ז) והנה יש עוד ציור בזה (שהוא ג"כ תולדות העבודה בבחי' כללות [וזה אפילו פחות מהקודם, כמו שנראה.]) והוא שנראה בו דקות וענינים נעלים [העובד בכללות, במקיף, רואים אצלו איזה שאיפה להיות רוחני, 'מחפש מדרגות'. באידיש הביטוי זה 'חאפט מלאכים', 'תופס מלאכים'.]. ובאמת אינו מזוכך בשום פרט [לא שייך לזה באמת.] והיינו שרוצה ותובע מעצמו כל דבר טוב ונעלה וכמו שרוצה להיות דוקא במדרגות גבוהות בעבודה, [יודע שבעל מדרגה יש לו כל מיני הידורים ודקדוקי הלכות, אז רוצה גם] ולדקדק בכמה זהירות וחומרות [בנוגע למצוות ל"ת] ולהדר בכמה הידורי מצוה [בנוגע למצוות עשה] (ובפרט זה [של מצוות עשה] יעשה כן באמת ויהדר בכמה ענינים, כי ההידור בוע"ט בנקל באין ערוך מהזהירות בסו"מ [זה לא נסיון באמת, הוא מוכן לקנות אתרוג ב-500 דולר, כי זה לא באמת קשה. זה כלל שאומר כאן, שההידור בוע"ט בנקל באין ערוך וכו'.]) ולהיפך [כשמגיע נסיון בסו"מ, להתגבר על איזה מדה רעה שיש לו (כמו לא לכעוס כאשר האשה נושכת את הפיטם של האתרוג היקר שלו).] לא יוכל לעמוד על נפשו כלל באיזה ענין לפועל, ובפרט בעיקרי המדות טבעיים שלו [כפי שדובר בפרק הקודם, על המדות הרעות שלו שבחוזק.], וזהו מפני שהנה"ב אינו מעלים ומסתיר אצלו כ"כ על הנה"א ועומד הנה"א בקצת התגלות [מה שהוא עובד מקיף לגמרי זה מוציא קצת את הנה"א מההתלבשות שלה בתוך הנה"ב, ולכן הוא יכול 'לתפוס מלאכים' ולנהוג בכל מיני הידורים שלא לפי המדרגה שלו באמת.] (אם שזהו אצלו כך מתולדתו [יש אנשים שמצד התולדה הנה"ב לא כל כך מסתירה על הנה"א, והיא משוחררת יחסית.] או שהביא את הנה"א לידי התגלות ע"י כמה פעמים בעבודה בהתגלות נפשו בהתפעלות ורעש [זה, כמו שנסביר, פחות מההתבוננות הכללית שדבר עליה עד כה, אך היות שכמה פעמים עשה התפעלות חיצונית ברעש], דעם היות שהיא התפעלות חיצונית [יותר ממה שדובר עד כה] (והסימן ע"ז שבאה בצעקות וגם בתנועות חיצוניות כו' [אפילו זה שהיה פעם מנהג אצל גדולי החסידים שהיו מתהלכים תוך כדי התפלה אנה ואנה, זה מנהג ליחידי סגולה, והרבי הרש"ב מאד יורד על אלה שמחקים אותם. ריבוי צעקות ומחיאת כפים – שדברנו על זה בבת עין – אפילו שזה חיצוניות לגמרי, זה גם עושה משהו באמת, ופועל קצת התגלות הנה"א.]) מ"מ ה"ז פועל קצת התגלות הנה"א (ר"ל במ"ש קצת התגלות [לא קצת התגלות אמיתית, אלא] שהיא התגלות הארה חיצונית לבד מהנה"א לא התגלות הכחות פנימיים שלו שהן שכל ומדות [רק איזה ניצוצות שנזרקים, כמו הזהרורית שדבר קודם, או אפילו פחות מזה.]) וגם [היות שברעש וצועק ועושה תנועות חיצוניות] ביטל כללי בהנה"ב שאינו מעלים ומכסה כ"כ [זה 'מבהיל' את הנה"ב, אז לכמה זמן היא הולכת לישון, כפי שיאמר.] (שזהו ע"י התגלות ההארה חיצונית דנה"א וגם ע"י הביטל חיצוני בחומריות הגוף ונה"ב בהצעקות ותנועות חיצוניות שמבטל עצמו וכל מה שסביביו [לא רק את עצמו, אלא גם את כולם...], שכ"ז פועל על הביטל כללי דנה"ב שזהו ג"כ רק ביטל חיצוני. ואין זה כמו ביטל החומריות בכלל הנעשה ע"י המרירות שהו"ע שבירת החומריות שהחומר מתבטל בזה [כפי שדברנו בפרק ד'], אבל בענין הנ"ל אין זה שנשבר ומתבטל בעצמו [לא נשבר ובגלל זה החומריות שלו בטלה], וה"ז בדוגמא מ"ש בסש"ב פי"ג במדרי' הבינונים שהנה"ב הוא כישן [נתן איזה 'זבנג' לגוף, אז הולך לישון בינתיים] שיכול לחזור וליעור משנתו כן הוא בענין הנ"ל בכללות החומריות דנה"ב) ולהיות דהנה"א הוא בהתגלות קצת) לכן מצד הנה"א הוא רוצה הכל ותובע מעצמו כל דבר טוב ונעלה [הנה"א קצת מתגלה, אז רוצה לתפוס הכל, להיות הצדיק הכי גדול. ככל שהוא יורד במדרגות זה יותר שייך להרבה בחורים וכו' – שזה גורם להרבה משברים. זה המחלה הכללית של המון-המון בחורי ישיבה, שיש איזו הארה ובגלל זה רוצים מיד להיות צדיק גדול ולתפוס את כל המנהגים של כל הצדיקים, ו"רבים חללים הפילה".], ומצד הנה"ב אינו שייך עדיין לשום דבר [כי עוד לא בירר כלום מהנה"ב.], וכשבא לאיזה דבר מהמדות רעות דנה"ב אינו יכול לעמוד על נפשו כו'.