חיפוש בתוכן האתר

שער פרשת הנדרים (מסוד ה' ליראיו) - דף 18 הדפסה דוא
אינדקס המאמר
שער פרשת הנדרים (מסוד ה' ליראיו)
Page 2
Page 3
Page 4
Page 5
Page 6
Page 7
Page 8
Page 9
Page 10
Page 11
Page 12
Page 13
Page 14
Page 15
Page 16
Page 17
Page 18
כל הדפים

 

פרק ד

כיוון שהנדר של הנערה בבית אביה מסור ביד אביה, זאת אומרת שהנדר הוא במדרגת אבא. 

חסר קצת בקלטת

 

 

פרק ה

..."הפר האב ולא הפר הבעל או הפר הבעל ולא הפר האב הרי זה אינו מופר". זהו מצב ביניים, ששתי רשויות תופסות בה. אצלנו, אשה זה כל המדרגות של המודעות. יש הרגשה במודעות אצל האדם שיש שתי רשויות ששולטות בו. יש לו שתי בעלויות. המצב הזה הוא המצב של בינה, מלשון בין. בין שכל לעצמו לבין התייחסות לזולת. בין שייכות לעצמו לבין התמסרות והשתייכות לזולת. לגבי הנערה בבית אביה היא מצד אחד אצל אביה ומצד שני היא כבר מאורסת לאיש. לכן הנדר פה הוא במדרגת בינה. יש פה מוסר השכל לתפקיד האמא במשפחה. כל הסוד של אמא הוא שהיא קרועה בין שתי הזדהויות: היא מזדהה עם הבעל מחד ומאידך עם הילדים. האחריות שלה מחולקת בינו לבינם. לאמא יש שני בעלים, ולכן הבעל והילדים החכמים צריכים להבין את זה, שהם רק חצי בעל הבית על האמא... כאשר היא נוטה יותר לילדים זה נקרא "האם רובצת על הבנים". לכן בשורש יש לה זיקה למדרגה של נושא הפכים שמעל למודע. מן הרדל"א.

סוד זה מבואר למטה בהערה ב. יש בפרקי אבות שלושה כתרים – כתר תורה, כתר כהונה וכתר מלכות – וכשהם יורדים אל המוחין אז כתר כהונה מתגלה בבינה. משה רבינו, בעל כתר התורה, הוא באבא ואהרן הכהן, שעוד יומיים יחול יום הילולתו, משתייך לאמא. לכהנים יש זיקה כפולה: לה' ולישראל. זו סוגיה בגמרא אם הם 'שלוחי דידן' או 'שלוחי דרחמנא'. כלומר, יש לו זהות והשתייכות כפולה. זה המצב שמקביל אצלנו בפרשת נדרים לנערה המאורסת הנמצאת בבית אביה. זה מסביר את החומרה שיש בנערה מאורסה יותר משאר עריות [הבא עליה חייב סקילה בעוד הבא על אשת איש נידון בחנק]. היא צריכה שמירה יתירה.

הלשון בתורה על נערה בבית אביה הוא "בבית אביה בנעוריה" ואילו בנערה מאורסה בבית אביה הלשון היא הפוכה "בנעוריה בית אביה". זה שהמשמעות והלשון – וכן הגימטרייא – שווים זה אומר שהם "תרין רעין דלא מתפרשין לעלמין", אלא שבבחינת החכמה [נערה סתם] מופיע בית אביה קודם כעיקר והנעורים טפלים לו, ואילו בימי האירוסין זה להיפך. זה פשט גמור, התומך בהסבר חז"ל להגדרת המצבים בפרשה. ברגע שהיא מאורסת נעשה בית אביה טפל להרגשה הנפשית ולבעלות שלה בעת שהיא מאורסת. בקבלה התכללות זו נקראת "הבן בחכמה" ו"חכם בבינה".

 

פרק ו

כאשר היא ברשות האב נדרה שייך לאב והוא המפר אותו. לכן במצב זה הנדר עצמו הוא בבחינת אבא. כאן היא ברשות בעלה, והוא המפר לה את נדריה, ולכן הנדר הוא בבחינת ו שבשם הוי'. לגבי מעמד פרנסה שמגיע לאשה בנישואיה אומרים חז"ל ש"עולה עמו ואינה יורדת עמו". כלומר, אם היא רגילה למעמד יותר גבוה הוא חייב לספק לה את מה שרגילה, ואילו אם הוא במעמד כלכלי גבוה יותר היא ולה לרמה שלו. לנערה בבית אביה אין עליה אליו, אלא היא מזוהה עמו לחלוטין. להיפך, איך שהיא מורגלת בבית זה היא עצמה. היא והאבא זה אותו הדבר ממש. זה בטול מוחלט. אבל בעת הנישואין היא יוצאת מן הטבע הראשון ונכנסת לטבע שני של הבעל. במעבר הזה זו עליה ולא ירידה. היא צריכה להרגיש התעלות. האשה בפני עצמה היא דיבור, והדיבור עולה להזדהות ולהתכלל עם הרגש שבלב. נדר במצב זה הוא נדר של התעלות. הנדר הטוב והרצוי במדרגה זו זה נדר על מנת לתקן את המדות, שהדיבור יביע נכון את המידות.

 

פרק ז

את הפרק הזה הסברנו באריכות בשיעורים הקודמים. זהו נדר במצב שלאחר נישואין שלו דין שווה עם נדרי איש, העומד בפני עצמו. המצב האחרון הזה, שאינו מצב רצוי, היא דוקא מזדהה עם הכתר, עם נדרי האיש – "כתר עליון איהו כתר מלכות". המצב הזה מופיע בתורה באמצע הפרשה, בין ארוסה לנשואה. כלומר הסדר של הפרשה הוא סדר של י-ה-ה-ו, סוד תפילין דר"ת שמעל תפילין דרש"י.

 

שני הפרקים האחרונים בפרק [ח-ט] מתייחס לסדר המצבים כפי שהוא מופיע בתורה, ומקוצר הזמן לא נספיק ללמוד אותם כאן. דבר נוסף שלא הסברנו בכלל הוא כל סוד ההתרה וההתרה, מתי צריך ומתי לא צריך. 

Joomla Templates and Joomla Extensions by JoomlaVision.Com


 

האתר הנ"ל מתוחזק על ידי תלמידי הרב

התוכן לא עבר הגהה על ידי הרב גינזבורג. האחריות על הכתוב לתלמידים בלבד

 

טופס שו"ת

Copyright © 2024. מלכות ישראל - חסידות וקבלה האתר התורני של תלמידי הרב יצחק גינזבורג. Designed by Shape5.com