, וד"ל). תיקון הברית גם תלוי הרבה בתיקון העינים, כך כתוב (במיוחד בקונטרס העבודה של הרבי הרש"ב). "מאור עינים ישמח לב" – ר"ת מעיל. – זה הבגד החיצוני, הבגד העליון והמפואר יותר (בגד זהב לעומת הבגד הפנימי שהוא בגד לבן כנ"ל). יש בגד פנימי שזה הכתנת. אם הברית זה התקשרות, לא לבגוד, אז הכתנת זה אי-בגידה בבן זוג ובבת זוג, כלומר שזה נאמנות פנימית, שלא נראית לחוץ (אם אתה כהן גדול, שיש לך כל הבגדים על זה), כי על זה יש מעיל, שזה עוד סימן חיצוני של נאמנות, בגדי זהב של נאמנות. גם ראוי להתבונן בזה ולהסביר את זה יותר, אבל נשאיר את זה ככה – שיש במושג הזה של חלוק, שזה הלובן של המחשבות והדבורים והמעשים ששומרים על האות ברית קדש (הקשר וההתקשרות), שתי בחינות, בגד תחתון ובגד עליון (לבן זהב = סוד הוי', ספירת היסוד, הזהב הנקי והזוהר הוא גם "לבן", בחינת "בכל עת יהיו בגדיך לבנים", ודוק).

מזל עליון ותחתון בדיקנא

כתוב שלבוש זה לא-בוש. לפני חטא אדם הראשון "ולא יתבוששו", אבל אחרי החטא "יתבוששו" ובשביל לתקן את היתבוששו מהחטא, שזה גם פגם הברית, צריך לבוש. צריך שתי שכבות. איפה רואים בקבלה לבוש תחתון ולבוש עליון בשרש? קודם דברנו על החלק, אור הפנים של תיקון "ואמת" (המקום הפנוי משערות, מקום הגילוי של ה-שע נהורין, לשון שעיע וחלק, שע = שלם כנ"ל), אך מאור הפנים יוצאות שתי שכבות של הדיקנא, מזל עליון ומזל תחתון, שלפי האריז"ל זה השכבה הארוכה של שערות בחוץ ("נצר חסד", מזל העליון) שיוצאת מהסנטר והשכבה הפנימית של השערות שיוצאת מהגרון ("ונקה", מזל התחתון). השערות זה לבוש – על הזקן דורשים את "ולבושיה כתלג חור". שרש הלבושים זה בשערות הדיקנא. שם זה ממש המקור שיש בזה שתי שכבות, וזה תיקון הברית גם כן (שתי שכבות השערות הארוכות, "נצר" "ונקה", נמשכות מתיקון "ואמת", ממקום גילוי ה-שע נהורין על דרך המשכת היסוד מהתפארת, יעקב יוסף, "גופא ובריתא חשבינן חד"). הזקן זה גם סימן של צלם אלהים, של ציס"ע שתקן את הברית – זה בזקן שלו (צלם אלהים זקן = 403 = 13 פעמים 31, סוד 13 מדות הרחמים, 13 תיקוני דיקנא קדישא, נמשכים מהתיקון הראשון, תיקון אל = 31, שבמספר סדורי = 13, אחד-אהבה; במילוי, צלם אלהים זקן = 1008 = 7 פעמים חלוק, זה בריבוע, במספר קדמי, צלם אלהים זקן = 1884 = 6 צירופי שדי, שם היסוד, האות הברית קדש).