יב. סדרות היוצאות ממספר התיבות והשלמתו ל-רמח

לפני שנתחיל את זה, עוד חשבון מאד חשוב (הרבה לא אמרנו – בהשלמות בע"ה). משהו מתבקש מאד – שתי סדרות יפהפיות ביותר. פשיטא שכאשר הקב"ה כתב רמה תיבות 'ידע מה שהוא עושה' (זה שהרמ"ה לא רוצה שיהיה יותר מ-רמה תיבות – מתאים לו...).

[השלמה: הצורה הכי 'אלגנטית' להסביר למה יש רמה תיבות בק"ש – חז"ל ציינו את מספר המלים אבל לא את  מספר האותיות. הסופרים סופרים כל אותיות שבתורה. כמה שהספירה היא פשט, יש לה קשר לפנימיות התורה, כמו שראינו בזהר. גם כך היחס בין מילים לאותיות – ככל שהספירה יותר מפורטת היא עוד יותר סודית, משום מה. עיקר היפי של קריאת שמע בא לידי ביטוי במספר האותיות, אם כי אף אחד לא כותב את זה – הפרשיות כמו שכתובות בתורה הן בדיוק 1000 אותיות (10 בחזקת 3), ודאי רומז לאלף אורות של מ"ת, ורומז לעשרת הדברות בתוך קריאת שמע. עם בשמכל"ו זה 1024 אותיות – לב ברבוע (2 בחזקת 10 – גם קשור ל-10). לפי זה, כשמוסיפים שלש מלים – גם כך וגם כך – מוסיפים 13 אותיות (התוספת של אמת, לא חלק מהפרשה, זה דומה לברוך שם, ואם מוסיפים דווקא מהפרשה יותר מתאים להוסיף קודם לאלף). אם מוסיפים רק ל-1000 זה 1013 – מספר השראה של 23 (23 ברבוע ועוד 22 ברבוע). אם מוסיפים לכל ה-1024 אז המספר שמקבלים הוא לא מספר צורני מובהק, אבל 1037 ("עורי צפון ובואי תימן" וכו') הוא כפולת שני מספרים ראשוניים חשובים – 61 (אני, במיוחד משמעותי אם מוסיפים "אני הוי' אלהיכם") פעמים 17 (חוץ מזה שזה טוב, זה והו – "אני והו הושיעה נא", שבחבורם עולים ג"פ הוי', ג שמות). זה פרק חשוב, שעם כל חשיבות המלים – גם חשוב מאד לספור את האותיות.]

יש חז"ל מפורש לגבי חסרון ב-רמח, שקשור לאברהם אבינו – שהיו חסרים חמשה אברים. בק"ש יש ענין שחסרים שלשה אברים, אבל איני מכיר כזה דבר – אני מכיר שהיו חסרים חמשה אברים. צריך להיות איזה קשר. מקובל לומר שהיו חסרות שתי עינים ושתי אזנים וראש הגויה. אפשר לומר שלא  מחשיבים עינים או אזנים, אבל זה לא הפירוש האמתי כאן לכאורה. מה שכן, נבין לפי ההמשך. אחת הכוונות של טו ווי"ן היא שיש חמשה פרצופים – חמש נקודות שיצאו מעיני א"ק – שכל אחת היא נקודת יסוד והתקשרות, ריכוז בנפש. זה התיקון של מי שקשה לו להתרכז. הכוונה שבכל פרצוף מהחמשה – אריך, אבא, אמא, ז"א, נוק' דז"א – יש יסוד בפה ("דעת גניז בפומא" – כח התקשרות בפה), בחזה (כח התקשרות בלב) ובברית. בקיצור – פה, לב, ברית – הכל מתחלק לשלש נקודות. צריך לומר שבאיזה נקודה זה מה שצריך להשלים – שלשה כללים. לא צריכים להשלים רק אברים פרטיים, אלא כללים, והכללות במלה אמת – לפני שמתחילים לפרט פי חמש – זה הפה, הלב והברית. פה לב ברית = 729 = זך ברבוע = ט בחזקת 3 = ג בחזקת 6 (לא יכול להיות משולש יותר מזה). זה ראש-תוך-סוף של הכל, כמו המלה אמת שהיא רת"ס של האלף-בית. זה שייך לחדש סיון, כמו "אוריאן תליתאי" וכו'. גם זה שלאברהם היו חסרים חמשה אברים זה משהו אמתי לגמרי, לכן יש ה זעירא ב"בהבראם" – זה רק בכח, לא בפועל – ובלי ה-ה הוא שוה רמג, 3 בחזקת 5 (היינו שהוא הממוצע של פה-לב-ברית).

