[כז] גור אריה לבראשית א, א.

[כח] שם יד, יג.

[כט] בבא בתרא צט, א.

[ל] וראה תניא, שער היחוד והאמונה.

[לא] דהי"א כט, יד. ורמזים בלשון זו: ממך עולה י בריבוע ו-הכל עולה י במשולש. כי ממך הכל עולה אל במילוי (אלף למד בסוד ההויה בר"ת וההפסד באותיות המילוי, כפי שדרש רבי אברהם אבולעפיא) העולה ה פעמים הבל ועולה הפנים.

[לב] ח"ג פכ"ה (וראה עוד בכך בספר תום ודעת עמ' לה הערה לט). כהמשך למהלך כאן בפנים, יש לפרט ולבאר כי גם ממד ה'קדמות' מופיע בכל המדרגות: אצל הרמב"ם יש מציאות לכל העולם בחכמה (דאצילות, על פי מינוחי הקבלה), ש"חיבה מציאות זה העולם בכללו בהכרח כאשר נמצא", ולדעתו, שה' מזוהה עם החכמה – "הוא וחכמתו אחד" – היינו "כי ממך הכל" ביחס לחכמה (יש להשוות את דברי הרמב"ם למבואר בתניא כי לכל ההלכות שלא היו ולא יהיו לעולם במציאות העולם הזה יש שרש בחכמה עילאה, וכ"ש ביחס למה שכן מופיע במציאות התחתונה ששרשו בחכמה עילאה, כאשר מצד חכמה עילאה כל המציאות הממשית היא "היכי תמצי" להלכות התורה, והרי "אורייתא מחכמה נפקת" ו"אסתכל באורייתא וברא עלמא"). אצל המהר"ל שרש המציאות הוא ברצון ה', הקדוש ביחס לחכמה (שלא כדעת הרמב"ם כנ"ל, וכן כאן הדגיש הרמב"ם שאינו חפץ להסתפק בכך שהעולם מחודש "ברצון לבד" אלא דווקא בחכמה, הנעלית וההכרחית מהרצון, לתפיסתו), ובמונחי הקבלה היינו "כי ממך הכל" ביחס לא"ק המאציל (הרצון לעולמות אבי"ע) ולמעלה מכך באור אין סוף שלפני הצמצום (עלית הרצון לבריאה בכלל). למעלה מזה, כ'קדמות' אמיתית, מפרשת החסידות "כי ממך הכל" על עצמות א"ס, "ממך" ממש, וד"ל.

ועוד הערה ביחס לאפשרות ה'קדמות': בלשון הראשונים ישנן חמש קדימות (המכוונות כנגד אותיות הוי' עם קוש"י, ראה סוד הוי' ליראיו עמ' שמ, שער כ הערה כא) – קדימה בעילה (כקדימת גוף כדור השמש לאור הזורח ממנו), קדימה במעלה (כקדימת החכם לטפש בעצם מעלת חכמתו), קדימה בטבע (קדימת הפשוט למורכב), קדימה בזמן (כקדימת לידת ראובן ללידת שמעון) וקדימה במערכה (כקדימת המלך למשנה והמשנה לשליש וכו'). ה' הוא קדמון ביחס לעולם בכל המובנים, אך ככל שהדגש מושם על הקדימה העליונה והאחרונה – שה' הוא שרש כל המציאות (קדימה בעילה) ושהוא ברא את העולם כדי למלוך עליו (קדימה במערכה), הכל בסוד "כתר עליון איהו כתר מלכות" – יותר ניתן לצייר כי אין כל סתירה להיות ה' קדמון לכל הנבראים גם אם בעולם יש בחינת 'קדמות' בממד הזמן, ודוק.

[לג] תהלים לד, טו; לז, כז.

[לד] ראה בספר להפוך את החושך לאור פ"ז.

[לה] זהר ח"א כד, א (ובכ"ד בזהר ובהקדמת תיקוני הזהר).

[לו] שה"ש ג, יא.

[לז] ראה לוח "היום יום" כ"ג שבט.

[לח] דהי"א כט, יא.

[לט] ברכות נח, א.

[מ] יחזקאל א, יד.

[מא] שמות כ, ב. דברים ה, ו.

[מב] ראה כוזרי מאמר ראשון (אות ל), ובכ"ד (גם במפרשי הפס').