קיצור. יש עוד אופן והוא ענין התפעלות חיצוני ברעש ע"י הידיעה כללית דאלקות [פחות מהתבוננות כללית], שעי"ז מוציא הארת הנה"א [הארה חיצונית] לידי התגלות ומשו"ז הוא רוצה ותובע מעצמו כמה ענינים טובים ונעלים שהן למעלה ממדריגתו, אבל אין זה אמת, כי האמת בא בהדרגה דוקא [אפשר לרמוז זאת במה שהירושלמי אומר שאמת זה רת"ס של האלף-בית, זה גם סוג של הדרגה.] וכל דרגא היא אמיתית לפי מדריגתו, ועי"ז הולך מדרגא לדרגא [מכיר מדרגתו, ובזכות זה עובר מדרגה לדרגה], אבל באופן הנ"ל אין זה באמת. וע"כ משתנה ומתחלף בכ"ע, ומצד הנה"ב הגם שפועל בו ביטל כללי חיצוני אבל בעצם אין בו ביטל כלל עדיין ואינו רוצה בשום דבר טוב [באמת] ולכן כשבא לידו איזה נסיון לא יכול לעמוד [זה גם נקודה מאד חשובה, שקשורה לנסיונות, שמי שעובד ה' באמת עומד בנסיונות. סימן שאברהם אבינו, שעמד בעשרה נסיונות, עבד ה' באמת. תמיד שואלים מה זה "תתן אמת ליעקב חסד לאברהם" – אמת שייך ליעקב, אבל שואלים על זה האם יעקב לא אמיתי בעצמו? ("חסד לאברהם" אפשר לפרש שהחסד נמצא בו, ולא שתתן לו). יש על זה אגה"ק, שבתחלה אין לו אמת. יש כמה פירושים מה זה האמת שנותן ליעקב – יוסף, או משה – אבל כאן אפשר לפרש שזה העמידה בנסיונות של אברהם אבינו. לכן בפרק ס' בת"י מתרגם "קשוט" על אברהם אבינו, ויש על זה מאמר של הרבי הרש"ב בסה"מ פר"ת – זה עבודת הנסיונות. זה מקור ששרש האמת זה האמת של אברהם, שזה העמידה שלו בנסיונות. בהמשך כתוב שם על יעקב, אבל מתחיל ב"נתתה ליראיך נס להתנוסס מפני קשט סלה" שזה "בגלל קושטיה דאברהם לעלמין".].  וע"כ כל מי שחש לנפשו יתגבר על נפשו לעבוד את ה' בעבודה הרצוי' בהתבוננות פרטיות כאו"א לפי מדרגתו ולהתעורר באהבה שעי"ז הוא קיום התו"מ ועי"ז הוא בירור הנה"ב וזהו תכלית העבודה והיגיעה דתפלה (ובהכרח שתהי' ג"כ היראה בתמידות כמשתנ"ל פ"ב וג') ובזה משלים הכוונה העליונה כו'. [אמן כן יהי רצון, שיחשב לנו הלימוד כאילו שייך לעבודתנו, בזכות הרבי הרש"ב.]