חידוש העולם בשיטת הרמב"ם - דף 10 |
JPAGE_CURRENT_OF_TOTAL [מג] שמות יט, א. הדגשת התורה כי מתן תורה הוא "בחדש השלישי לצאת בני ישראל מארץ מצרים" – כמו הדגשת "אשר הוצאתיך מארץ מצרים" בתחלת עשרת הדברות – מלמדת כי היסוד כאן הוא שלילת ההגשמה. את ה"חדש השלישי" יש לפרש כהופעת שלילת ההגשמה כיסוד שלישי אחרי השנים שקדמו לו: החדש הראשון, חדש ניסן, הוא חדש של האמנת אלקות (כאשר "נגלה עליהם מלך מלכי המלכים וגאלם" ו"בזכות האמונה נגאלו אבותינו ממצרים"); החדש השני, חדש אייר, הוא חדש של גילוי אחדות ה' על ידי התכללות המדות זו בזו בימי ספירת העמר; לחדש השלישי, חדש סיון, שייכת עצם הרחקת ההגשמה שיש במתן תורה (כמבואר בפנים). עוד על ה'שלישיות' שבשלילת ההגשמה וה'רביעיות' שבחידוש העולם ראה לקמן בפרק הבא. במתן תורה, בחדש השלישי דווקא, חוזר היסוד העיקרי של החדש – שלילת ההגשמה – כממד בתוך כל אחד משלשת היסודות, בשלשת הדברות הראשונים: "אנכי הוי' אלהיך אשר הוצאתיך מארץ מצרים" היינו הרחקת ההגשמה בהאמנת האלקות. "לא יהיה לך אלהים אחרים על פני. לא תעשה לך פסל וכל תמונה..." היינו הרחקת ההגשמה שבאמונת היחוד וההכרה ש"אין עוד". "לא תשא את שם הוי' אלהיך לשוא" היינו עצם הרחקת ההגשמה (גם ביחס לאלקות המופיע בגשם ממש), משום שמי שמגשם את ה' ח"ו יכול להשבע בשמו (לשקר) על עץ שהוא אבן או (לשוא) על עץ שהוא עץ. רק אחר כך, בדבר הרביעי, מופיע היסוד של חידוש העולם. [מד] דברים ד, טו. [מה] ראה לעיל פ"ב הערה יד. [מו] שער הגלגולים הקדמה כח (ובכ"ד). [מז] ראה זהר ח"ג רצא, א. [מח] ראה שער הגלגולים הקדמות לה ו-לח (ובכ"ד). [מט] בראשית ד, א. [נ] בראשית רבה כב, ז. [נא] קהלת א, ב. [נב] ראה תקו"ז ו וזהר ח"ג רמב, ב (ובכ"ד בספרי הקבלה והחסידות). [נג] איוב כח, יב. [נד] וראה יין משמח ח"ד שער שביעי בתורה "אמצאך בחוץ". [נה] תמיד לב, א. [נו] תניא פמ"ג. [נז] ויש לומר כי החידוש החד-פעמי בעבר, כדעת הרמב"ם, שייך לפרצוף הנה"י דאבא (חיצוניות אבא, בחינת המוטבע שבו); חידוש עצם מושג הזמן והחידוש העתידי (המתקיים בהוה למעלה, ברוחניות, ומתגלה למטה רק בנסים), כדעת המהר"ל, שייך לפרצוף החג"ת דאבא (בחינת המורגש שבו, הפנימית לגבי הנה"י והחיצונית לגבי החב"ד); והחידוש בכל רגע ממש, כמבואר בחסידות, שייך לחב"ד דאבא (בחינת המושכל שבו), והיינו "פנימיות אבא פנימיות עתיק" שתתגלה לעתיד לבא, כאשר "עין בעין יראו בשוב הוי' ציון" (ישעיה נב, ח), וד"ל. [נח] ע"ח של"ז פ"ז. [נט] ראה לקו"ת ד"ה "זאת תהיה תורת המצורע" (ויקרא כד, ג). [ס] בראשית רבה ג, ז. [סא] ע"ח ש"א פ"א (החקירה השניה). [סב] לפי המבואר לעיל – פ"ג הערה יט – השאלה על זמן בריאת העולם שייכת לספירת הנצח, ולנצח יש שייכות לספירת הבינה בסוד הפסוק "כי בו ישמח לבנו [והשמחה היא פנימיות הבינה] כי בשם קדשו בטחנו [והבטחון הוא פנימיות הנצח]" (תהלים לג, כא), וד"ל. [סג] וראה אגרתו הנדפסת בלקוטים בסוף ספר חנה אריאל (חלק המאמרות) – הובאה גם בלב לדעת עמ' קסז-קע. |
האתר הנ"ל מתוחזק על ידי תלמידי הרב
התוכן לא עבר הגהה על ידי הרב גינזבורג. האחריות על הכתוב לתלמידים בלבד