ברגע שיש רמג-רמה-רמח זה פותח אופק חדש, כי עושה סדרה רבועית פשוטה – ההפרשים הם 2 ו-3 (ה-5 מתחלק ל-2 ו-3), אז הבסיס הוא 1. המספר הקודם הוא רמב, ולפניו רמב וכו' (יהיה בסוף אברהם-אברהם בין שני הצדדים). מה זה רמב? בסוגיא שלנו זה רבי יהודה, שהלכה כמותו. זה שסדרה זו היא מאד מכוונת – סכום שלשת המספרים לפני רמח (עד ולא עד בכלל) הוא 730 = ב"פ שסה. אם יש רמח צריך שסה – למה פעמיים? השל"ה הקדוש אומר שב-שסה גידים יש עורק וגיד בכל אחד, זה מה שמצוות ל"ת נוהגות ביום ובלילה, בשנת החמה יש שסה ימים ו-שסה לילות. היום הוא דופק – השמש מרעישה בשמים – אבל בלילה אין דופק. הוא אומר שזה הסוד של העורקים והגידים, מה שהלב "פליג לכל שייפין" זה העורקים, הימים, שזה דופק, ומה שחוזר מהאברים ללב זה הלילות. יוצא בסדרה שלפני שמגיעים ל-רמח צ"ל פעמיים שסה – שזה כבר חידוש נפלא. המספר הבא יהיה רנב – אברי הנוקבא (לכאורה הנשים מקופחות בקריאת שמע – האשה צריכה להשלים שבעה איברים, היא רק צריכה לכוון את הסדר הרבועית הזו, ומבינה שאם יש רמח אוטומטית יש רנב). אח"כ רנז – הששי מהתחלה – והשביעי רסג. לסדרה זו קוראים משולש N פלוס 242. שבעת המספרים הראשונים עולים 1750 – הממוצע הוא נר, חיבור רמח-רנב (חבור הזכר והנקבה) – העולה "מה יפית ומה נעמת אהבה בתענוגים", ז"פ נר, "אל מול פני המנורה יאירו שבעת הנרות" (פרשת השבוע). כלומר, בעצם ה-7 מתחלקים ל-2 (רמח-רנב) ו-5 (שכל אחד בממוצע הוא נר) – חלוקת זהב. הסדרה הזו היא סדרה של חן – פארבולה שלמטה יש 242-242, שיחד זה 484, 22 ברבוע.

צריך לעשות עוד סדרה, על פי התורה – עוד משהו שמתבקש לגמרי לעשות. בתורה יש רלט תיבות, הוסיפו עוד 6 ל-רמה, ואז מוסיפים 3 ל-רמח. רלט-רמה-רמח – סדרה שהבסיס הוא 3-. המספר אחרי רמח יהיה עוד פעם רמח – פארבולה הפוכה, ששתי הנקודות הזהות יהיו רמח למעלה, ירד עד ל-דוד (מספר חיובי אחרון), סה"כ 26 מספרים (לראות מה הממוצע של כל אחד ממספרים אלה). זה הכי מתבקש מהסוגיא, יוצר צורת חן מושלמת, שמתחילה אברהם-אברהם ויורדת עד דוד-דוד.