[פ] כשמתוך הרחקת הגשמיות נולדת, באופן טבעי, האמונה בחידוש העולם (כמבואר בפנים בארוכה) – דבר שהתבטא אצל שניהם בתהליך של התחדשות עצמית כאשר פשטו את צורת ילדותם ולבשו צורה חדשה בבגרותם, ואכמ"ל. ובדרך רמז: ראשי התיבות של לשון הרמב"ם בעיקר זה, "שלילת הגשמות ממנו" (הרומז לכל ידיעת ה' בדרך של ידיעת השלילה, שהיא העיקרית אצל הרמב"ם), הן משה (בצירוף שהם, אבן החשן של יוסף, שהוא עיקר תולדות יעקב ואת עצמותו-עצמותיו לוקח משה עמו).

[פא] וראה בספר יין משמח ח"ד שער שביעי בתורה "אמצאך בחוץ" כי ראית היפי של האשה תלויה, בעומק, בראית ההתהוות המתמדת המשתקפת בה. ורמז בדרך נוטריקון – רחל היא מקור האמונה בחידוש העולם.

[פב] ר"ה כה, א (וברש"י שם: "נמשל כלבנה, שנאמר בו 'כשמש נגדי כירח יכון עולם'"). ורמז לקשר בין דוד לרחל: רחל עולה טוב פעמים דוד (הרומז לאמור בדוד כי היה "טוב ראי").

[פג] ר"ה כה, א. "ירח לא ידע מבואו" רומז לרחל.

[פד] כאשר ה"בינה יתירה באשה יותר מבאיש" (נדה מה, ב) אינה מושגת לו בשכל, והריהי פנימיות הבינה, מקור יניקת הנביאים, שרק הם מגלים על חידוש העולם, כנ"ל פ"א, ובפרט הערה ו שם.

[פה] ברכות טז, ב.

[פו] ראה תו"א וארא (נה, א).

[פז] יחזקאל לג, כד.

[פח] לשון החוזרת לרוב בפיוטים ומספרי הקבלה הראשונים ואילך (ראה פרדס רימונים שכ"א פ"ג). אחד יחיד ומיוחד עולה פסוק היחוד "שמע ישראל הוי' אלהינו הוי' אחד" כאשר מחשבים את ה-א של "אחד" (השייכת לאברהם אבינו) כ-1000.

[פט] בראשית יז, יח.

[צ] אכן, שרה אמנו התנגדה לענין זה, משום שהיא כבר שייכת לבחינתו של יצחק אבינו – בחינת יחיד – המבוארת לקמן.

[צא] ראה רש"י לבראשית כה, ט.

[צב] ראה באגרת רבי אייזיק מהומיל זצ"ל הנ"ל הערה סד.

[צג] דברים ד, לה.

[צד] יראה שמצד החכמה – בסוד "בראשית" (המתורגם "בחוכמא") אותיות ירא בשת – כדלקמן ביחס לעשר הספירות המתגלות כאן.

[צה] שם לא, מב.

[צו] ישעיה ס, ה ("ופחד ורחב לבבך" עולה פחד פנים ואחור – פ פח פחד פחד חד ד – והיינו שלמות התגלות הפחד, כמבואר במ"א).

[צז] שמות כב, יט.

[צח] ראה אוה"ח לבראשית טז, ה.

[צט] על דרך גיורי אברהם ושרה את אומות העולם בעבודת "הנפש אשר עשו בחרן".

[ק] ראה קידושין יח, א.

[קא] וראה הלכות יסודי התורה פ"א.

[קב] משלי ג, ו.

[קג] ספר יצירה פ"א מ"ב.

[קד] ראה תניא פמ"ה בהגהה.

[קה] ישעיה כט, כב.

[קו] סנהדרין קט, ב (וראה לקו"ת לאריז"ל ריש פרשת קרח).

[קז] ובדרך מליצה וליצנותא דע"ז: במדות הלב שייך החידוש לחסד, ובאלפא-ביתא של המדות – אח"ס בט"ע – הצירוף של החסד, מקור הבריאה, הוא אח"ס. אח"ס ר"ת אריסטו חיב סקילה (העולה ז פעמים חכמה, היינו שעם כל חכמת אריסטו ב-ז חכמות העולם – אמונת הקדמות שלו מחייבת אותו סקילה).

[קח] ובמושגי הפרק הקודם היינו "בנין המלכות [של דוד, מקור אמונת החידוש] מן הגבורות [דיצחק, לו נאמר לע"ל 'כי אתה אבינו', כשיתגלה ש'הוי' אחד' ממש ו'אין עוד מלבדו', והוא מקור מתן תורה מפי הגבורה, כשקול השופר במ"ת הוא משופר אילו של יצחק]", וד"ל.

[קט] זהר ח"ב פח, ב.

[קי] ויקרא יט, יח.