עד כאן שלש הקדמות להבין בכללות מה קורה כאן, וגם מה לפנינו בפרקים הבאים (שמסבירים איך מתבוננים בשביל כל הדברים האלה). מה שעלינו לעשות היום זה לבנות את הפרצוף הבסיסי – מה קורה כאן.

קודם כל צריך לדבר על המושג חיים וחיות. מי שמבין הכל חי בעצם תופס שהכל ה', הכל זה אלקי – וזה הבסיס של הכל, של כל עבודת ה'. איך מביאים את הדברים האלה לסטודנט באוניברסיטה (שבעצם זה אני, שאיני יותר מפותח נפשית ממנו) – הכל זה מילים יפות, כידוע, והשאלה מה עושים תכל'ס עם כל מה שלמדנו עכשו. האם אחד מאתנו שיושב כאן, כולל אותי, הולך להתבונן ולהוליד את כל האהבות הללו בנפש? זה שאלה גדולה. אם היינו יודעים איך בדיוק לעשות את זה יש סיכוי שהיינו עושים, אבל הבעיה שבסוף השיעור מרגישים שהיה יפה אבל לא יודעים תכל'ס לעשות. הדרך היחידה לעשות את זה היא אם נבין כל כך טוב עד שנוכל להסביר למישהו אחר – שנבין שזה לא בשבילנו, שאנחנו לכאורה מקורבים, אלא שהדור שלנו הוא דור של רחוקים וכאן מסביר איך לקרב אנשים ליידישקייט (כי הדבר הראשון זה קרבה, וזה מה שאנשים רוצים). נסביר את זה במילים של היום: דרך אחת להסביר את העימות בין מדען עקשן חילוני – שבקי במדע, ולא רוצה להכיר בה', לא רוצה להכיר שהכל חי ואלקי – לבין מדען אמיתי, שמאמין בה' וחש את ה' בתוך העולם, בתוך המציאות (מדען שקיים את השלב הראשון של פ"ד בקונטרס העבודה)?

נחזור למושגי הדצח"מ שהזכרנו. זה שיש ארמ"ע המדע היום לא מקבל – זה מסורת ממדע עתיק, אצל המדענים, וזה לא מקובל – אבל זה שיש דצח"מ זה מוסכם. ארמ"ע נקראים יסודות פשוטים ודצח"מ נקראים יסודות מורכבים. ודאי שגם היסודות הפשוטים – שזה לא רק בתורה, אלא להבדיל בכל העולם העתיק – לא מקובלים היום כלל על המדע (זה סתם אמונות טפלות בעיניו; אנחנו מאמינים בכך – זה שם הוי' – אבל אני מדבר כעת כמדען, לא כיהודי). אבל דצח"מ, שכך מחלקים את המציאות, זה גם דבר עתיק וגם כל המדע מסכים. אולי יש לו רק בעיה אם מדבר וחי זה שני דברים שונים, כי אם בני אדם זה בעצם קופים קצת יותר מפותחים זה לא ממש משהו אחר, אבל בכל אופן כללות המהלך (הגאנג) של דומם-צומח-חי-מדבר זה דבר מקובל. זאת אומרת שהיסודות המורכבים זה הרבה יותר מתקבל על הדעת מאשר מה שקוראים היסודות הפשוטים. אם רוצים לצמצם את היסודות המורכבים האלה של דצח"מ רק לשנים – זה גם דבר שמקובל היום, שיש אנ-אורגני ויש אורגני, יש דברים שלא חיים ויש דברים חיים (המתחלקים לצומח-חי-מדבר). גם את זה כל אחד בעולם מכיר ומודה בכך. אמרנו קודם שהחידוש של שער היחוד והאמונה בהתחלה, בשם האריז"ל, זה שגם הדומם הוא חי – רק שזה נסתר, כי לא רואים את התנועה.

עוד הפעם, יש לנו שני מדענים מתווכחים – אחד כופר עקשן והשני מדען רוחני ומאמין, לא חייב להיות אפילו יהודי, אבל הוא מאמין. מה ההבדל בין שני אלה? במה המאמין מאמין? המדען שמאמין – לא חייב להיות יהודי בכלל, לא שייך לתומ"צ בכלל – מאמין שחי זה לא מת, שיש דבר כזה שנקרא אורגאני שמיוחד בו שהוא חי. איך להסביר מה זה חי, זה התעלומה והחידה של המדע, שהמדע לא יודע איך להגדיר את המושג חיים. חיים זה דבר שרואים, אבל המדע לא יודע איך להסביר אותו. המדען הכופר, בגלל זה גופא שלמדע אין כלים להבין מה זה חיים – אפילו חז"ל אמרו שמדען לעולם לא יברא יתוש חי מתוך חומר מת – הוא נוטה לומר שהחיים זה בעצם אשליה. שהכל זה דומם, הכל זה חלקיקים דוממים, ורק שבהרכב מסוים זה נראה חי – נאמר שנקח חלקיקים דוממים ונבנה מזה מחשב למופת, שיהיה כל כך חכם ומתוחכם, גולם מאד מתוחכם, עד שדבר מחלקיקים דוממים מתחיל לנוע וגם לחשוב (כמו מחשב). זו גישת המדע ה'חילוני', שלא מסוגל להתמודד עם המושג חיים – נלחמים על זה שאין כזה דבר חיים, כמו שאין כזה דבר נשמה. בעצם העימות בעולם הוא בין החי לבין הדומם, בין החי לבין המת. מה הנכון ומה האשליה? השפיץ של המדע היום יאמר שאם אתה חושב שיש משהו חי, שיש משהו נשמה, יש משהו רוחני באמת – משהו מעין כל המושגים האלה – אתה באשליה. יש רק מטריאל, רק חומר, ואין שום דבר חוץ מחומר. כל התופעות שאתה רואה זה הכל הרכבים מתוחכמים של חומר – לעשות מחשב מתוחכם, עד כדי כך שהוא חושב בעצמו וגם הולך, אבל הכל זה רק חומר. הוא גם מרגיש – פסיכולוגיה זה כל מה שעובר על האדם, והכל זה תאים, הכל זה מה שקורה בתוך התאים של המח, אבל את הכל רוצים להסביר אך ורק כתופעות של חומר ותו לא מידי. מה אומר הקדושה? זה אחת הצורות החשובות ביותר להסביר היום את העימות בין הקליפה לבין הקדושה. מה אומרת הקדושה? כאן הריב זה על הכל, 'על כל הקופה'. הקדושה – שזה האריז"ל – באה ואומרת שאין דומם. עוד הפעם, יש דומם לעומת חי. היום זה הגיע לשפיץ של חידוד של מחלוקת, ששני הצדדים מודים באחדות – שאין שני דברים, אין דומם וחי, או שהכל מת או שהכל חי. המדען הכופר השפיץ הוא מתעקש, ומוכן למות על זה, שהכל מת – שיש רק חומר. ואילו המאמין הוא מוכן גם למות על קידוש ה', אבל צדיקים במיתתם נקראים חיים – כשהוא מת הוא נשאר חי – על זה שהכל חי, כי הכל זה אלקות. מה שאמרנו כאן הרגע זה היום ההתבוננות הזאת, זה התשתית של ההתבוננות הראשונה. אז, אם אתה מבין את זה ככה, יש סיכוי שאולי אפילו נעשה את זה אחר כך. עוד הפעם, כל דבר צריך להביא לתוך המציאות של הדור שלנו, מה זאת אומרת, וזה מה שזה אומר.