גבורה: "עבדו את הוי' ביראה"

לא לפחד משום דבר חוץ מה'

בבינה הזכרנו את הפסוק "עבדו את הוי' בשמחה באו לפניו ברננה", אבל יש פסוק מקביל לו בתהלים – "עבדו את הוי' ביראה וגילו ברעדה", וחז"ל מפרשים "במקום גילה שם תהא רעדה". פשוט שיש עבודת יראה, ומה היא? מה שאביו של הבעל שם טוב אמר לו בצוואה – ישראליק, אל תפחד משום דבר בעולם חוץ מה'. אי אפשר לפחד משנים. יש כאן חזרה למה שדברנו לפני שנה – חרדות. בחסד בא אדם והבעיה שלו שהוא סגור, חסום מלתת, אז צריך ללמד אותו "עבודת מתנה" – איך כל הזמן פותחים את היד, עד שזה יהיה אצלו בטבע גמור, בחוש (גם מלשון חיש מהר כנודע, "זריזותיה דאברהם" לתת). מה היא גבורה-יראה? יראת שמים, אבל יראת שמים טהורה ואמיתית רק אם האדם לא מפחד משום דבר אחר בעולם. זה בדיוק ענין תיקןו החרדות שדברנו עליו בפעם הקודמת – שאין שום חרדה ולא פוחד משום דבר רק מהקב"ה. לפחד מהקב"ה זו גם חויה נעימה בסופו של דבר – הקב"ה הוא אבא טוב, ונעים לקיים כלפיו את מצות מורא אב (שלפי כמה דעות טפלה למצות כבוד אב, הנובעת מאהבה, ונכללת בה). לכן, פחד מדברים אחרים, מאנשים, או גם פחד מלא-מודע, שלא יודע בכלל ממה מפחד – זה הדבר הכי גרוע בנפש. אין לפחד כלל. אדם נכנס עם חרדות – כמו שבדעת אדם נכנס עם דמיונות, בגבורה אדם נכנס עם חרדות – והטיפול הוא לבטל כמובן את היראות החיצוניות, אבל תוך כדי שמטפחים אצלו את היראה העיקרית והאמיתית, יראת ה'. זה "עבדו את הוי' ביראה".

"גילו ברעדה" של מורנו הבעל שם טוב

כפי שהוזכר, חז"ל מסבירים על "וגילו ברעדה" – "במקום גילה שם תהא רעדה". מי הדוגמה לצדיק בין כל צדיקי עם ישראל שמספרים עליו שרעד כל הזמן? מורנו הבעל שם טוב בכבודו ובעצמו. אבל כל הזמן הוא היה שמח. אפשר לקרוא את הפסוק כאילו יש בו שני חלקים – "עבדו את הוי' ביראה", וגם אם אתה שמח צריך שלא תהיה שמחה בלי יראת שמים אז "'וגילו ברעדה' – במקום גילה שם תהא רעדה". אבל באמת צריך לקרוא בהמשך אחד – ש"עבדו את הוי' ביראה" בעצמו הוא מקור הגילה. היראה רק מה', ולא משום דבר אחר בעולם, מולידה בנפש את הגילה הכי עצומה. אבל, היות שהגילה באה מתוך כך שאיני פוחד מכלום, רק מה', ממילא הגילה הזו מלווה ברעדה חיובית (לוי לשון לווי, כנ"ל) – הרעדה של מורנו הבעל שם טוב. הוא רעד עד כדי כך שמים בכוס בקצה השני של החדר גם רעדו, מתוך הויבראציות של הרעדה שלו – כל מה שהיה בחדר חרד ורעד, גם כל בעלי החיים בסביבה, קבלו והגיבו ביראת הכבוד לשדור החי של רעדת מורנו הבעל שם טוב (חרדה רעדה = מלכות, הבעל שם טוב הוא משרש דוד מלך ישראל, דוד מלכא משיחא, כנודע, כאשר בנין המלכות מן הגבורה דווקא). זו רעדה של גילה, וממה הגילה? מ"עבדו את הוי' ביראה".

"אני בינה לי גבורה" – תיקון הנשמה בשמחה ותיקון הגוף ביראה

הפסוק "עבדו את הוי' ביראה" כתוב בפרק ב' בתהלים ו"עבדו את הוי' בשמחה" בפרק ק' בתהלים. לפני כן בפרק ב' כתוב על משיח "בני אתה אני היום ילידתיך", וכל מה שכתוב בהמשך הוא משיחי. לפעמים כתוב בחז"ל ש"עבדו את הוי' בשמחה" נאמר ביחס ליהודים ו"עבדו את הוי' ביראה" נאמר ביחס לאינם-יהודים. מה זה שייך לי, בעבודת ה' שלי כיהודי? שתיקון הנשמה שלי (דהיינו התלבשותה והתגלותה בתוכי, להשפיע עלי טוב בכל דרכי) הוא "עבדו את הוי' בשמחה" ותיקון הגוף שלי (גוי לשון גויה) הוא "עבדו את הוי' ביראה" (כאשר רעדת הבעל שם טוב מצביעה על זיכוך הגוף בתכלית). על שני אלה כתוב "אני בינה לי גבורה" – "עבדו את הוי' בשמחה" בבינה ו"עבדו את הוי' ביראה" בגבורה, ענף הבינה.