נראה כמה דברים חמודים. אפשר לומר שההתמודדות היא בין חי למת, אבל מת זה משהו שהיה חי קודם, והם אומרים שאין חיים בכלל, אז לא בדיוק מתאימה המלה מת. המלה בעברית זה דומם (בלועזית זה אנאורגאני). מה אם כן המקצוע במה שנקרא מדע מדויק שצריך ללמוד כדי לקיים התבוננות פרטית במה שאומר כאן – ביולוגיה, פיזיקה או חימיה? כאן זה ביולוגיה. איפה ההתמודדות אם הכל חומר או שיש דברים חיים? זה מה שתלמד היום אם תפתח טקסט של ביולוגיה. ביולוגיה זה לימוד על החי, אבל מתביישים מזה שמשהו חי – לכן מנסים להסביר שהכל חומר. המקצוע זה החי, אבל צריכים להסביר את זה לפי הפיזיקה, שהכל חלקיקים ושום דבר לא חי, לכן כל המהלך – אם תפתח טקסט של ביולוגיה – זה סביב זה. זה יותר חמור, הרבה יותר חמור, מהבעיה של אבולוציה. אם אתה אומר שיש חי, כמדען אתה בבעיה. כל מושג בטקסט קודם כל מגדירים אותו, ואם אתה אומר שיש חי אתה לא יכול להגדיר את זה, כי אף אחד לא יודע מה זה. זה שאף אחד לא יודע מה זה חיים זה הסימן שזה אלקי, שזה אלקות, ואלקות לית כל מוחא סביל דא ולית כל מוחא תפיס דא, וזה בעצם החי. אחרי ההקדמה הזאת, שזה דברים חשובים ביותר, נתחיל לשחק עם המילים – האם הכל דומם או הכל חי. פעם חשבו שזה שני תחומים, אבל היום זה מלחמה על כל הקופה – זה דבר משיחי, שיצרפו ויתלבנו רבים. מזה גם אפשר להבין למה משיח חייב היום קבלה וחסידות, כי גם בתורה גופא לא תמצא בנגלה שהכל חי – רק בקבלה. במדע הרי זה הפוך – שהכל דומם, כל מה שאתה רואה ומרגיש וחושב זה רק חומר. הדבר הכי מסובך בעולם זה המח, וזה הכל חומרים.

נתחיל מגימטריא מאד יפה ופשוטה: דומם = 90. חי = 18. יש קשר? דומם זה ה פעמים חי. לא רק שדומם הוא חי, אלא שדומם הוא ה פעמים חי – חיה. אמרנו נכון ש-צ זה האות ה-חי באלף-בית. זה מאד נוגע לנו בהמשך, כשנעשה פרצוף של כל האהבות, כי נסביר שזה ההתבוננות של "צדיק יסוד עולם" – שזה היסוד של האהבות, כנגד ספירת היסוד, כנגד ה"צדיק חי עלמין", כדלקמן. מי שהוא "חי עלמין", "ועמך כֻלם צדיקים", יכולים להבין שהכל חי – הכל חי בחיות אלקות, והכל יקר (המושג יקר בקבלה זה ביסוד, תיקון הקרי, כפי שאומר האריז"ל). עוד פעם, האות ה-חי זה צ, שהיא ה פעמים חי (ה היא האות ה-חי מסוף האלף בית – צ באתב"ש – כפי שמסבירים תמיד לגבי ה' אב, הילולת האר"י הקדוש) – זה קשר מאד יפה. שאומר קודם כל שכל דבר דומם הוא חמש פעמים חי – מאד חי. זה לא הוכחות בשביל מדענים, רק בתוכנו.

