תפארת: עיבוד עורות

עידון המדות

ספירת התפארת היא הגוף – "תפארת גופא". בספירת התפארת קיים מושג של עידון המדות. עידון המדות שייך לכל מדות הלב (כפי שמוסבר בחוברת "עידון המדות", משיעור שהיה כמעט לפני שנתיים – לפחות חלק מהקבוצות למדו את תוכן החוברת), אבל בפרט שייך עידון מדות הנפש לספירת התפארת. איזה סוג של עבודה זה עידון המדות? כתוב בחסידות שעבודה היא לשון עיבוד עורות, לקחת משהו גס ולא מעובד ולעבד אותו – לרכך אותו, וגם לתת לו צורה שתתן לו שימוש נאות. זה אחד הפירושים העיקריים בחסידות לעבודה. באידיש אומרים שבהתחלה האדם הוא גראב – גראבקייט זה הביטוי – וכשבא בחור חדש לישיבת חב"ד והרבי או המשפיע רואה שהוא גראב, בחור גס מדות, צריך לעבוד על זה ולעדן את מדותיו.

עבוד ה"משכא דחויא" – עידון הטבע הראשון

כמובן יש קשר בין גסות לגאוה, אבל זה לא אותו דבר – הגסות היא במדות. גסות היא גם צורת ההתנהגות, גם צורת הדבור, וכמובן שהיא משקפת את מה שהוא מרגיש בלב שלו. הוא גראב, הוא גס – זה נקרא חתיכת עור לא מעובדת. בכלל, לאחר חטא אדה"ר כל גוף האדם נקרא "משכא דחויא" – עור הנחש, הוא נדבק בעורו מהנחש הקדמוני. "משכא דחויא" הוא משהו מאד גס – עור גס, אבל אם יודעים לעבד אותו יוצרים ממנו משהו יפהפה, משהו טוב ומשובח, משהו מפואר. כל מושג היכולת לעבד את הטבע הראשון הגס שייך בתפארת. יש אחד שהוא שור, אחד שהוא עז, אחד שהוא כבש – כל חיה מבטאת טבע אחר – אבל בהתחלה הצד השוה של הכל הוא גסות רוח (גם המושג רוח בכלל מקביל לספירת התפארת – או שהוא גס רוח או שהוא עדין רוח). על פי הלכה יש בהמה גסה ובהמה דקה, אבל גם הבהמה הדקה היא גסה בטבע הראשון שלה ביחס למה שצריך להיות (למה שצריך להגיע אליו על ידי עבודה). צריך לקחת את הטבע הראשון הגס ולתקן אותו. צריך להגיע למה שאמרנו על דוד המלך – עדינו, שיהיה עדין. באידיש העידון נקרא אויס איידלען זיך. כל העבודה הזו, שאדם מעבד אותו, או שהיועץ עוזר לו לעדן את עצמו – שמסביר לו שהבעיה שלך היא גראבקייט, בהתנהגות ובדבור, אבל הכל מתחיל מהלב – היא תקון התפארת, הכל נקרא תקון התפארת-גופא.