ד. הציץ והחשן

הציץ והחשן – משה ומשיח

כתוב – היה גם ב"הרכבת נוסעת" השבוע – שיש קשר בין הציץ לבין החשן, שהציץ זה בחינת משה רבינו, הכח של משה רבינו – הכל על אהרן – מצח הרצון (ידוע ש-רצון זה שמו, משה עם הכולל), תוקף הרצון, "ותכתב אסתר המלכה בת אביחיל ומרדכי היהודי את כל תקף", תוקף הנס בא מתוקף הרצון, מרדכי בדורו כמשה בדורו. מה שעל לב אהרן זה הכח להוציא מהלב לפה, שיהיה לבא לפומא גליא. החשן עם האותיות שלו, עם האורים ותומים שלו, זה הכח לגלות מפנימיות הלב. כתוב שזה ביאת המשיח, "לבא לפומא גליא". מה שיש לי בלב איני יכול לומר בפה, וזה נקרא שמשיח לא בא – משיח זה מֵשׂיחַ, מגלה הכל. בשביל זה הולכים לפסיכולוג, אולי יצליח להוציא את מה שיש לי בלב. הוא לא מצליח, רק הפסיכולוג הגדול – מלך המשיח – יצליח. גם יוסף הוא "איש מצליח", מצליח להוציא מהלב. זה קשור למשיח. על שניהם כתוב ביטוי דומה. כמו שנסביר, לא סגי הא בלא הא – לא יכול להיות משה בלי משיח ולא משיח בלי משה, כי "הוא גואל ראשון והוא גואל אחרון", "מה שהיה הוא [שיהיה]" ר"ת משה.

שני מרכזים – האליפסות של קפלר

על הציץ כתוב "והיה על מצח אהרן" ועל החשן כתוב "על לב אהרן". ביטוי דומה, שיש רק על שני הבגדים האלה (יש על אהרן, אבל עם ציון אבר מיוחד – רק שני אלה). יש כאן שתי נקודות מרכז – מצח ולב. למה זה דומה במדע? זה גם מההישגים העיקריים של הבנת היקום, תגלית של קפלר, איך מסתובבים הכוכבים. עד לזמנו חשבו שהכוכבים מסתובבים בעיגולים, ואם לא מסתובב יש כל מיני עיגולים בתוך עיגולים כדי שזה יסתדר. אבל מהחידושים הכי חשובים של הזמן החדש, לקראת משיח – לעיגול יש רק נקודת אמצע אחת ולאליפסה יש שתים, והוא חידוש שזה לא בדיוק עיגול אלא אליפסה (ורק נדמה שזה עיגול). הכוכבים לפי כח המשיכה מסתובבים באליפסה, ולאליפסה יש שני מרכזים. המקור לזה בתורה זה בכהן גדול – זה גם כח לנצח את המדען הגדול של הלעו"ז שקוראים לו עמלק. יש לו חמשה פרסי נובל, כנגד נרנח"י שלו, והגם שכתוב שאין יחידה בלעו"ז לעמלק יש – לא כמו לנו, לפעמים כתוב שגם ביחידה יש חיצוניות ופנימיות. בכל אופן, מהתגליות החשובות ביותר שבאמת הכוכבים לא מסתובבים בעיגולים מדויקים אלא באליפסות, וההבדל העיקרי שבעיגול יש רק נקודה אחת באמצע, אבל להבין את תנועת האליפסה יש שתי נקודות. המקור לזה בתורה זה בגדי כהן גדול, שיש להם שני מרכזים – שמונה בגדים עם שתי נקודות מרכז, במצח ובלב. ציץ זה "על מצח אהרן" וחשן המשפט זה "על לב אהרן".

בתחלת פרשת תצוה, לפני בגדי כהן בכלל, יש שני פסוקים ראשונים (פרשיה בפני עצמה) של שמן המאור להעלות נר תמיד. מה זה "תצוה"? איך זה רומז לבגדי כהונה? הרי כמו שהרבי אומר בתוך שם הפרשה יש את כל תוכן הפרשה, ועיקר תוכן הפרשה זה בגדי כהונה, והרי תצוה הולך על שמן זית זך. איפה שם הרמז לנושא העיקרי של הפרשה? תצוה ר"ת תעשו ציץ וחשן המשפט (תעשו ציץ וחשן המשפט = מב בריבוע, רק 'להוכיח' שזה ביטוי מכוון). ה-צ זה העיקר גם במלה ציץ – צדיק כפוף וצדיק פשוט – וגם במלה "לרצון" שכתוב רק עליו, "בו ירוץ צדיק", וזה גם ב"מצח". הכל זה סביב האות צ, והמלה העיקרית בתורה שהעיצור הוא רק צ זה מצוה – "תצוה", הציץ. אבל יש עוד שלש אותיות, לכן צריך לעשות רמז שזה יהיה קשור לבגדי כהונה – תעשו ציץ וחשן המשפט = 1764 = 42 בריבוע (מב של מעשה בראשית) = ד"פ אמת (ממוצע כל מלה), ד"פ 21 בריבוע. אמרנו שיש שתי נקודות מרכז – הכהן כאן זה כמו כל היקום, כל מערכת השמש, וכל הכוכבים מסתובבים סביב הכהן שיש לו שתי נקודות מרכז, על מצח אהרן ועל לב אהרן = אמת אמת (ריבוע כפול של 21, חצי מתעשו ציץ וחשן המשפט).

מהמח והלב לגילוי בפה

התחלנו בשאלה מה הממוצע בין מצח ל-לב – זה פה. מצח לב = ב"פ פה, וזה באמת באמצע. מה זה קשור? למה שאמרנו קודם, שהכח של המשיח זה להוציא מהלב, שיהיה לבא לפומא גליא, ביאת משיח. אבל מה שיש לך גם בנקודה הפנימית שבלב זה תלוי גם בפנימיות המח – משה רבינו ומשיח תלויים הא בהא, עד כדי כך שכתוב שהמדרגה הכי גבוהה של משיח, אחרי משיח בן יוסף ואחרי משיח בן דוד, זה משה רבינו, רעיא מהימנא. לכן באמת החשן מוציא מהלב את הסודות, רזין דרזין, קלא פנימאה דלא אשתמע, שגם הוא לא שומע זה גם לא במודע שלו. מי כן יודע מזה? זה משה רבינו. כנראה שיש חתך זהב בין המצח והפה והלב. זה גם יהיה עכשיו סוד של "פה אל פה אדבר בו". הפה של הקב"ה והפה של משה, אבל היות שזה בגימטריא לב מצח אפשר לפרש לפי זה גם ש"פה אל פה" זה מהמצח ללב. כתוב שהמח מקרר את הלב, אבל בעיקר מי שמקרר אותו עד לאפס המוחלט – מי שמביא את הלב עד לאפס המוחלט וגם עובר אותו, בסוד מרדכי שאחד יותר מאפס המוחלט – זה בעיקר כח המצח. כתוב שהראות זה כמו כנפים, כמו שעושים על החתן בחתונה...

ניגנו קצת (ומישהו הקיא על השולחן).