נלך הלאה: אם אנחנו אומרים שהעימות זה בין החי לבין הדומם, מיד מצטייר עוד משהו – ר"ת חי דומם זה חד. אם יש לי חד כנראה שחסר ה-א, שזה יהיה אחד – אני חותר לקראת אחדות של החי והדומם. רק שהאחדות זה שבעצם הדומם הוא חי בסתר. נקרא דומם כי לעת עתה הוא שותק, אך "אבן מקיר תזעק" – ר"ת אמת, כמו "אמת מארץ תצמח" – לע"ל תתחיל לדבר, רק שכעת הדומם שותק. הדומם הוא בסוד חשמל – שעכשיו הוא חש, ורק לע"ל ימלל, "מי ימלל גבורות הוי'", "מי מלל לאברהם הניקה בנים שרה" (נראים עקרים, שותקים, אבל כשיגיעו לגיל מאה – כאילו עבר ובטל מן העולם, כבר לא בעולם הזה – יתחילו לדבר). איך נשלים ל-א? זה כבר התבוננות של "שמע ישראל הוי' אלהינו הוי' אחד". ההתבוננות הרגילה שה' הוא אחד – א – ב-ז רקיעים וארץ וב-ד רוחות העולם. כעת נעשה מזה התבוננות אקטואלית, שה' הוא אחד בחי ובדומם, הכל אחד, והכל זה חי ואלקי. אם אני באמת אומר שה-א של אחד בכוונה זו היא המלה אחד עצמה – חי דומם זה ו"פ חי (חי בו"ק), 108 – אז סה"כ זה עולה 121, יא בריבוע, סימן של שלמות. אפשר לצרף בתור א את המלה אור – כי כתב שלפני כל חי יש בחינה של אור, אור תמיד הוא המקיף על גבי החי. דרך אגב, רק כדי להמחיש את זה. אם אני רוצה להתבונן שהאבן חיה, אבל היא דוממת ושותקת ולא מגלה שהיא חיה, אז איך אני יכול בכל אופן לראות שהוא חי? איך האריז"ל שמע את האבן הדוממת? איך ראה וידע שהיא חיה? כנראה שהוא ראה אור על גבי האבן, ויתכן שגם דבר עם האור-ההילה מסביב לאבן. הסימן של חיות הוא שיש אור מקיף. אם כן, אפשר לעשות ר"ת אור-חי-דומם, העולה יחד 315 – ז פעמים אדם, או ה פעמים סג. אפשר שה-א יהיה אמונה, ועוד דברים, אבל אחד ו-אור זה שני העיקריים. זה עוד פרק בהתבוננות.

כעת נאמר עוד משהו: במושג חי, כמו בכל מושג – אבל במיוחד כאן – השרש האמיתי של החיים זה שם הוי'. שם הוי' הוא החיים האמיתיים – "כי עמך מקור חיים באורך נראה אור" זה הולך על שם הוי', שם העצם, שם המפורש, שם הרחמים (מי שמרחם עלינו הוא החיים). איך יודעים את זה? יש פסוק – "הוי' אלהים אמת הוא אלהים חיים ומלך עולם". הכל הולך על שם הוי'. נעשה עוד תרגיל בגימטריא. לחיים יש ארבע אותיות וגם שם הוי' זה ארבע אותיות – שם הוי' מתחלק ליחוד עליון של י-ה ויחוד תחתון של וה. נעשה הכאה פרטית בין שם הוי' לבין חיים. רוצים עכשיו לרמוז שה' הוא עיקר החיים, הוא עצם החיים. י פעמים ח = 80 (בכלל, למה חי זה היסוד? כי ח פעמים י עולה יסוד), ה פעמים י = 50, ו פעמים י = 60, ה פעמים ם = 200. רק יחוד י-ה כאן זה 130 = ה"פ הוי'. יחוד וה זה 260 = י"פ הוי', כפול מהיחוד העליון כאן. יש כאן יחד של שלם וחצי. הכל יחד זה שמן, שמים, יה פעמים הוי' – "ביה הוי' צור עולמים". זה גם רמז יפה של הקשר בין שם הוי' למלה חיים, שבהכאה פרטית זה י-ה פעמים הוי', בחלוקה לשני היחודים שבשם הוי'.